פירוש מוטטיבי או אינטרפרטציה מוטטיבית היא מונח שטבע סטרייצ'י (1934) בהתייחסו לפירושים יוצרי שינוי פסיכולוגי אצל המטופל. זאת, בניגוד לפירוש שאינו מוטטיבי אשר מקדם הבנה וסולל את הדרך לפירושים משמעותיים יותר, אך אינו יוצר שינוי פסיכולוגי בפני עצמו.

פירוש מוטטיבי מביא לשינוי בנפש המטופל מאחר והוא שובר את 'מעגל הקסמים הנוירוטי' המבוסס על תפיסת האחר בהתאם לאובייקטים הפנימיים של המטופל, ומאפשר תפיסה רלוונטית יותר המבוססת על המפגש הבין אישי המציאותי. תהליך זה מתאפשר מאחר והפירוש מעלה למודעות המטופל את הדחפים האינסטינקטואליים (בדרך כלל התוקפניים או המיניים) העומדים בבסיס התנהגותו ויחסו למטפל, ואת העובדה שמקורם של דחפים אלו בקשר עם האובייקטים הארכאיים.

כלומר, הפירוש המוטטיבי הוא למעשה פירוש טראנספרנס (בדרך כלל) הכולל שני חלקים מרכזיים:

1. מודעות לכך שאנרגיית איד מופנית אל המטפל

2. מודעות לכך שאנרגיית איד זו נובעת מיחסיו של המטופל אל האובייקטים המוקדמים שלו ומשתחזרת בטיפול ביחס אל המטפל.

חלקו הראשון של הפירוש מאפשר מודעות גבוהה יותר של המטופל למתרחש בנפשו וכך מפחית את החרדה ואת הנטייה להדחיק היבטים אלו, ומעביר מסר שהמטפל מסוגל לשאת אותם. חלקו השני של הפירוש מחזק את יכולת המטופל להבחין בין יחסים ממשיים ליחסים ותחושות שמקורן בעבר הילדי, ולעיתים מאפשר עלייה של זכרונות וחומרים ילדיים.

האפשרות להציע למטופל פירוש מוטטיבי מותנית בשני גורמים מרכזיים.

ראשית, סטרייצ'י מניח כי פירוש מוטטיבי יהיה במרבית המקרים פירוש מיידי- פירוש טראנספרנס הנוגע ביחסים העכשוויים בין המטפל למטופל. זאת, מאחר ורק במצב כזה אנרגיות האיד טעונות דיין והפירוש מכוון לחוויה המיידית, ולא לאינטלקט של המטופל. היבט שני נוגע לעיתוי הפירוש. כדי שלפירוש תהיה השפעה מוטטיבית עליו להינתן במינון ובעיתוי המדויקים: אם אנרגיות האיד אינן טעונות ועוצמתיות דיין, או שהדחקות המטופל חזקות מדי, הפירוש יאבד את ערכו המיידי ולא יגע במטופל.  לעומת זאת, עיתוי לא מדויק עשוי להביא לעליית הפירוש למודעות ובתגובה לכך התעוררות של חרדה עזה, כעס, היעדר תגובה מתוך חרדת יתר ואף הרס של הטיפול ועזיבתו.

ביבליוגרפיה

Strachey, James. (1934). The nature of the therapeutic action of psycho-analysis. International Journal of Psycho-Analysis, 15, 127-159.