שלום ליטל.
נמצאת כבר הרבה שנים בטיפול ולאחרונה מרגישה מאוד מבולבלת.
מצד אחד מצפה שיגיע כבר יום הפגישה ומצד שני כשאני כבר יושבת מול המטפלת פתאום לא בא לי לשתף אותה בכלום. או שהדברים שעוברים עלי נראים חסרי ערך, או שפשוט משהו נסגר ומרגיש לי שאין טעם שטחנו כבר אלפי פעם את הנושאים האילו.
אני מרגישה שהיא משתדלת ללכת לקראתי אבל אצלי משהו נעצר וקשה לי מאוד לשתף אותה.
אני תוהה אם הגיע הזמן, אולי לסיים, אם זה המצב.
מה דעתך?
שלום מיקי.
השינויים בחווית הטיפול שאת מתארת יכולים לנבוע ממגוון רחב מאוד של נושאים: פגיעה או אכזבה מהמטפלת, קושי לגעת בנושאים שהתעוררו לאחרונה בטיפול, ביטוי לחלקי נפש יותר מוגנים ונסוגים, רצון לסיים את הטיפול, פחד משינוי רגשי שמתקרב, ועוד. כדי להבין ולזהות את הגורמים לשינוי בחוויה צריך להתבונן לעומק ואת זה אני חושבת שכדאי לעשות בתוך הטיפול, עם המטפלת, ולא לבד. כאשר תשיגי הבנה מעמיקה יותר של מה שקורה לך, אני מאמינה שתוכלי גם להרגיש נכון יותר ולסמוך על תחושתך בנוגע לסיום או המשך הטיפול.
ליטל
.jpg)
