טיפול פסיכדלי בסיוע קטמין: מסע פנימי עמוק במסגרת בטוחה

ניב ארביב-דוגו

טיפול פסיכדלי בסיוע קטמין (Ketamine-Assisted Psychotherapy - KAP) הוא שיטה חדשנית המשלבת את ההשפעה המהירה של קטמין על מצב הרוח עם תהליך פסיכותרפיה מעמיק. קטמין, שמשמש במשך עשורים כתרופת הרדמה, נמצא יעיל בטיפול בדיכאון עמיד ובפוסט־טראומה בזכות השפעתו על מערכת הגלוטמט במוח ויכולתו לאפשר גישה למעמקי הלא-מודע. 

תהליך הטיפול הפסיכדלי בסיוע קטמין כולל הכנה יסודית, מסע פסיכדלי בשילוב מוסיקה, ופגישות אינטגרציה לעיבוד החוויה והטמעתה בחיי היומיום. הצלחת הטיפול תלויה בתהליך מקצועי ובסביבה טיפולית בטוחה, וכאשר הטיפול מתאים הוא עשוי להוות פריצת דרך עבור מי שלא מצאו מענה בטיפולים המסורתיים.

מבוא

הטיפול הנפשי עובר בשנים האחרונות מהפכה של ממש. לצד תרופות, שיחות, ושימוש באמנויות השונות כדרכים לשיפור מצבם הנפשי של אנשים המתמודדים עם קשיים שונים, גם חומרים פסיכדליים חוזרים לתמונה כשיטת טיפול אפשרית. 

חומרים אלו, אשר שמם מגיע מהמילה היוונית פסיכדליה, שמשמעותה לחשוף את הנפש, נתפסו בעבר כשנויים במחלוקת. אך כיום הם משולבים מחדש בעולם הטיפול, בזכות יכולתם לאפשר תהליכים טיפוליים עמוקים. אחד המרכזיים שבהם הוא קטמין, חומר שמשמש במשך עשרות שנים כתרופת הרדמה, אך נמצא גם כטיפול יעיל עבור אבחנות נפשיות מסוימות.

מהו קטמין וכיצד הוא פועל?

קטמין פותח בשנות ה־60 כתחליף בטוח יותר לחומר ההרדמה PCP. לצד זאת, קטמין משפיע גם על פעילות מערכת הגלוטמט במוח, חומר אשר מעורב בתהליכים מוחיים, כגון ויסות מצב הרוח וזיכרון. בעשורים האחרונים נמצא כי בשל השפעתו על מערכת זו, תחת התנאים המתאימים קטמין מסוגל לשפר את מצב הרוח במהירות ולעזור במצבי דיכאון עמיד.

לצד השפעה זו, קטמין יכול גם לשנות את מצב התודעה. בעקבות השימוש בקטמין, אנשים מתארים לעיתים תחושת ניתוק מהגוף ומהסיפור הביוגרפי האישי, הרחבה של המודעות וחווית התמוססות של האגו (תחושת ה"אני") והתרחבות אל עבר "עצמי" גדול יותר. לעיתים, מלבד לחוויה הרוחנית, מדובר במסע אל זיכרונות מורכבים, אך מזווית חדשה ובסביבה בטוחה שמאפשרת השלמה, קבלה ושינוי.

החוויה הפסיכדלית בשימוש בקטמין: איבוד הגוף, אובדן ה"אני" וחיבור אל ה"עצמי"

אחת התופעות המעניינות ביותר בחוויית הקטמין היא אלחוש התחושה הגופנית. הגוף “נעלם” זמנית, התפישה החיצוניות נחלשת, והאדם מרגיש כאילו הוא צף מעבר לגבולות הפיזיים. תחושת אובדן הגוף קשורה לאובדן זמני של תחושת האגו (ה"אני") והזהות האישית.

לפי גישתו של הפסיכולוג קרל יונג, האגו הוא החלק המודע בנפש, אשר כולל את התכונות איתן אנחנו מזדהים, אך גם מגביל את החוויה והמודעות שלנו לחלקים נוספים שקיימים בתוכנו. כאשר האגו נחלש, מתאפשרת גישה לחלקים לא-מודעים בתוכנו, אשר יכולים להיות אישיים או משותפים לכלל האנושות. כך, יכולה להיווצר גישה ישירה יותר אל העצמי על כל חלקיו.

העצמי (self) מוגדר כשכבה עמוקה של הנפש אשר קשורה לחכמה פנימית, משמעות רוחנית על זמנית, לפוטנציאל הגלום בנו ולאיכויות נסתרות. בתנאים המתאימים, החוויה הזו יכולה לאפשר לנו להיות מודעים לתכונות או לחלקים נוספים אלו של עצמנו ולעבד אותם בתוך מסגרת בטוחה והלך רוח מתאים. כך, חוויה זו יכולה לאפשר ריפוי וקבלה עצמית, גם מעבר למה שהשפה היומיומית יכולה לתפוס.

טיפולי קטמין חוקיים בישראל

בישראל נערכים היום מספר סוגי טיפולי קטמין במסגרת חוקית, אם כי כל אחד מהם פועל במסגרת רפואית שונה.

ראשית, התכשיר ספראבטו (Es-ketamine) הינו תרסיס אף שמאושר לטיפול בדיכאון מג'ורי עמיד. תכשיר זה ניתן במסגרת מרפאות לבריאות הנפש ובבתי החולים, בשילוב עם טיפול תרופתי קונבנציונלי. טיפולי ספראבטו אינם כוללים פסיכותרפיה מסודרת כחלק מהפרוטוקול והם ניתנים במסגרת רפואית.

בנוסף, קיימים טיפולי עירוי (IV) של קטמין בכמה בתי חולים ומרפאות פרטיות בארץ, שבהם נותנים את החומר במינונים מותאמים. גם כאן, החומר ניתן בהתאם למודל רפואי ולרוב ללא ליווי פסיכותרפי פורמלי.

בשנתיים האחרונות התפתח בישראל תחום הפסיכותרפיה נתמכת קטמין (KAP). טיפול זה משלב בין יתרונותיו האפשריים של מתן קטמין בסביבה בטוחה, יחד עם ליווי ותהליך פסיכותרפי מעמיק, במספר בתי חולים ומרפאות פרטיות בישראל. הכתבה הנוכחית מתמקדת בגישת טיפול זו.

טיפול פסיכותרפי בסיוע קטמין

טיפול פסיכותרפיה נתמך קטמין מתקיים במספר שלבים מוגדרים, אשר מהווים היבטים מהותיים בהצלחת התהליך. שלבים אלו מפורטים ומוסברים כאן על פי סדר התרחשותם.

יצירת הסטינג (Setting): מרחב בטוח לחקירה פנימית

על מנת שהחוויה הפסיכדלית תהיה בטוחה ובעלת ערך, נדרשת מסגרת טיפולית מתאימה ומוקפדת, אשר נקראת גם סטינג. על מנת ליצור את הסטינג המתאים לתהליך, מטפלים המוסמכים לטיפול זה ישאפו ליצור את המרחב המתאים, לרוב דרך שילוב של האלמנטים הבאים:

• מרחב רגוע ושקט: על מנת ליצור את המרחב הפיזי המתאים, מטפלים יבחרו לרוב בחדר טיפולים עם ריהוט ותאורה רכים.

• מזרון וכיסוי עיניים: בחדר הטיפול יימצאו לרוב מזרון וכיסוי עיניים, אשר מאפשרים למטופל לצלול פנימה ולצמצם הסחות דעת מגירויים חיצוניים.

• מוזיקה מותאמת אישית: הטיפול מלווה במסע מוזיקלי שבנוי בהתאם לשלבי הפעולה של החומר הפסיכדלי. המסע מתחיל בפתיחה רכה ורגועה, לאחריה מעבר לעומקים רגשיים ולעיתים דרמטיים, וסיום מחזק ומקרקע.

• טקס פתיחה אישי: בטקס זה, תתקיים פעמים רבות הגדרת כוונות (Intentions) למסע, לעיתים בשילוב הדלקת נר, קטורת או אלמנטים רוחניים נוספים, בכדי להוסיף הקשר של משמעות רחבה יותר למסע הפנימי.

• נוכחות המטפל: המטפל מחזיק את המרחב, משמש כעד לחוויה, רושם דברים העולים מהמטופל אך כמעט ואינו מתערב בזמן השיא, אלא אם עולה צורך רגשי או נדרשת עזרה פיזית.

מסגרת זו יוצרת תחושת ביטחון שמאפשרת להתמסר לחוויה עמוקה גם כאשר עולים תכנים כואבים, מפחידים או מוזרים.

הכנה

לפני המסע הפסיכדלי נערכות פגישות מקדימות, בהן בודקים התאמה לטיפול, בונים אמון ומגדירים מטרות. המטופל מקבל מידע על החוויה הצפויה ומזהה כוחות פנימיים שיסייעו לו או לה בדרך. בתוך כך מתקיימת הערכה פסיכיאטרית ומונפק מרשם לחומר, אשר נשמר במקום הטיפול.

המסע הפסיכדלי

ביום המסע ולאחר שיחת הכנה והתכווננות, המטופל מקבל קטמין תחת ליווי והשגחה, שוכב בנוחות עם כיסוי עיניים, ומונחה להפנות את הקשב פנימה ולהאזין למוזיקה שנבנתה במיוחד עבורו.

החוויה הפסיכדלית מתחילה לרוב תוך דקות: תחושת התרחבות, ניתוק מהזהות היומיומית ולעיתים חוויה רוחנית או טרנספורמטיבית. עיקר החוויה נמשך כ-50 דקות, אך המסע יכול להימשך עד כשלוש שעות, כתלות בכמות החומר הניתן.

לאורך התהליך, המוזיקה משמשת כמעין מטפל נוסף. ביכולתה להשרות רוגע וביטחון בתחילת המסע, להוביל את הרגש למקומות עמוקים, לספק עוגן ברגעים מאתגרים, ולקרקע לקראת הסיום, לעיתים תוך שימוש בשירים בשפתו של המטופל. כמו כן, המעבר ממוזיקה אינסטרומנטלית בשיא למוזיקה עם קול אנושי בשלב הסיום מסייע לחזור בהדרגה לחוויה יומיומית ולעגן את התכנים שעלו.

אינטגרציה

בסיום המסע וגם למחרת, מתקיימת פגישה ייעודית שנועדה לעיבוד החוויות והתובנות שעלו במסע. זהו שלב קריטי בו המטפל עוזר למטופל לחבר את החוויה העמוקה שחווה למציאות היומיומית ולתרגם אותה לצעדים מעשיים לשינוי. אף כי לעיתים התובנות המשמעותיות שעלו מובילות לרצון בשינויים גדולים בחיי המטופל, מומלץ להמתין עם החלטות גדולות כשבועיים, עד שהחוויה מתייצבת.

למי מתאים הטיפול?

טיפול פסיכותרפי בסיוע קטמין אינו מתאים לכל אחד. לכן, לפני תחילת התהליך חשוב לעבור סינון מקצועי שכולל הערכה רפואית ופסיכיאטרית, ולהגיע אל הטיפול עם מוכנות נפשית לתהליך טיפולי עמוק ומואץ. מבחינה רפואית, הטיפול מעלה את לחץ הדם ועל כן עשוי שלא להתאים לאנשים מסוימים, אך הדבר מותנה בהערכה רפואית קפדנית.

כמו כן, מבחינה נפשית, הטיפול לרוב אינו מתאים ועשוי אף להיות מסוכן עבור אנשים המתמודדים עם אבחנות המשלבות תסמינים פסיכוטיים, כגון הלוצינציות (תפיסת גירויים חושיים אשר אינם קיימים במציאות) או דלוזיות (אמונות ומחשבות אשר עשויות להוביל לפירוש מוטה של המציאות). 

בישראל ניתן לקבל טיפול בקטמין למקרים של דיכאון עמיד או הפרעה פוסט-טראומטית. עם זאת, במקרים מסוימים, נמצא במחקר כי הטיפול עשוי להועיל גם במצבי חרדה. כמו כן, על פי ההתרשמות הטיפולית, החוויה של התמוססות האגו יכולה בתנאים מסוימים להוביל לתחושות של יציאה מתקיעות נפשית, צמיחה אישית והתגברות על משברים, אך תוצאות אלו של הטיפול טרם נחקרו בצורה מקיפה.

מהם האתגרים וההזדמנויות בפסיכותרפיה נתמכת קטמין?

טיפול זה הוא בעל פוטנציאל עצום, אך דורש גם אחריות ומקצועיות רבה של המטפל או המטפלת. כמו כן, מדובר בתהליך אינטנסיבי אשר דורש עבודה פנימית אמיצה, ולא ב"גלולת קסם". הצלחת הטיפול תלויה בהכנה יסודית, ביכולת להתמסר לחוויה ובתהליך האינטגרציה. בעוד החוויה עצמה עשויה להיות עוצמתית ואף מיסטית או נומינוזית, כלומר כזו שמעוררת תחושה יראה וקדושה, משמעותה האמיתית נוצרת רק כאשר התובנות מעוגנות בחיי היומיום.

במקביל, החוויה הפסיכדלית מעוררת פגיעות ורגישות רבה ולכן נדרשת החזקה מקצועית מוקפדת. חשוב שהטיפול יתבצע בשיתוף פסיכיאטר ועל ידי מטפלים מוסמכים בעלי תואר שני טיפולי, אשר עברו הכשרה ייעודית בטיפול פסיכדלי ובפסיכותרפיה נתמכת קטמין בפרט. בנוסף, יש לוודא שהמרחב הטיפולי עומד בסטנדרטים אתיים ברורים, נשמרת שקיפות מלאה ונעשה תיעוד מסודר של התהליך.

סיכום

טיפול פסיכדלי בסיוע קטמין מציע שילוב ייחודי בין מדע מודרני לעומק נפשי ורוחני. הוא עשוי לעזור למי שלא מצאו מענה בטיפולים המסורתיים ולפתוח פתח לתהליך ריפוי וצמיחה משמעותי. הצלחת הטיפול תלויה בהכנה ואינטגרציה מוקפדות, במוזיקה שמכוונת את המסע ובמטפל מיומן שמחזיק את המרחב ברגישות ובאחריות. עבור רבים, זהו מסע אישי מעמיק שמחזיר תקווה ומשמעות לחיים.

על הכותב – ניב ארביב-דוגו

ניב ארביב-דוגו הוא מטפל במוזיקה (M.A.) ופסיכותרפיסט יונגיאני. מטפל פסיכדלי בעל ניסיון של מעל מאה טיפולים חוקיים בסיוע קטמין (KAP). מרצה בתחום הטיפול הפסיכדלי במוסדות אקדמאיים ורפואיים. עובד בקליניקה פרטית בהוד השרון.

מקורות

Dwyer, J., Johnston, R. B., O’Callaghan, C., Kallianis, V., & Ross, M. L. (2025). Music as a collaborating actor: New insights into the nature and role of music in psychedelic-assisted psychotherapy. Frontiers in Psychiatry

Edinger, E. F. (1992). The ego-self paradox. In Carl Gustav Jung: The structure and dynamics of the psyche

Feder, A., Parides, M. K., Murrough, J. W., Perez, A. M., Morgan, J. E., Saxena, S., Kirkwood, K., Aan Het Rot, M., Lapidus, K. A., Wan, L. B., Iosifescu, D., & Charney, D. S. (2014). Efficacy of intravenous ketamine for treatment of chronic posttraumatic stress disorder: A randomized clinical trial. JAMA Psychiatry

Watts, R., & Luoma, J. B. (2020). The use of the psychological flexibility model to support psychedelic assisted therapy. Journal of Contextual Behavioral Science

Wolfson, P., & Vaid, G. (2024). Ketamine-assisted psychotherapy, psychedelic methodologies, and the impregnable value of the subjective: A new and evolving approach. Frontiers in Psychiatry