תפריט נגישות
חיפוש

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י נטלי ב - 06/12/2017 10:17:37

    שלום!
    יש לי בן דוד מאומץ בן 32, שאינו יודע שהוא מאומץ.
    הוא אומץ בימים הראשונים לאחר שנולד, באוקראינה, ע"י דודה שלי, רווקה וחשוכת ילדים שגידלה אותו לבד.
    כשהיה בן 11 עלה עם האמא המאמצת שלו לישראל.
    היא מעולם לא סיפרה לו שהוא מאומץ וכששאל על זהות אביו נענה שאין לו אבא וזהו.
    אני לא בקשר עם דודה שלי, היא תמיד התרחקה מהמשפחה ולא הסתדרה עם אמא שלי, אחותה היחידה וכבר 20 שנה שהן לא מדברות.
    אני שומרת על קשר עם בן הדוד, בעיקר טלפוני ובחגים ובימי הולדת של הילדים שלי הוא בא אלינו.
    לאחרונה הוא רוצה לדעת ולחקור על זהות אביו, אך אמו כמובן לא משתפת פעולה.
    רציתי כבר בכמה הזדמנויות לפתוח ולגלות לו שהוא בכלל מאומץ, אך המשפחה של אישי אמרו לי שאסור לי להתערב ביחסים בינו לבין אמו המאמצת ושזה לא התפקיד שלי.
    מצד שני, אני מתרשמת שהוא רוצה לדעת את השורשים שלו והוא כבר "ילד גדול" ולא נראה לי הוגן שהסתירו ממנו עד היום. האמא הביולוגית שלו, יכול להיות שכבר מאוד מבוגרת ואם נחכה יכול להיות שעוד כמה שנים לא תהייה בחיים ואז אם ידע שאני ידעתי כל הזמן ולא אמרתי לו- יאשים גם אותי. האמא המאמצת שלו בשנות ה70 לחייה.
    כיצד עלי לנהוג? ומה הדבר הנכון לעשות?
    תודה רבה מראש!

    תשובה: האם לגלות על האימוץ?
    נכתב ע"י ליטל פלג ב - 07/12/2017 19:49:05

    שלום נטלי.
    הדילמה שאת מתארת מורכבת, בעיקר מאחר ואני לא בטוחה שיש בה "נכון" ו"לא נכון" אובייקטיביים ומוחלטים, אלא בעיקר תחושות פנימיות ורגשיות של מה נכון והוגן. את מתחברת לזכותו של בן דודך לדעת את האמת על עצמו ועל שורשיו, ואני יכולה להבין זאת. מאחר ואין תשובה חד משמעית לשאלה "מה נכון", אני חושבת שהדבר היחיד שאפשר לעשות הוא להקשיב לתחושתך, ולבדוק עם עצמך אם את מוכנה להתמודד עם ההשלכות- הן מבחינת תחושתך כלפי עצמך והן מבחינת כעסים שיכולים להתעורר כלפייך- של כל בחירה שתעשי, לכאן או לכאן.

    ליטל

אנשי מקצוע ומכונים