היי,
תהייה שעולה לי הרבה לאחרונה:
למה הרבה יותר פשוט וקל לי לשתף בחוויות קשות או ברגשות בטלפון או בכתב מאשר שיחה פנים מול פנים?
ואיך מתגברים על הקושי הזה?
ובאותו עניין, למה יותר קל לשתף ולדבר שיחות נפש/ רגש עמוקות בלילה?
שלום פנינה.
שיחה פנים אל פנים היא אקט קרוב ואינטימי יותר משיחה דרך המדיה ובהתאם, לחלק מהאנשים קל יותר להיחשף באופן זה. אינטימיות היא יכולת מורכבת המצריכה אמון, ביטחון וחופש פנימי וכאשר היבטים אלו חסרים, לא תמיד קל לשאת את האינטימיות העצומה בשיחה קרובה הנערכת פנים אל פנים. אני מתארת לעצמי שמסיבה זו לעתים קל יותר להיחשף בלילה- החושך מייצר, אולי, תחושת מוגנות מפני החשיפה. ייתכן גם שבשעות אלו אנחנו גם פחות עירניים ולכן גם פחות פנויים להגן על עצמנו מחשיפה ומ"סיכוני" האינטימיות.
ליטל
