שלום, אני נמצאת בטיפול אצל פסיכותרפיסט מזה 4 חודשים.. אנחנו עובדים יחד על המון נושאים וביניהם גם מחשבות חרדתיות שתוקפות אותי ביום-יום. בהתחלה לא הרגשתי שיפור אבל כעת אני מרגישה שעניינים רבים שאני עוסקים בהם משתפרים משמעותית מלבד החרדה שלי (שמלווה בסיוטים ומחשבות טורדניות) הנושא מעולם לא עלה בטיפול אך אני לא רואה כיצד טיפול שיחתי יעלים את בעיות החרדה שלי ורציתי לפנות לפסיכיאטר שאולי יוכל להמליץ לי על טיפול תרופתי. הבעיה היא שאיני יודעת כיצד יגיב המטפל לרעיון שכן קיבלתי את התחושה שהוא לא מאמין בטיפול מהסוג הזה, ומצד שני אני מרגישה מוזר לא ליידע אותו בדבר שכזה. מה עליי לעשות?
שלום אורנה.
אני רוצה להתייחס לדברייך דרך שני רבדים.
ברובד הפרקטי, את זו שמחליטה על הטיפול שלך וזכותך לשמוע חוות דעת גם של פסיכיאטר ולקבל החלטה, בין אם היא תואמת את דעתו של המטפל ובין אם לא. אני מסכימה שלא כדאי לא ליידע אותו על כך, אך ההחלטה האם להיעזר גם בתרופות היא שלך.
ברובד נוסף, נדמה לי שדרך ההתלבטות לגבי פנייה לפסיכיאטר את מעלה נושאים שהעלאתם בטיפול יכולה להיות חשובה ומקדמת. את מתייחסת לעוצמת הסבל שלך, לפסימיות לגבי שינוי בתחום זה ואולי גם מעלה תחושה שמפגש רגשי בין שני אנשים לא באמת יכול להביא להקלה ושינוי. אלו חוויות רגשיות משמעותיות, ואני חושבת שחבל יהיה להחמיץ את האפשרות להתבונן בהן ולהבין אותן יותר לעומק בטיפול. לכן, אני חושבת שכדאי להביא את כל ההתלבטות והחששות שתיארת כאן לטיפול, וכך "להרוויח" לא רק כנות לגבי התהליך הטיפולי אלא גם אפשרות להעמקה והרחבת ההבנה של נפשך.
ליטל
