ניהול צוותים בזמן מלחמה: כלים מעשיים לעבודה מהבית

מיכל גור, עינת טאובר-בורוכוב, אירה לפרדין, קמליה ויטנר, ליאורה פלר-יהלום, עדי פנחס-רבי

במציאות של עבודה מהבית בימי מלחמה, מתמודדים עובדים ומנהלים עם אתגרים ייחודיים: עומס רגשי, חוסר שגרה, קושי בוויסות עצמי ולעיתים תחושת אשמה סביב פערי תפקוד. מצבים אלו הינם בעלי פוטנציאל להעצמת תגובת הסטרס של הגוף – הפעלת מערכת העצבים הסימפתטית הנכנסת לפעולה בעת לחץ, ואנו עלולים לראות קשיי תפקוד ואיזון כגון: קושי בריכוז, עייפות, התכנסות ואף התפרצויות.

אימוץ כלים המתבססים על גישות מבוססות מחקר, כמו פסיכולוגיה קוגניטיבית-התנהגותית, הגישה האדלריאנית ומנהיגות אדפטיבית נמצאו כמסייעים לעובדים להחזיר שליטה, להפחית אשמה, ולשמר חוסן אישי ומשפחתי, גם במצבי חירום וסטרס. בכתבה זו נבקש להציג כלים מומלצים ליישום בעבודה מהבית בתקופת משבר, חירום ומלחמה.

כלי 1: עצירות מודעות למניעת שחיקה

כלי זה מתבסס על עקרונות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT) המדגישים חשיבות של הפסקות יזומות לשימור אנרגיה וויסות רגשי. מחקרים מראים כי הפסקות קצרות במהלך היום מפחיתות הצפה, מאזנות את מערכת העצבים ומאפשרות חזרה ממוקדת לעבודה. תיאוריות של ניהול אנרגיה בארגונים מדגישות את הצורך בעצירות יזומות כדי למנוע שחיקה ולשמר תפקוד קוגניטיבי.באופן מעשי,

כדי ליישם המלצה זו, מומלץ לבצע עצירה של 5 דקות למתיחות כל שעה, עצירה של 7 דקות לאכילה ושתייה כל ארבע שעות וכן לשלב הפסקת צהריים "אמיתית", כלומר לא ליד המחשב, אלא באופן מנותק מהעבודה.

כלי 2: נשימה עמוקה אחת לשעה

נשימות עמוקות ואיטיות, עם דגש על שאיפה ונשיפה ארוכות, מפעילות את המערכת הפרא-סימפתטית, מערכת העצבים הפועלת בגופנו בעת רגיעה, ומסייעות להוריד את רמת הסטרס. עקרונות ה-CBT והגישה האדלריאנית מדגישים את חשיבות הוויסות הגופני כבסיס לוויסות רגשי וקוגניטיבי. נשימה מודעת מאפשרת חיבור לגוף, הפחתת עוררות ושיפור מיידי בתחושת הרוגע.

כדי ליישם המלצה זו, ההצעה היא לבצע נשימה עמוקה אחת לשעה, 5 נשימות עמוקות כאשר מרגישים הצפה, 3 נשימות לפני כל פגישה חשובה ו-10 נשימות כשמרגישים עומס או לחץ.

כלי 3: מיקוד וקשיבות תוך כדי עבודה

פיצול קשב וריבוי משימות מגבירים עומס קוגניטיבי, פוגעים ביעילות ומעלים את הסיכון לשחיקה. תיאוריות ניהול קשב ומחקרים בתחום המיינדפולנס מראים כי מיקוד במשימה אחת בכל פעם מייעל תפקוד, מפחית טעויות, ומחזק את תחושת השליטה. כמו כן, התבוננות אישית המחזקת את ההישג בשמירת המיקוד ומימוש המשימה, לצד הפסקות קצרות לאחר כל פרק זמן שכזה מאפשרות שימור המיקוד באופן רציף לאורך זמן.

כדי ליישם המלצה זו, מומלץ לעבוד על משימה אחת בלבד בכל זמן נתון, לאפשר זמן מוגדר וממוסגר בנפרד לסידורים או לפעולות נדרשות אחרות, ולהקדיש 30 דקות רצופות לכל פעולה ממוקדת (כגון ישיבה מול שולחן או ביצוע משימה אחת), תוך הפחתת גירויים חיצוניים.

כלי 4: מסגור זמן איכות עם הילדים

הגישה האדלריאנית מדגישה את ערך "העניין החברתי" שעיקרו חיזוק תחושת השייכות וטיפוח קשרים משמעותיים. מחקרי חוסן משפחתי מראים כי זמן המוקדש באופן ממוקד וחיובי לקשר המשפחתי, ולו גם לפרקי זמן קצרים, מחזק את תחושת השייכות של כלל בני המשפחה, מפחית תחושת בדידות ומשפר את האקלים הרגשי בבית. קביעת זמנים למפגשים משותפים לאורך היום, מאפשר גם לבני הבית האחרים סדר יום, החשוב ליצירת תחושת וודאות, הפחתת עוררות המערכת הסימפתטית והגברת תפקוד המערכת הפרא-סימפתטית.

כדי ליישם המלצה זו, רצוי לקבוע מפגשים קצרים של 5-10 דקות לאורך היום, בהם ניתן לבדוק איך הילדים מרגישים, לשחק יחד, או לשתף חוויה קצרה. ניתן גם לשלב פעילויות מוזיקליות או משחקיות, ולאפשר לילדים לספר על עובר עליהם. בנוסף, ניתן לשלב בזמנים אלו גם ארוחות משותפות ואף הכנה משותפת של הארוחות.

כלי 5: מותר לתפקד בקצב שונה מימים רגילים

במצבי חירום, התפקוד המיטבי משתנה. תיאוריות של חוסן ומנהיגות אותנטית מדגישות את החשיבות של קבלה עצמית, הפחתת הביקורת ומתן לגיטימציה לירידה בתפקוד. הכרה בקושי ובהשלכותיו על התפקוד מפחיתה הפעלת יתר של מערכת הסטרס, ומאפשרת חזרה הדרגתית לאיזון.

כדי ליישם המלצה זו, מומלץ להימנע מהצהרות שליליות (כגון "אני לא מצליח כלום היום"), ולהעדיף ניסוח חיובי ומקבל (כגון "אני עושה את המיטב בתנאים הנוכחיים"). חשוב להכיר בכך שירידה בקצב, קושי בריכוז או עייפות רגשית הם תגובות נורמליות, ולתת מקום לשיח פתוח על כך.

כלי 6: סימנים שצריך להוריד קצב

הכרה בסימני עומס מהווה חלק בלתי נפרד מהובלה אדפטיבית ומחוסן אישי. מודלים של ויסות עצמי מדגישים את הצורך בזיהוי סימני הצפה, כגון: קושי להתרכז, עייפות מתמשכת, תחושת הצפה רגשית או חוסר שקט. כאשר אנו מזהים סימנים אלו, יש לפעול בהתאם, בין היתר על ידי יישום שאר הכלים המומלצים.

כדי ליישם המלצה זו, כאשר מזהים סימנים אלו או אחרים של עומס, רצוי לעצור למנוחה של 15-20 דקות, לשתות כוס מים, לשטוף את הפנים, לשתף אדם קרוב בתחושות ולאפשר לעצמכם להוריד עומס ולהתאושש.

סיכום

הכלים המוצעים בכתבה זו נועדו לאזן בין תגובת הסטרס האוטומטית והנורמלית במצבים של משבר, חוסר וודאות וחשש כגון אלו המוצפים בעת לחימה ואיום, לבין מודעות, קבלה וחיזוק מערכות התמיכה האישיות והמשפחתיות. מחקרים בתחום מצאו כי יישום כלים אלו עשוי לחזק את החוסן, לאפשר תפקוד מיטבי גם בתנאים קשים, וכן לסייע בביסוס תרבות של קבלה, גמישות וערבות הדדית – הן ברמה האישית והן ברמה הארגונית.

על הכותבות

מייסדות מיזם ResilienceHub לתמיכה וליווי א.נשים וארגונים במציאות משובשת ולחימה מתמשכת. יועצות ארגוניות בכירות בעלות ניסיון של מעל 15 שנים במערך מדעי ההתנהגות של צה"ל ובמגוון ארגונים עסקיים, ציבוריים וביטחוניים. מפתחות ומנחות סדנאות ותהליכי עיבוד חוויות לחימה ביחידות צה"ל וכן סדנאות לחיזוק חוסן ולצמצום לחץ ושחיקה בארגונים ציבוריים ועסקיים.

מיכל גור – יועצת ארגונית בכירה, מנחת קבוצות מוסמכת ומאמנת ניהולית ואישית ([email protected]).

עינת טאובר-בורוכוב – פסיכולוגית ארגונית מומחית, יועצת קריירה, מתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ומדריכת יועצים ארגוניים. שותפה לפיתוח מתודולוגיית עיבוד חוויות לחימה בצה"ל במהלך מלחמת "חרבות ברזל״ ([email protected]).

אירה לפרדין – פסיכולוגית ארגונית ותעסוקתית מומחית, מדריכת יועצים ארגוניים וראש ההתמחות בניהול ופיתוח הון אנושי במסלול לתואר שני במנהל מערכות חינוך בסמינר הקיבוצים. הובילה את הפיתוח וההטמעה של תפיסות, מודלים וכלים לניהול ופיתוח קריירה בצה"ל ([email protected]).

קמליה ויטנר – פסיכולוגית ארגונית-תעסוקתית מומחית, מנחת סדנאות מוסמכת, יועצת ארגונית בכירה במגוון ארגונים עסקיים, ביטחוניים וציבוריים, יועצת קריירה ועוסקת בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי  ([email protected]).

ליאורה פלר-יהלום – יועצת ארגונית בכירה, יועצת לתהליכים אסטרטגיים-מערכתיים ומדריכת יועצים ארגוניים ([email protected]).

עדי פנחס-רבי – יועצת ארגונית בכירה, מנחת קבוצות, מגשרת ומדריכת יועצים ארגוניים ([email protected]).

מקורות

Adler, A. (1931). What Life Should Mean to You. Blue Ribbon Books

Avolio, B. J., & Gardner, W. L. (2005). Authentic leadership development: Getting to the root of positive forms of leadership. The Leadership Quarterly, 16(3), 315–338

Beck, J. S. (2011). Cognitive behavior therapy: Basics and beyond (2nd ed.). Guilford Press

Heifetz, R. A., & Laurie, D. L. (1997). The work of leadership. Harvard Business Review, 75(1), 124–134

Kabat-Zinn, J. (1990). Full catastrophe living: Using the wisdom of your body and mind to face stress, pain, and illness (rev. ed., 2013). Random House

Kabat-Zinn, J. (2003). Mindfulness-based interventions in context: Past, present, and future. Clinical Psychology: Science and Practice, 10, 144–156

Masten, A. S. (2001). Ordinary magic: Resilience processes in development. American Psychologist, 56(3), 227–238

McEwen, B. S. (2007). Physiology and neurobiology of stress and adaptation: Central role of the brain. Physiological Reviews, 87(3), 873–904

Putnam, R. D. (2000). Bowling alone: The collapse and revival of American community. Simon & Schuster

Schwartz, T., & McCarthy, C. (2007). Manage your energy, not your time. Harvard Business Review