עשיתי מה שהמלצת והתקשרתי ובדקתי לגבי טיפול פסיכודינמי והתקשרה אלי מטפלת בדיוק כשהייתי בהתקף חרדה ועניתי כי רציתי לדבר ואמרתי שזה בסדר שאני יכולה לדבר כי לא רציתי לדחות את ההזדמנות לקבל עזרה. היה לי קשה להרגיע את הבכי אבל השתדלתי להישאר רגועה ולשאול באיזו שיטה היא מטפלת והיא הסבירה לי הכל ושלחה לי את האתר שלה בו אוכל לקבל עוד מידע כשהשיחה הסתיימה ואמרתי תודה והיא אין על מה ניתקתי ולא הבנתי אם יש בכלל טעם להמשיך לחפש ולדבר עם עוד זר/ה עם אתר בצבעי שקיעה כשבכל פינה רשומה אימרה חכמה אך בשיחה עצמה נצמדת לטקסט המוכן ולא שומעת את המצוקה ולא שואלת שאלה פשוטה אם אני בסדר ואם אני צריכה עזרה. הגוף שלי בוער. אני לא מצליחה לכבות את השריפה. דבר מכל מה שלמדתי לא עוזר יותר אני לא באמת חופשיה כי הכל חוזר אלי בכל רגע לא משנה כמה אנסה לחיות באהבה ונסיתי כל כך הרבה. היאוש בלמצוא תקווה מעייף השיקויים בכל צורותיהם כבר לא עוזרים. האמרות החוכמות והמנטרות מהדהדות ברקע אבל הבטן שלי מכווצת, אני מתנשמת בידיו החונקות של הכאב שקיבל את עוצמתו בחזרה.