8/1/2025
.jpg)
עבור רבים מאיתנו, אכילה כבר מזמן אינה רק פעולה הישרדותית. אוכל מהווה בסיס לאירועים חברתיים, סמל סטטוס, ואמצעי להבעת אהבה ודאגה או לסיפוק תחושות נחמה, הקלה ופיצוי: "אחרי כזה יום אני חייבת משהו מתוק". על אף שרבים מאיתנו משתמשים באוכל כמקור לנחמה במידה זו או אחרת, ולמרות שמדובר בתופעה אנושית נורמלית לחלוטין, במקרים מסוימים עשוי להתפתח דפוס קבוע ומטריד של אכילה רגשית, אשר משפיע לרעה על איכות החיים, דימוי הגוף והיכולת להתמודדות עם מצבי לחץ.
אז למה בעצם מתכוונים כשאומרים "אכילה רגשית"? מה הקשר בין אוכל לבין הרגשות שלנו? ואיך ניתן לטפל בה? כל התשובות בכתבה הבאה!
אכילה רגשית אינה מתרחשת רק בקרב מבוגרים ולעיתים יכולה להופיע כבר בילדות. איך נזהה שילדנו מתמודדים עם אכילה רגשית? כיצד נבחין בין אכילה רגשית לבין הפרעות אכילה אצל ילדים ומתבגרים? ומהן נורות האזהרה שכדאי לכל הורה להכיר?
ד"ר הגר שמש לב ארי, פסיכולוגית בהתמחות קלינית, עושה סדר בנושאים מורכבים אלו, מסבירה את המונחים השונים בהקשר לילדים ומתבגרים ומציעה מספר כלים חשובים להתמודדות.
ישנם מקרים בהם אכילה רגשית מופרזת עשויה להתפתח להפרעת אכילה, ולעיתים קשה לנו לזהות מתי הנטייה לאכילה רגשית עשויה להיות חלק מהפרעת אכילה רחבה יותר. עבור המתמודדים והמתמודדות עם הפרעות אכילה, אוכל אינו רק מרכיב דומיננטי ביום-יום, אלא הופך לעיסוק העיקרי, באופן שכמעט לא משאיר מקום לשום דבר אחר, ולעיתים תוך הימצאות בסכנה בריאותית.
כדי להבין מהן הפרעות אכילה יותר לעומק, אירחנו באולפן בטיפולנט את לירן רוגב, פסיכולוג קליני מומחה, על מנת לענות על שאלות כמו אילו הפרעות אכילה קיימות? מה הסכנות העיקריות ודרכי הטיפול? וכיצד נוכל לזהות אם אנו או קרבינו מתמודדים עם הפרעת אכילה?באולפן בטיפולנט
דיכאון ותסמיניו השונים עלולים לשתק, להביא לפסימיות ואף להרגשה שאין למה להילחם – אך זו רק נקודת המוצא, לא הסוף. על אף שאין פתרון "קסם" והדבר לעיתים עשוי להיראות לנו קשה ביותר, ישנם מספר צעדים שיכולים לסייע בהתמודדות וביציאה מדיכאון.
