מה זה טיפול CBT ולמי הוא מתאים?

צוות בטיפולנט

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או CBT (כלומר, Cognitive Behavioral Therapy), הוא שם כולל למגוון שיטות טיפול פסיכותרפי מבוססות מחקר. לפי CBT, המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו משפיעים זה על זה וניתן ללמוד כיצד לעצב אותם או את הקשרים ביניהם בכדי להפחית מצוקה ולשפר תפקוד. סוג טיפול זה ממוקד מטרה, כולל מספר מצומצם של מפגשים מובנים, ונמצא יעיל בהתמודדות עם קשיים שונים כחרדה, דיכאון, פוסט טראומה ועוד. אז ממה מורכב טיפול CBT? ולמי הוא מתאים? על כך בכתבה הבאה.

אז מה זה בעצם CBT?

CBT התפתח לאורך השנים וכולל מגוון רחב של טיפולים שמקורם בשלבים שונים. מקור השיטה בגישות התנהגותיות שהתפתחו במחצית הראשונה של המאה ה-20, והתמקדו בהתנהגות האדם מבלי לקחת בחשבון מחשבות או רגשות פנימיים. השיטה התבססה על תהליכי למידה ועל עבודה עם חיזוקים חיוביים ושליליים לצורך שימור התנהגות או שינוייה.

משנות ה-60 ואילך, עם שילובן של שיטות קוגניטיביות, החל ״הגל השני״ של CBT. הדגש החדש היה על זיהוי ותיקון של מחשבות אוטומטיות בלתי יעילות, שמשפיעות על התנהגות הפוגעת בתפקוד. כחלק מכך, התמקד הטיפול בעבודה על הטיות חשיבה נפוצות, למשל ״הכללת יתר״ (הסקת מסקנות שליליות כלליות על סמך אירוע בודד, לדוגמא: אם נשך אותי כלב, כל הכלבים מסוכנים).

עקרון מרכזי בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי לאורך השנים, אשר נועד לסייע במצבים שונים, הוא חשיפה, במהלכה המטופל או המטופלת נחשפים בתנאים מבוקרים לגירויים (כמחשבות או מצבים) המעוררים בהם פחד או חרדה, בכדי להפחית תחושות אלה ולפתח דפוסי התמודדות יעילים יותר למולם.

אחת השיטות שמבוססות על עקרון זה היא חשיפה ומניעת תגובה (ERP), שפותחה לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), ובמסגרתה המטופל לומד להתמודד עם מחשבות מאיימות המתעוררות סביב גירוי מסוים מבלי להגיב באופן לא יעיל בכדי להרגיען.

"הגל השלישי״ של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי התפתח משנות ה-80, ושם דגש על קבלה של מחשבות והתנהגויות, לפני הניסיון לשנותן. גל זה כולל שיטות כתרפיית קבלה ומחויבות (ACT), טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) ושיטות נוספות מבוססות מיינדפולנס. בניגוד לטיפולים מבוססי חשיפה שמטרתם להתמודד עם הפחד דרך חשיפה כדי להחלישו, שיטות כמו ACT מכוונות לפיתוח גמישות מחשבתית דרך נוכחות ברגע, קבלה של המצב הקיים ומחויבות לתהליך של שינוי.

• טיפול דיאלקטי התנהגותי לטיפול בהפרעות אכילה

  
• הדיכאון חוזר? טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס עשוי לסייע!
  

  
• מגדלור בלב ים סוער: מיינד ומיינדפולנס בטיפול

  

מה קורה בטיפול CBT?

כיום, ניתן למצוא מגוון של טיפולי CBT, חלקם משתייכים ל״גל השני״ וחלקם ל״גל השלישי״. על-אף שיש שונות ביניהם, ישנם כמה מרכיבים משותפים:

⦁ טיפול קצר מועד: מרבית הטיפולים אורכים בין 6 ל-24 מפגשים, כשכל מפגש אורך 50-45 דקות.

⦁ החלטה משותפת על מטרות טיפול ממוקדות: במסגרת המפגשים הראשונים, לאחר הערכה של המצב והבנת הקשיים העיקריים, נעשית החלטה על מטרות ממוקדות לטיפול (למשל: לחזור לנהוג לאחר תאונת דרכים בעקבותיה התעוררה חרדה והימנעות מנהיגה).

⦁ עבודה על דפוסי חשיבה והתנהגות: זיהוי דפוסי-חשיבה המובילים להתנהגות שפוגעת בתפקוד, ועבודה עם כלים קוגניטיביים והתנהגותיים כדי לפתח דפוסי התמודדות יעילים (למשל, עבודה על הטיית חשיבה של ׳הכללת יתר׳ לפיה בשל אירוע של תאונת דרכים, כל נהיגה תוביל לתאונה. תרגילי חשיפה, יחד עם עבודה קוגניטיבית בטיפול, יכוונו ללימוד מחדש כי לא כל נסיעה, על אף הסיכונים הקיימים בה, מובילה לתאונה וכן לחזרה הדרגתית לתפקוד מלא או חלקי).

⦁ תרגילי בית: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי כולל לרוב תרגילי בית, אותם המטופל או המטופלת מבצעים בין המפגשים, ולאחר מכן מתקיים שיח ועיבוד שלהם במסגרת הטיפול (למשל, לשבת באוטו מונע כמה דקות כשלב ראשוני של חשיפה הדרגתית במטרה לחזור בעתיד לנהוג).

למי מתאים טיפול קוגניטיבי-התנהגותי?

CBT יכול להתאים לצעירים ומבוגרים, וכן למשפחות או לזוגות. לפי מחקרים רבים לאורך השנים, CBT נמצא יעיל עבור הפרעות מגוונות כגון דיכאון, חרדה, אינסומניה (נדודי שינה), הפרעות אכילה, ויסות רגשי, קשיים בזוגיות, הפרעה טורדנית כפייתית וכן חרדה ודיכאון אצל ילדים. במקרים מסוימים, מומלץ לשלב את הטיפול עם טיפול תרופתי.

יש מטפלים שמשלבים כלים של CBT במסגרת פסיכותרפיה מסוגים שונים, למשל בטיפול דינמי, או במסגרת טיפול אינטגרטיבי. הדבר יכול לאפשר שיח מעמיק וחופשי יותר לצד עבודה מול מטרות ספציפיות. טיפול דינמי, למשל, יכול להתאים כטיפול ארוך טווח, כשיש צורך בדגש על קשר בין-אישי ובניית אמון לאורך זמן.

מקורות

Beck, A. T. (2019). A 60-year evolution of cognitive theory and therapy. Perspectives on Psychological Science, 14(1), 16-20

Blackwell, S. E., & Heidenreich, T. (2021). Cognitive behavior therapy at the crossroads. International Journal of Cognitive Therapy, 14(1), 1-22

Hayes, S. C., & Hofmann, S. G. (2017). The third wave of cognitive behavioral therapy and the rise of process‐based care. World psychiatry, 16(3), 245

https://www.psychologytoday.com/gb/therapy-types/cognitive-behavioral-therapy