לפני כמעט כשנתיים יצאתי ממעגל העבודה.
מאישה שרוב חייה עבדה נהפכתי לאישה של בדיקות...רוב הזמן...
התחיל פריחות כמו שריפה ונפיחויות שונות בכל חלקי הגוף . כאבי ראש חזקים ...בחילות ...הליכות ירח נימולים ברגליים ידיים.עיוותים בצוואר. עשו mri ראו שיש בקע צווארי..האורתופד טען שכאבי הראש וכל שאר התסמינים לא קשורים!
שאר הרופאים לא יודעים לאמר מה קורה.
נפשית...אני מרגישה חסרת אונים...אין לי חשק לכלום! לא לנקות לא לצאת לא לטפל בעצמי .
אני אמא לארבעה ילדים ...ולפני 8 שנים ניפטרה לי ילדה בת שבעה חודשים ...לאחר שנלחמנו מהיום שהיא נולדה ...חזקה כמותה...לא הייתה!! סוף סוף השתחררה לבית אחרי שאמרו שהכל יהיה בסדר! כששאלתי את המנתח!
שלושה ימים....היא נפטרה ...לא התעוררה בבוקר! לאחר שנפטרה ..חזרתי ישר לעבוד!
ואז החלטתי שאני מביאה שתיים מהדם שלה!
התחתנתי אם אבא שלה עשינו טיפולי פוריות והבאתי תאומיקס. לאחר מכן התגרשתי.
התרגלתי לחיות ללא שינה ...שינה קלה מאוד. שיעול...נשימה ...דפיקות לב...אצבעות שלי על הלב שלהם! פחד לקחת אותם לבדיקות... במיוחד את הבת מהתאומים. רק המחשבה שיעשו לה זריקה ...והיא תבכה ולא תנשום ..רק המחשבה הלב שלי דופק מהר והחום בגוף עולה לי. התקופה הזו שאני בבית ....גורמת לי
במיוחד כשאני מנסה לעצום עין...לחשוב על הקטנה ז''ל. כל הזמן! יש לי הרבה רגשות אשם. אני מוצאת את עצמי מדברת אליה אליי...בוכה רוצה לצעוק...ובאותה נשיקה קמה בודקת את הילדים שנושמים.
אני מרגישה שאני מאבדת את זה...אני מנסה לחזור לעצמי ...ולא מצליחה! בבוקר מסדרת את הילדים שולחת לגן. ואז מתחילה לנהל שיחה עם עצמי במוח...תקומי..שימי על עצמך משהו...
ואני מנסה...לא הולך לי! תמיד זה מסתיים בחזרה לספה להניח את הראש ..כי אני לא מצליחה להרים אותו. חוסר סובלנות בעיקר לעצמי!!! שוכחת המון! זו לא אני...אהבתי לצאת לרקוד..לשבת אם חברות ..לצחוק להנות מהחיים.
לא טוב לי. זה הבוקר טוב שלי.
שלום לך.
אני מצטערת לשמוע על האובדן הקשה שלך, ועל הקושי להתאושש ממנו. נשמע שאת עושה מאמץ רב ואמיץ לתפקד ולהמשיך לחיות אך זקוקה לעזרה בתהליך המורכב הזה. לכן, מציעה לפנות לאבחון ראשוני אצל פסיכיאטר או פסיכולוג קליני אשר יוכלו להתרשם ממצבך באופן מדויק ואישי יותר, ולהמליץ לך על התערבות טיפולית מתאימה.
לא קל להתאושש מאבל על מותו של ילד, ונשמע שאת סובלת מאוד למרות כל מאמצייך להתאושש, ולכן חשוב שלא תוותרי, למען עצמך ולמען משפחתך, ותפני לעזרה שיכולה להקל עלייך באופן משמעותי ביותר.
ליטל
