היי, אני בת 30 ואני בעלת מקצוע מכובד ועובדת בעבודה במשרד. שמתי לב לתופעה שקרה לי סך הכל פעמיים בחיים, אבל בכל זאת לא מובנת לי.
אני מוכשר, נאה וקורה שאם יש ויכוח או אי הסכמה איתי בעניין מסוים אז קולגה בעבודה מחליט פשוט שהוא לא מדבר איתי ועושה עליי חרם ולא מנסה ליישב את הבעיה בשיחה בוגרת. קרה לי לפני שבוע וקרה לפני שנתיים. מה הגורם לאדם פשוט לא לשוחח על אי ההבנה או הבעיה ופשוט להחרים אותי כמו ילדים קטנים?
אשמח לדעת ממה נובעת התנהגות קיצונית מעין זו? והאם היא תקנית מבחינת האדם המחרים? תודה
שלום לילך.
באשר לתקניות, זכותו של אדם לא להיות איתך בקשר כל עוד הוא אינו נוהג בך באופן פוגעני או מעודד אנשים אחרים להחרים אותך גם כן.
מעבר לכך, ניתוק של קשר לאחר אי הסכמה נובע בדרך כלל מכך שאי ההסכמה לא נחוותה רק כמחלוקת נקודתית אלא לוותה בתחושה של עלבון,פגיעה או תחושה של מבוי סתום ("אי אפשר לדבר איתו/ה"). אני כמובן לא יודעת איך התנהלו אי ההסכמות שחווית, אבל כדאי לבדוק האם משהו בדינמיקת השיחה יכל לעורר תחושות אלו. בהקשר זה, במידה ןחשוב לך לייצר תחושה נעימה יותר בקשר אולי כדאי ליזום שיחה ולשאול ישירות מה מביא לחרם, ובמידה ויש בסיס לכך,לקחת אחריות על חלקך ביצירת הדינמיקה הבלתי נעימה.
ליטל
