שלום ליטל
רציתי לדעת, לפני שלושה שבועות נסעתי עם בחור זר
ובמהלך הנסיעה, הוא הניח עלי רק את היד שלו מתחת לחזה שלי, אך ללא נגיעה או ליטוף מעבר ושאל אותי "את מפחדת ממני?". בכל זמן הנסיעה (שהרגיש נצח) הרגשתי פחד ובעתה, קיפאון ומחנק.
בסופו של דבר, הוא 'זרק' אותי במקום סמוך למקום מגוריי ונאלצתי ללכת עד לביתי ברגל (משהו כמו עשר דקות- רבע שעה. לא יותר, אבל כמו בנסיעה, נדמה שזה היה שעות..) בתחושת השפלה ותחושה לא מוסברת שקרה כאן משהו לא תקין או סוג של הלם.. אולי?
יש לי עדיין תחושות מוזרות של מחנק, מוזרות כזו כלפי עצמי והסביבה, בושה ואני מרגישה רע עם עצמי, גם בשל כך שזה לא 'משהו רציני' ועל דבר כזה אני ילך לטיפול? ידבר עם מישהו (מרגיש לי משפיל לבוא ולומר שכאילו פגעו בי אבל בפועל זה לא רציני)
זה כאילו לא מוצדק, זה הרי לא פגיעה מינית או איום/הטרדה מבוססת
שיש חוק או יכולת להוכחה כזו או אחרת, אז למה הנפש שלי "עושה מזה עניין"..?
אני גם מתפקדת כרגיל.
לא נראה לי שיהיה לזה השלכות ארוכות טווח אז אולי אפשר להתמודד לבד?
שלום לשם.
קודם כל, אני חושבת שמה שחווית הוא הטרדה המלווה באיום ולכן, גם אם לא התבצעה פגיעה מינית "קלאסית", אכן חווית חוויה לא פשוטה של איום ושל חדירה כפויה לגבולותייך. חוויות מסוג זה, גם אם על פניו אינן "משהו רציני"מפגישות עם תחושות של חולשה, בושה, פגיעות וחוסר אונים ובמובן זה הן חוויות מטלטלות ולכן הנפש שלך מגיבה כך.
מעבר לכך, יתכן והחוויה נוגעת באזורים נפשיים נוספים- אולי חוויות מוקדמות יותר של פגיעות וחוסר אונים- ובמקרה זה יתכן וזו הסיבה לכך שאת מתקשה להתאושש ולהירגע.
לאור זאת, אני חושבת שכדאי כשלב ראשון לנסות להיעזר באנשים סביבך וגם בשיחה טלפונית עם קו הסיוע לנפגעות תקיפה מינית (1202). יתכן והתמיכה וההכרה ברגשות שתקבלי יביאו להקלה המצופה. לצד זאת, אם הרגשתך לא תשתפר בשבוע הקרוב אני מציעה לפנות לטיפול בכל זאת, כדי לעבד את האירוע ולהבין יותר לעומק מה קורה לא רק במציאות האובייקטיבית, אלא גם בנפשך.
ליטל
.jpg)
