גודל גופן  

ורד אביר

מטפלת זוגית ומשפחתית, מוסמכת להדרכת אנשי מקצוע, מטעם האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי...

הצטרפות לאינדקס
אנשי מקצוע

בנדורה אלברט - Bandura Albert

בראשית היה זיגמונד פרויד, שביסס את התיאוריה הפסיכואנליטית על ההנחה לפיה הגורמים לפסיכופתולוגיה הינם הדחקה של יצרים פנימיים בלתי מווסתים. כמה עשרות שנים לאחר מכן, ייסדו חוקרים כגון ג'ון ווטסון וב. פ. סקינר את הזרם ההתנהגותי, אשר שלל את הנחות היסוד של פרויד, וקבע כי הפתולוגיה נולדת מתוך היסטוריה של התנהגות לקויה, שזכתה לחיזוק. הפסיכולוג אלברט בנדורה ייצר מודל תיאורטי ויישומי ששילב בין שתי התיאוריות הכביכול סותרות הללו: הגורמים האישיותיים של האדם, ההתנהגות הגלויה שלו, החיזוקים שהוא מקבל עליה והפרשנות שהוא נותן לחיזוקים אלו- כל אלו תורמים לעיצוב אישיותו והתנהגותו לאורך החיים.










רקע

אלברט בנדורה נולד בשנת 1925 בקנדה למשפחה ממוצא פולני. הוריו היו איכרים פשוטים ששמו מבטחם בהשכלתו של בנם, והוא מצדו השקיע רבות בלימודים והיה תלמיד מצטיין. לאחר סיום התיכון החל ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה של קולומביה הבריטית ובשנת 1952 השלים את הדוקטורט שלו בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת איווה בארה"ב. שנה לאחר מכן הוא הצטרף כמרצה מן המניין באוניברסיטת סטנפורד, שם הוא מלמד עד היום. ב1959 פרסם בנדורה את ספרו הראשון, שעסק בנושא של אגרסיה בקרב בני אדם, תחום אותו המשיך לחקור בעתיד. ארבע שנים לאחר מכן יצא ספרו השני, שהגדיר את התיאוריה המזוהה ביותר עם בנדורה כיום, תיאוריית הלמידה החברתית. בשנת 1973 נבחר בנדורה לנשיא ה-APA  (האגודה הפסיכולוגית האמריקאית) וב1980 קיבל אות של כבוד על תרומתו הייחודית למחקר המדעי בפסיכולוגיה.

תיאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית

נקודת המוצא התיאורטית של בנדורה היא כי האדם הינו יצור חברתי, ולא ניתן להבין את האופן שבו הוא לומד, גדל ומתפתח ללא היכרות מספקת עם הסביבה החברתית בה הוא חי. תהליך הלמידה של האדם מושפע בראש ובראשונה מהסביבה- באמצעות תהליך אוטומטי המכונה חיברות, רוכש האדם את ההתנהגויות ואת הערכים המקובלים בקבוצת ההשתייכות שלו. בנדורה טען שהתיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית רואה את האדם כמושפע מדחפים פנימיים בלבד, ואילו התיאוריה ההתנהגותית של פסיכולוגים כגון סקינר ו-ווטסון, מתייחסת להשפעות הסביבתיות החיצוניות בלבד. לעומתם, ראה בנדורה את ההתנהגות האנושית כנובעת ממשחק בין הגורמים הפנימיים לחיצוניים, ובכך הוא ביקש לשלב בין שתי נקודות המבט הכביכול סותרות הללו. את המודל של בנדורה ניתן לראות בתור משולש שווה צלעות, עם שלושה קודקודים המשפיעים זה על זה. בקודקוד האחד נמצאים הגורמים האישיים: אמונות, ציפיות ודימוי עצמי; בקודקוד השני נמצאת ההתנהגות הגלויה ובשלישי, ההשפעות הסביבתיות. כל אחד מהקודקודים הללו משפיעים באופן עקבי ומתמשך אחד על השני: הסביבה מעצבת את התנהגות האדם באמצעות מערכת של חיזוקים ועונשים, המשפיעים על האמונות ועל הציפיות שלו. ההתנהגות משפיעה על הסביבה ומשנה אותה וכן הלאה.

צפייה וחיקוי

התיאוריה ההתנהגותית עד לזמנו של בנדורה שמה את עיקר הדגש על חשיבותם של תהליכי התניה קלאסית והתניה אופרנטית באופן הלמידה של האדם. על פי הגישה ההתנהגותית הקלאסית, למידה מתבצעת באחד משני אופנים: למידת תגובות קיימות לגירויים חדשים באמצעות הצמדתם לגירויים מוכרים, או למידת התנהגויות חדשות באמצעות חיזוקים חיוביים, והכחדת התנהגויות אחרות באמצעות עונשים. בנדורה לא חלק על הנחות היסוד הללו, אך טען כי ישנן דרכים אחרות המובילות ללמידה, כצפייה ב- וידיעה על- התנהגות של אנשים אחרים. למשל, רוב האמהות אינן מחכות שילדם יצטנן על מנת להלבישו במעיל בחורף. הן יודעות לעשות כך מראש, מפני שראו אמהות אחרות מלבישות את ילדיהן, קראו על כך בעיתון או צפו בכך בטלוויזיה. בנדורה טען שבסופו של דבר, רוב ההתנהגויות שאנחנו מציגים נרכשות דרך ההשפעה הזו: אנו מחקים את התנהגותם של אנשים אחרים מסביבנו לאחר שנוכחנו לדעת כי הן מובילות לתוצאות חיוביות. את אותם אנשים שבהם אנו צופים ומהם אנו לומדים, כינה בנדורה מודלים. כולנו נעזרים בחיינו במודלים כדי ללמוד, וכולנו מהווים מודלים עבור אנשים אחרים.

את ההדגמה המשכנעת ביותר לעקרונות הללו, הציג בנדורה בניסוי מפורסם שערך עם ילדים בגילאי גן. הוא צילם עוזרת מחקר שלו מקללת ומכה בובות קטנות המכונות Boo-boo Dolls. לאף אחד מהילדים לא היתה התנסות מוקדמת עם הבובות הללו, ואף על פי כן, כאשר הם הוכנסו מאוחר יותר לחדר מלא בבובות, רבים מהם הציגו בדיוק את אותה ההתנהגות שהם צפו בה בסרט. בכך, הוכיח בנדורה ששינוי התנהגות יכול להתרחש גם ללא השתתפות אקטיבית הכוללת התניות וחיזוקים. מעבר לכך, הטענה היתה כי לתוצאות הללו ישנן השלכות מרחיקות לכת על ההשפעה האפשרית של אלימות והתנהגויות שליליות אחרות המוצגות בטלוויזיה, בעיתונות ובקולנוע, ברכישת התנהגויות שליליות דרך צפייה וחיקוי.

תהליכי הלמידה

בנדורה טען כי רכישת התנהגות מתבצעת באמצעות ארבעה אופנים, כל אחד מהם הכרחי לתהליך הלמידה:

  • שלב הקשב: על מנת שנוכל ללמוד משהו, אנו צריכים לפני הכל לשים לב אליו. כל דבר שפוגע בקשב עשוי לפגוע בלמידה. כמו כן, ישנם אלמנטים שיכולים לשפר את הסיכוי שהתנהגות מסויימת תקודד ותישמר בזיכרון, למשל, מידת הדמיון בין הצופה למודל או מידת האטרקטיביות של המודל.
  • שלב הזיכרון: כולל אלמנטים של שפה ושל הדמיה שמשמרים את המידע. ההתנהגות שנצפתה נשמרת באמצעות ייצוגים חזותיים ו/או דרך קידוד ורבאלי (דיקלום מילולי).
  • שלב השחזור המוטורי: מעבר לצפייה בהתנהגות ולקידודה בזיכרון, זקוק האדם למידה מסויימת של יכולת על מנת שיוכל לשחזר את ההתנהגות הזו בעתיד. את היכולת ניתן להשיג באמצעות אימון: אימון פיזי במציאות או אימון מנטלי דרך שחזור בדמיון של הביצוע או הציפייה לביצוע.
  • המוטיבציה לביצוע: כדי שדבר מה יילמד, האדם זקוק למוטיבציה לחקות את המודל. למשל, הוא יגביר התנהגות שהוא ראה שהמודל זכה עבורה לחיזוק חיובי, ויפחית בהתנהגות שהמודל קיבל עבורה עונש. חיזוקים אלו מכונים חיזוקים עקיפים.

לדוגמא, אדם שרוצה ללמוד טניס צריך תחילה להכיר את האופן שבו משחקים, את החוקים ואת העקרונות הבסיסיים של המשחק. על פי רוב, תתבצע הלמידה הראשונית באמצעות צפייה בשחקנים המוערצים עליו בטלוויזיה או במגרש. בשלב הבא יצטרך אותו אדם להתאמן על שיפור היכולות שלו עצמו: הוא יירשם לחוג טניס, ישחק מול שחקנים השווים לו ברמתו ולעיתים אף יעלה בדמיונו סצינות מתוך משחקים ואת אופן התגובה שלו אליהן. לבסוף, אם הוא יזכה במשחקים או יצפה במודלים שלו מנצחים בתחרויות וזוכים להצלחה, הדבר יגביר את המוטיבציה שלו להמשיך ולהשתפר, ולהפגין את הידע שהוא צבר.

ויסות עצמי ויעילות עצמית

כאמור, אחת הטענות המשמעותיות ביותר שטען בנדורה כנגד התיאוריה ההתנהגותית הקלאסית, היתה כי בני האדם אינם רק מגיבים לסביבתם, אלא שיש להם שליטה אקטיבית על ההתנהגות שלהם, ועל ההשפעה שלה על הסביבה. ויסות עצמי הוא הכינוי של בנדורה לחיזוקים החיוביים והשליליים שהאדם נותן לעצמו על התנהגותו, והוא גורם חשוב בעיצוב האישיות. יעילות עצמית היא האופן שבו תופסים בני האדם את היכולת שלהם להוציא לפועל את ההתנהגויות הנכונות לסיטואציה או למשימה ספציפית. למשל, במקרה של שחקן הטניס שתואר קודם לכן, יעילות עצמית גבוהה פירושה אמונה גבוהה שלו ביכולתו לנצח שחקנים אחרים. לעומתו, שחקן טניס אחר עם מידה נמוכה של יעילות עצמית, עשוי לוותר מראש על יריבים המדורגים גבוה ממנו, עקב חוסר אמונה ביכולת שלו לנצח אותם.

לקריאה נוספת: ויסות עצמי, יעילות עצמית.

בריאות ופתולוגיה על פי בנדורה

בנדורה שם את עיקר הדגש על ההיבטים הנלמדים של הפתולוגיה. הוא טען שהתנהגות חולנית היא התנהגות נלמדת, ועל מנת לשנות אותה יש להתייחס להתנהגות הגלויה ופחות לגורמים פנימיים לא מודעים. למשל, ילדים רבים לומדים להתנהג באגרסיביות באמצעות צפייה בהתנהגות השלילית של הוריהם ובתוכניות טלוויזיה, המציגות את ההשלכות החיוביות של התנהגות אלימה. לכן, הטיפול בפתולוגיה צריך להתמקד בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות הקיימים, בדומה לטיפולים הקוגניטיביים-התנהגותיים המשולבים שקיימים גם בימינו. בנוסף, ליעילות העצמית יש מרכיב חשוב בבריאות ובפתולוגיה: תחושה נמוכה של יעילות עצמית קשורה לעיתים קרובות להפרעות של דיכאון ושל חרדה. למשל, אדם עם חרדה חברתית סובל לעיתים קרובות מביישנות קיצונית. האמונה שלו ביכולת שלו ליצור קשרים חברתיים הינה נמוכה, ועל כן הוא צפוי להוביל את עצמו לכשלון בסיטואציות אמיתיות בחיים. באמצעות הגברת תחושת היעילות העצמית בטיפול פסיכולוגי, התנסות בחוויות חברתיות מוצלחות ולמידה ממודלים חיוביים, יכול המטופל לפתח מיומנויות חברתיות חדשות ולצאת מהמעגל השלילי המתואר.

פסיכותרפיה על פי בנדורה

אלברט בנדורה ראה את עצמו במידה זהה כפסיכותרפיסט וכחוקר. הוא האמין מאוד במחקר, וטען שפסיכולוג קליני עם אחריות מקצועית צריך להחזיק ברשותו ידע מקצועי מבוסס. לפיכך, הטכניקות הטיפוליות שלו נסתייעו במידה רבה במחקר המדעי שהוא עצמו ייצר. למשל, הוא טען שאחת האינדיקציות המרכזיות להצלחה של טיפול הינה חיזוק תפיסת היעילות העצמית של האדם, כלומר, אמונה מוגברת ביכולת שלו להצליח להתמודד עם האתגרים של החיים. בנוסף, הוא הציע טכניקות של תרפיה בויסות עצמי, שעיקרה לקיחת האחריות של האדם על שינוי ההתנהגויות המסכנות אותו בחיים, כגון עישון או אכילת יתר, באמצעות רישום מדוקדק של התנהגויות ותוכנית מסודרת עם מטרות מוגדרות, הכוללת חיזוקים עצמיים על התנהגויות רצויות. דרך טיפול נוספת שהציע בנדורה הינה המודלינג: טיפול באמצעות צפייה במטפל, המהווה מודל של התנהגות חיובית.

לקריאה נוספת

  • קישורים נוספים באתר: ג'ון ווטסון, אדוארד לי תורנדייק, ב. פ. סקינר, הזרם הקוגניטיבי-התנהגותי, יעילות עצמית.
  • מכתביו המפורסמים של אלברט בנדורה:
    1. Social Learning and Personality Development \ Holt, Rinehart & Winston 1963.
    2. Principles of Behavior Modification \ Holt, Rinehart & Winston 1969.
    3. Aggression: A Social Learning Analysis \ Prentice-Hall 1973.
    4. Social Learning Theory \ Prentice-Hall 1977.
    5. Self-efficacy: The Exercise of Control \ W. H. Freeman 1997.
ביבליוגרפיה
  1. ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
  2. ראובינוף, ר., ברקוביץ, ח., ואופנהיימר, א. (1991). מבוא לפסיכולוגיה (יחידה 4: למידה). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
  3. Evans, R. I. (1989). Albert Bandura: The Man and His Ideas. New-York: Praeger.
  4. Hjelle, L. A., & Ziegler, D. J. (1992). Personality Theories: Basic Assumptions, Research, and Applications. New-York: McGraw-Hill.
מושגים קשורים
מודלינג‏ , קוהוט היינץ‏ , סקינר ב. פ.‏ , בולבי ג'ון‏ , מודל‏ , הכחדה‏ , טיפול קוגניטיבי התנהגותי‏ , תורנדייק אדוארד לי‏ , מרגרט מאהלר‏ , פוטנציאל התנהגות

ראה מטפלים בתחום

דיאנה גלזר
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

דיאנה גלזר
איזור בארץ: תל אביב וגוש דן
שפה: עברית, ספרדית

בעלת תואר שני MSc (מוסמכת) בטיפול נפשי בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT). בעלת נסיון...
לפרטים נוספים

אריאלה זאבי
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

אריאלה זאבי
איזור בארץ: תל אביב וגוש דן
שפה: עברית

אריאלה זאבי, Msc פסיכותראפיה התנהגותית קוגניטיבית, התמחות בטיפול בחרדה: OCD, חרדה...
לפרטים נוספים

סילביה גולדשטיין
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

סילביה גולדשטיין
איזור בארץ: תל אביב וגוש דן
שפה: עברית

פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית מוסמכת בעלת ניסיון קליני רב בהתערבות במצבי...
לפרטים נוספים

גלית טפר
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

גלית טפר
איזור בארץ: צפון
שפה: עברית

לפעמים יש בחיים תקופות בהם אנו זקוקים לייעוץ בנושאים אישיים, מאחר ואין לנו את...
לפרטים נוספים