הי ליטל, תודה רבה על המענה !!
אז אם הבנתי נכון, ברגע שיש חסכים וכשליים הוריים, צרכי העצמי לא מסופקים באופן תקין ולכן תהיה פגיעה בהתפתחות של העצמי המלוכד ובתחושת הערך העצמי, נניח שיש הורים ביקורתיים מאוד כלפי הילד, שמגיבים באמפתיות נמוכה, זה בעצם פוגע בהתפתחות העצמי המלוכד ומשקף לילד הערכה נמוכה, כתוצאה מכך בשלב בוגר יותר הוא יכול לחוות את הערכה העצמית-כדימוי עצמי נמוך שיבוא לביטוי בדימוי גוף שלילי למשל?... ובאופן דומה- כאשר לא מסופקים לילד צרכי תואמות מצד ההורים-אז נפגעת הערכה העצמית שלו.. אבל מה קורה כאשר הזולת עצמי בגיל ההתבגרות הופך להיות החברה-היא יכולה להשפיע על ההערך העצמי של האדם ? אם ההורים סיפקו את התאומות בילדות- אך בבגרות הזולת העצמי(החברה) לא הייתה תומכת ואמפתית, הערך עצמי יוכל להיפגע ולרדת נכון?
(כלומר יתכן מצב שבו צרכי העצמי סופקו בילדות באופן אמפתי ותקין ע״י ההורים, אך בגיל ההתבגרות, החברה הסביבה לא הייתה תומכת ולכן הערך העצמי נפגע)
משהו נוסף,
מה הכוונה בכך, שהעצמי לא מפותח מספיק ולא יכול להתמודד עם סיפוק צרכיו באופן עצמאי, וחוזר להישען על זולת העצמי.
תודה רבה !!!!!
הי עמית.
ההערכה העצמית הנמוכה והפגיעה בלכידות העצמי היא הבסיס לכל ההפרעות בעיני קוהוט, כך שאני מניחה שגם דימוי גוף שלילי יכול להיכלל בתפיסה זו.
קוהוט הניח כי אנחנו זקוקים לקשר אמפתי עם זולתעצמי לאורך כל חיינו, בילדות, בהתבגרות ובבגרות. כמובן, בילדות התלות שלנו גדולה במיוחד בזולתעצמי אך בכל שלב של החיים היעדר אספקה של קשר עם זולתעצמי מיטיב יכולה לפגוע בתחושת הערך והביטחון. במצבי חיים שונים אנחנו עשויים להזדקק לתמיכת זולתעצמי אינטנסיבית יותר (מצבי משבר ושינוי למשל), אך באופן טבעי הציפייה היא שהאדם יהיה עצמאי ולא תלוי באופן קונקרטי וטוטאלי בזולתעצמי. למשל, כאשר אדם לא יכול להרגיש נינוח ובטוח ללא הוכחות תמידיות וקונקרטיות לכך שהוא בעל ערך, ולכן דורש מאחרים בסביבתו יחס מעריץ באופן מוגזם- זו הישענות יתר על הזולתעצמי.
ליטל
