שלום. אני בת 32. בסופי שבוע ישנם שעות במיוחד בערב בהם אני חשה דכאון(לפעמים יותר או פחות) בגלל חוסר חברים ושעמום ואין לי עם מי לצאת ועם מי להיפגש אפילו לא אחד או אחת(רחמים עצמיים) לעיתים גורמות למחשבות כמו כולם יוצאים ואני לא,או לא אוהבים אותי לעיתים גורמות לי לחוסר תפקוד.שישי שבת בערב בתחילת שבוע אני מתחילה שוב בסדר יומי כרגיל,פעילות מלאה בעבודה וכו'.. נאמר לי בין היתר שזה גם תופעות הורמונאליות, ואני מניחה שישנו קשר. מכיוון שבשנים לפני לא סבלתי מדבר כזה וגם כן הבדידות בשנה האחרונה גורמת לי לזה אודה לך על כל הכוונה בנושא.
שלום אור.
נשמע מדברייך שאת מתמודדת עם תחושת בדידות וקושי בתחום הבין אישי ובאופן טבעי, התחושות השליליות סביב קשיים אלו מתגברות כאשר התפקוד והעבודה אינם ממסכים אותן. לכן, אני חושבת שלא כדאי להתמקד רק במציאת "פלסטר" לתחושות המתעוררות בסופ"ש אלא לבדוק יותר לעומק מה מעורר את תחושת הבדידות ומונע יצירת קשרים עמוקים ומספקים יותר. ניתן לעשות זאת באמצעות טיפול פסיכולוגי שיסייע באיתור ועיבוד הגורמים לקושי, ובחיזוק יכולות ההתמודדות.
ליטל
