שלום לילי.
במרבית המקרים, בולימיה מתפתחת על רקע של חוויות רגשיות אשר הנפש מתקשה לעבד ולנסח, וכהגנה מפני חוויות אלו (למשל, הקאה כתגובה לחוויה רגשית בה אחרים מעמיסים על הנפש תכנים וצרכים שאינם שלה). כלומר, בבסיס הסימפטום הבולימי עומדים פעמים רבות חרדה, דיכאון וקושי לשאת חוויות רגשיות מסוימות, אשר מעוררות כאב בלתי נסבל. במצבים אלו, טיפול תרופתי בסימפטום שבבסיס הבולימיה יכול להקל בצורה משמעותית, ואף לקדם את העבודה הטיפולית מאחר וההקלה הנפשית יוצרת יותר פנאי ויכולת להשתמש בטיפול ולהתקדם באמצעותו. במובן זה, טיפול תרופתי בהחלט יכול לעזור (כמובן, תיאורטית ולא כהמלצה אישית...). לגבי תופעות הלוואי אני חושבת שעדיף להתייעץ עם פסיכיאטר, אך מנסיוני עם תרופות ממשפחת הפרוזאק, רב האנשים מסתגלים אליהן מצוין. בכל מקרה, גם אם יש תופעות לוואי הן בדרך כלל מינוריות ופוסקות מייד עם תום השימוש בתרופה.
בשורה התחתונה, מאחר ונשמע שאת סומכת על המטפל/ת ונוצר קשר משמעותי, כדאי לסמוך על ההמלצה ולפנות להתייעצות עם פסיכיאטר בה תוכלי לקבל יותר מידע ולקבל החלטה ממקום של יותר ידע וביטחון.

ליטל