אישתי מטופלת תקופה על יד פסיכולוג קליני, מושג העברה נלקח אצלה באופן קיצוני. (אישתי לא יודעת שאני יודע)
יחסינו מאז תחילת הטיפול כמעט ולא מתקיימים, היא מסוגרת, קרירה, לא משתפת.
כל ניסיון שלי לשבור את הקרח לא עזרו, והיו הרבה ניסיונות של ערבים רומנטיים, מתנות, מחוות, פינוקים וכו".
אישתי לא מוכנה לדבר על היחסים בינינו וכרגע טוענת שהיא פשוט לא מסוגלת, גם רעיון של טיפול זוגי לא בא בחשבון מבחינת.
גם נושא פרידה דובר, אך לא בא בחשבון מצד שנינו כרגע.
שאלותי:
1. מה הכי נכון לעשות במצב שנקלענו אליו ?
2. האם כדאי להתייעץ עם המטפל שלה ולשקף לו מה קורה בבית ?
3. האם לדבר על אישתי בגלוי שאני חושב שהיא מאוהבת במטפל שלה ? האם זה יהיה נכון ? מה הנזק ?
תודה.
שלום רפי.
כפי שכתבתי לך בתשובתי הקודמת, אינך יכול לשלוט בטיפול של אשתך או לנהל אותו דרך המטפל, עם כל הצער שכרוך בכך שנכון לעכשיו לטיפול יש השפעה מכאיבה ומתסכלת עבורך על היחסים. באופן דומה, אינך יכול לכפות על אשתך שיחה או שיתוף שהיא אינה מוכנה להם. הדבר שכן נמצא בידך הוא הבחירה כיצד להגיב למצב, ומאחר והנושא מורכב ורגיש כ"כ, אני חושבת שכדאי לפנות בעצמך לייעוץ או טיפול מקצועי ולבחון לעומק מה הוביל לדינמיקה הנוכחית וכיצד נכון ומתאים לך להגיב. יתכן שבמסגרת טיפול אישי תוכל להבין יותר מה אתה יכול לעשות כדי לחבר אליך בחזרה את אשתך ו/או כיצד לשאת את המצב הנוכחי הקשה כך שתתאפשר, בהדרגה, חזרה ליחסים.
ליטל
