תפריט נגישות
חיפוש

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י יעל ב - 16/12/2018 13:59:09

    שלום...
    אני בת 24 ללא רישיון נהיגה.
    הרבה זמן שהייתי מדברת עם ההורים שאני רוצה רישיון נהיגה, כי לאחרות יש רישיון.
    הם התנגדו מכיוון שאני סובלת מהפרעה של דה ראליזציה (הפרעת ניתוק, שבה המציאות החיצונית נחווית לסובלים מההפרעה כלא ממשית. )

    לא הקשבתי להם
    עברתי תאוריה חמישית.
    ו התחלתי שיעורים, היה לי נורא קשה
    לסובב את ההגה הכבד,לא ידעתי כיוונים שמאלה ימינה,לולא הנהג כמעט דרסתי הולכי רגל.
    לא הייתי בחרדה בנהיגה אבל הייתי מאוד חולמנית,הלכתי לפסיכיאטר ולא היה לו מה לעשות איתי...המשכתי לקחת רסיטל 20 מ"ג.
    ההפרעה הזו זה מאז שאני קטנה לא קשור לתרופות..

    הנהג אמר לי שאני אצטרך יותר שיעורים מהשאר 100 שזה המון כסף.
    כל שיעור לא הרגשתי שאני משתפרת!
    הייתי מגיעה עצבנית לשיעור ונוהגת גרוע
    הרגשתי שזה לא מצליח לי בשום מת
    גם שניסיתי להיות עירנית ואכלתי ארוחת בוקר כלום לא עבד.
    אז וויתרתי.....

    הנושא הזה מציק לי
    איזה גבר/אישה
    ירצה בחורה ללא רישיון נהיגה?!
    שאין לה מה להציע?
    כולם מופתעים לשופטים אותי על זה שאני לא נוהגת...
    אני מרגישה רע ...

    תשובה: ויתרתי על הרישיון נהיגה עשיתי בשכל?
    נכתב ע"י ליטל פלג ב - 16/12/2018 19:28:30

    שלום יעל.
    אני לא חושבת שהאפשרות לאהוב מותנית בקיומו של רשיון נהיגה, אך לצד זאת נשמע מדברייך שאת סובלת מהפרעה הפוגעת בתפקודך ובדימוייך העצמי. לכן, אני ממליצה בחום שתפני לטיפול פסיכולוגי ולא רק תרופתי. יתכן שכאשר ההפרעה תטופל באופן מעמיק יותר, גם היבטים תפקודיים כמו הוצאת רשיון יהיו פשוטים ואפשריים יותר.

    ליטל

אנשי מקצוע ומכונים