תפריט נגישות
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

איך עוזרים לילדים עם הפרעות בתקשורת וקשיים חברתיים?

איך עוזרים לילדים עם הפרעות בתקשורת וקשיים חברתיים?

מור בר וג'ני גוטמן

הפרעות תקשורת כוללות טווח רחב של מצבים המאופיינים בקושי להבין את המחשבות, הרגשות, והכוונות שלנו ושל אחרים, לפרש אותם, ולהגיב אליהם באופן מותאם. ד"ר יוקל מסבירה כי עבור רובנו, יכולות אלה נרכשות באופן טבעי במהלך הילדות, תוך התנסות במצבים יום-יומיים. אולם, לילדים עם קשיים חברתיים ותקשורתיים, מדובר במשימה מאתגרת, ואף לעיתים, מאוד מתסכלת. לכן, הם מתקשים לעיתים ביצירת חברויות, בהבנה של רגשות ומחשבות של אנשים אחרים, וכן לפרש התנהגויות לא מילוליות.

חשיבה חברתית היא הישג התפתחותי חשוב המתרחש אצל מרבית הילדים, אך ניתן ללמדה גם באופן יזום

כלל הטיפולים בהפרעות תקשורת מתמקדים בניסיון ללמד את הילד נורמות והתנהגויות חברתיות בהן הוא מתקשה. כך למשל, ניתן ללמד כי כאשר אנחנו יוזמים שיחה, עלינו לשמור על קשר-עין עם בן השיח שלנו. עם זאת, מציינת ד"ר יוקל, ישנה בעיה בלימוד מסוג זה; הילד לומד לבצע את ההתנהגות, אך אינו מבין מה משמעותה. לכן, עלינו לסייע לילד להבין מה עומד מאחורי הפעולות החברתיות.

בדיוק לשם כך פותחה גישה טיפולית ייחודית, אותה הטמיעה ד"ר יוקל בארץ במהלך העשור האחרון, ומיושמת באופן נרחב במכון להתפתחות הילד בביה"ח תל-השומר, המרכז הרפואי שיבא. גישה זו נקראת "חשיבה חברתית" (©Social Thinking), אשר פותחה בתחילת שנות ה-90 על-ידי קלינאית התקשורת האמריקאית מישל גרסיה-ווינר. לפי גישת זו, לא מספיק ללמוד אילו התנהגויות מצופות מאיתנו, אלא צריך להעניק להן משמעות.

כך למשל, אם נחזור לדוגמא של שמירת קשר-עין כאשר אנו משוחחים עם אדם אחר, מטפלים בגישת החשיבה החברתית יסייעו לילד להבין כי הפניית המבט אינה רק עניין של נימוס, אלא גם פעולה שעוזרת לנו לפרש את ההתנהגות של האחר וכן להביע את הכוונות שלנו. גישה זו מבקשת להימנע מלימוד של "כללי התנהגות", אלא דווקא מעודדת גמישות מחשבתית, שהרי כל סיטואציה חברתית היא ייחודית.

במהלך הטיפול, אנו מעודדים את הילד להפוך ל"בלש חברתי"

ד"ר יוקל מספרת כיצד היא וצוות המטפלים במכון מדגימים לילדים כיצד ניתן לקבל מידע רב אודות הכוונות, הרגשות והמחשבות של האחר באמצעות המבט. לשם כך, נעזרים המטפלים בסיפורים, משחקים ותרגילים שונים. למשל, מתארת ד"ר יוקל, "אנחנו משתמשים בפוינטר המדמה חיצים היוצאים מהעיניים שלנו, וכך קל יותר לעקוב אחר המבט של מי שמולנו". במקביל, הילדים עובדים גם בקבוצות, ונעזרים זה בזה בכדי ללמוד מהן ההתנהגויות המצופות מהם בסיטואציות חברתיות שונות.

גישת החשיבה החברתית מתאימה לילדים ומבוגרים, המתמודדים עם קשיים חברתיים מסיבות שונות ומגוונות

לפי ד"ר יוקל, גישת החשיבה החברתית מיועדת לטיפול בילדים החל מגן-חובה, ועד למבוגרים אשר מתמודדים עם קשיים חברתיים מסיבות שונות. למשל, אנשים בעלי לקות על ספקטרום האוטיסטי, לקויות שפתיות, הפרעת קשב וריכוז, ועוד. יש לציין כי הגישה מיועדת למטופלים בתפקוד קוגניטיבי ושפתי בינוני עד גבוה, ואינה מתאימה לאלו בתפקוד נמוך. כמו-כן, חשוב לראות בלמידה החברתית כשיטה שאינה עומדת בפני עצמה, אלא גישה טיפולית שניתן ליישם בשילוב של גישות נוספות.

על המרואיינת – ד"ר אריאלה יוקל

ד"ר אריאלה יוקל היא קלינאית תקשורת מומחית במכון להתפתחות הילד בבית-החולים תל-השומר, חוקרת ומרצה באוניברסיטת תל-אביב.

אנשי מקצוע בתחום

קלינאות תקשורת

עוד מאמרים שיעניינו אותך