שלום רב.
בכל המאמרים על פסיכולוגית ילדים מומלץ ומודגש על חשיבות הימנעות מלחץ על הילד והבעת הגאוה בו.
יש לי ילדה בת 15 וחצי אשר מתחילת החופש הגדול נכנסה למצב תרדמת קייצית: מלבד הפגישות עם חברים מדי פעם , לרוב היא ישנה במהלך היום ובשעות הערב ולילה שוכבת על השפה מול טלוויזיה עם טלפון ביד.
אין שום תקשורת איתה, אין שום עזרה בבית למרות הבקשות החוזרות (לא דרישות).
אז השאלה שלי איפה לחפש השראה לגאווה?
שלום ג'ני.
נשמע שתחת השאלה הנוגעת לגאווה, את שואלת בעצם איך להתמודד עם העובדה שהתנהגותה של ביתך והקשר איתה שונים מאלו להם ציפית.
בהתאם, אני חושבת שכרגע לב העניין אינו הבעת גאווה אלא הניסיון להתחבר אליה: להבין מה עובר עליה (למשל, האם ה"תרדמת" היא מצב טבעי של ניצול החופש למנוחה או ביטוי לדכדוך או קושי חברתי?), לבדוק מדוע אין שום תקשורת איתה וכן הלאה. תוכלי לגשת אליה ולשתף ישירות בדאגתך סביב היבטים אלו ולבדוק האם אתן מצליחות לנהל שיחה של ממש- ולא רק פינג-פונג של טענות והדיפות. במידה ולא, או במידה ואינך מרגישה שאת יכולה לפנות אליה, אני מציעה שתפני להתייעצות מקצועית ותנסי להבין יותר לעומק מה קורה לה ולכן.
ליטל
