איך את/ה מגיב/ה למצבי לחץ או משבר? אוכל יותר? מתקשר לבקש תמיכה מהוריך? לטענתו של פרויד, אבי הפסיכאונליזה, פעמים רבות אנו מגיבים למצבים אלו בהתנהגויות רגרסביות. לטענתו של פרויד, כדי להגן על עצמו משתמש האדם בצורה לא מודעת במנגנוני הגנה אשר שומרים עליו מפני עלייתם למודעות של הדחפים המיניים והתוקפניים השוכנים באיד. אחד ממנגנוני ההגנה הללו הוא הרגרסיה (בעברית: נסיגה, תסוגה), שהינה מצב בו חוזר האדם הבוגר לדפוסים ילדותיים אשר אינם מתאימים לגילו, על מנת להימנע מהתעמתות ישירה עם רגשות ומצבים מאיימים. הרגרסיה יכולה להיות זמנית וחלקית, כמו אדם בוגר שרוקע ברגליים כמו ילד קטן כאשר אינו מקבל את מבוקשו, או קבועה, כגון מצבים של חוסר אונים וחוסר תנועה מוחלטים המאפיינים סוגים מסויימים של סכיזופרניה. אצל אנשים נורמליים רבים, רגרסיה מסוימת תתרחש לעיתים קרובות תחת מצבים המעוררים חרדה. למשל, אכילה ועישון מרובים (פעילויות המייצגות חזרה לשלב האוראלי של ההתפתחות) בתקופה של לחץ בחינות בלימודים.

רגרסיה היא גם הכינוי שהדביק פרויד לתהליך הפסיכואנליטי המורכב בו מחייה האדם סיטואציות ויחסים מתוך ילדותו תוך כדי הטיפול, כאשר הוא נמצא במצב מעין היפנוטי. פרויד טען כי דרך החזרה לאותם הזכרונות במרחב המוגן של חדר הטיפולים, ניתן למצוא להם פתרון טוב יותר מאשר ההדחקה, ובהדרגה להירפא מהתסמינים הנוירוטיים.

ביבליוגרפיה

1. ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
2. פרויד, ז. (2005). הטיפול הפסיכואנליטי. תל-אביב: עם עובד.