שלום,
אני רוצה לספר על משהו שקורה לי המון.
אני מרגישה שהראש והגוף אינם מתקשרים, לפעמים זה לטובה ולפעמים זה ממש פוגע בי חברתית.
לפני כמה ימים חיכיתי לרכבת, כאשר הרכבת הגיע עברה בי מחשבה, אפילו צורך ממשי לקפוץ מולה! במקרה אחר כאשר עברתי את הכביש עברה בי המחשבה פשוט לעצור מול הרכב הדוהר! אלו רק שתי דוגמאות למקרים שקראו לי, ואני תוהה האם זה נורמלי?
אך יש גם מקרים אחרים שבהם לא נשקפת סכנה כמו מחשבה על שאלה או תשובה שאני רוצה לציין בפני משהו אבל פיזית לא מצליחה- לדוגמא משהו אמר לי בוקר טוב, אני חושבת על זה אבל בפועל לא עונה או עומדת מול אדם ושואלת שאלה אבל בפועל אני רק עומדת ושותקת.
אני מרגישה שמשהו לא כשורה אבל אני לא יודעת מה זה או שזה נורמלי וכל אחד חווה את זה.
אשמח להכוונה🙏🏻
שלום שוהם.
הדברים שאת מתארת נובעים בדרך כלל מקושי רגשי אשר לאדם אין הבנה והכרות מלאות שלו. נשמע מדברייך שיש פער בין הראש שמתפקד וחושב "כרגיל" לבין הגוף, או הנפש, ש"מתפרצים" בפתאומיות ומציפים אותך ברעיונות, מחשבות, רגשות או עכבות שאינם ברורים לך.
"התפרצויות" אלו של הגוף והנפש מעידות בדרך כלל על כך שיש חומר רגשי שדורש יותר תשומת לב, עיבוד והתייחסות רגשית.
בהתאם, ולאור העובדה שאת מתארת כי חלק מהתכנים שעולים נוגעים לאפשרות לפגוע בעצמך, אני מציעה שתפני בהקדם האפשרי להתייעצות אצל פסיכולוג קליני/פסיכותרפיסט שיסייעו לך להבין באופן עמוק ומדויק יותר את מה שקורה לך, ויציעו סיוע מתאים.
ליטל
