שלום,
אני לא יודעת מה מטרת השיתוף שלי בפורום זה אך בכל זאת אשתף בתהיות והחששות שלי.
מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי כזאת:
שקטה אבל סוערת מבפנים, לכודה בתוך הביישנות שנראה כלפי חוץ. סערת רגשות תמידית שמתחוללת בתוך תוכי לעומת אדישות שנראה כשכלפי חוץ, רצון בחברה אך עם זאת הימנעות ברורה, רצון לקשר זוגי אך עם זאת חבלה בלתי מודעת (או מודעת?) בכל קשר אפשרי. רצון להתפתח, לשינוי אך עם זאת נשארת לעמוד במקום, ימים של חוסר מוטיבציה לצד רגעים של חוזק. לפעמים אני חושבת שכל אדם חווה ככה את עצמו (סערת רגשות בלתי נשלטת) ועולם (גדול, תוקפני וחסר אמפתיה), וברגעים ממש קשים אני חושבת שאם אני חווה כך את העולם העולם לא רוצה בי..
שלום קירסטן.
נדמה לי שהשאלה המרכזית שעולה מתוך דברייך אינה האם את סובלת מהפרעת אישיות, אלא איך אפשר לסייע לך. נשמע מדברייך שהסערה הרגשית, העוצמות ודפוסי ההימנעות גורמים לך לסבל רב ופוגעים בתפקודך ובקשרייך ולכן אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי בו תוכלי לעבד את הגורמים לקשיים ולבסס בהדרגה יכולת לווסת את העוצמות ולבנות קשר מספק ויציב יותר. דפוסים קבועים ומתמשכים אינם נוטים להשתנות מעצמם, ולכן כדאי לקבל עזרה שתוכל לסייע לך להכנס למסלול של התמודדות טובה יותר.
ליטל
.jpg)
