14.10.12
רחל שדה
שכיחותם של הגירושין בחברתנו אינה מפחיתה מעוצמת הסבל הכרוך בהם בחלק גדול מהמקרים. בעוד שבני הזוג עשויים להפיק תועלת מהגירושין לאחר תקופת מעבר והסתגלות, להשתקם ולמצוא בן זוג הולם יותר, הילדים מתמודדים עם הפסד החיים הקבועים לצד שני הוריהם. מאמר זה יעסוק בהשפעות הגירושין על הילדים ובדרכים לצמצום ההשפעות השליליות.
מהן השפעות הגירושין על הילדים?
עבור הילדים, פעמים רבות הגירושין כרוכים באבדנים רבים שמתרחשים בו זמנית עם היחלשות מערכת התמיכה ההורית. עובדה זו הופכת את הילדים לפגיעים יותר, כאשר מספר גורמים חוברים להגברת קשייהם של הילדים:
1. הרגשת אשמה ואחריות לגבי הגירושין - התחושה שהגירושין נגרמו בשל התנהגות לא טובה שלהם, כאשר תחושה זו מאפיינת בעיקר ילדים צעירים יותר ("אם הייתי ילד טוב הם לא היו מתגרשים", או "אם אהיה יותר טוב הם לא יתגרשו").
2. חוסר ידיעה לגבי המתרחש - הורים רבים מספרים שקרים וחצאי-אמיתות ואף מסתירים דברים בכדי למנוע כאב מילדיהם ובכך גורמים לילדיהם לחיות באווירת עמימות שיוצרת חרדות.
3. הרגשה של חוסר שליטה - הילד חסר יכולת להשפיע על ההורים בהחלטתם ומתפתחת אצלו תחושת חוסר אונים שעלולה להביא לפסימיות ולעתים אף לדיכאון ולפגיעה במוטיבציה ללמוד ולתפקד בכל התחומים.
4. אבדן התמיכה ההורית - במהלך המשבר עסוקים ההורים בבעיותיהם במידה המאפילה על צרכי הילד. לפעמים הורה אחד מתרחק ואפילו נעלם ואילו ההורה שנותר עם הילד מתמודד עם עומס של תפקידים חדשים. לפעמים מתהפכים התפקידים והילדים הם אלה שנאלצים לספק תמיכה להורים.
5. נאמנות כפולה - במקרים רבים נקלעים הילדים לדרישות מנוגדות מצד ההורים ונדרשים לנקוט עמדה. המאבק על הנאמנות הכפולה גורם נזק רב לילדים. היחס הקשה של ההורים זה כלפי זה מביא לבלבול והפחתת ערכם בעיני הילדים, ודמותם כמודל להזדהות עשויה להיפגם.
6. אובדן סטטוס חברתי - למרות השכיחות הגבוהה של מקרי הגירושין, ילדים רבים עדיין תופסים עצמו כחריגים ושונים ותפיסה זו נתמכת לעיתים על ידי שינוי בהתנהגות החברה (הפגנת רחמים של מורים, הקנטות מצד בני הגיל).
7. ירידה ברווחה הכלכלית - בשל הפיצול במשאבי המשפחה.
8. ירידה בהישגים לימודיים ובתפקוד כללי במקרים בהם הגירושין מביאים לחיים בתנאים של לחץ נפשי, בלבול ואי בטחון.
9. כאשר הגירושין מביאים לכשלונות בלימודים ובתחומים אחרים, אלו עלולים להביא גם לירידת הערך העצמי
ילדים אשר חווים מצוקות אלו עלולים לחוות ולהפגין התנהגויות של כעס, תוקפנות, פחדים, רגשות אשמה, קשיי ריכוז, התכנסות והתבודדות, צער, רגשות חוסר וקיפוח, ועוד התנהגויות שלעתים הינן קיצוניות ולא פרופורציונליות.
כיצד ניתן למתן ולהפחית את השפעות הגירושין?
במחקרים שליוו ילדים להורים גרושים לאורך זמן נמצא כי ביטויי המצוקה שכיחים במיוחד בשלוש השנים הראשונות לאחר הגירושין.
התייחסות רגישה ועקבית לצרכיהם של הילדים כמו גם התייצבות המערכות המשפחתיות הנפרדות של ההורים, מביאה לירידה בביטויי המצוקה ובהתנהגויות החריגות. מאחר וגירושין הם לעתים בלתי נמנעים חשוב לתכנן ולהבנות מערכות תמיכה ממקורות רבים ככל האפשר (משפחתיות, חינוכיות, טיפוליות) שיאפשרו לילד להתמודד עם הקשיים אותם הוא חווה.
התמיכה צריכה להתמקד בהגברת היכולת לשאת ולהתמודד עם מצבים עמומים, בהפחתת רגשי האשמה והאחריות למצב שנוצר, יצירת דרכים לתיעול כעס, טיפוח הבנה ומודעות עצמית, ומציאת אפיקי פעילות המביאים סיפוק ותגמולים חברתיים כתחליף לאובדנים במשפחה. אלו, בסופו של דבר, יעזרו לילדים לבנות ערך עצמי חיובי.
חשוב לציין שכאשר בני הזוג מצליחים להפריד בין המחלוקת שביניהם לבין תפקידי ההורות ומסוגלים להגיע להסכמה בקשר לדרכים הטובות ביותר למילוי צרכיו של הילד, גדלים סיכוייו להסתגל לחיים החדשים ולהתפתח בצורה תקינה מבחינה רגשית, חברתית ולימודית.
בני זוג שמתגרשים צריכים להיות מודעים לכך שהקשר ביניהם, בכל הקשור לילדיהם, לא יסתיים והילדים זקוקים לקשר בריא עם שניהם. פגיעה בקשר עם אחד ההורים או שימוש בילד כדי לנקום או כדי לקבל מידע על ההורה השני גורמת נזק לא רק להורה השני אלא בעיקר לילד עצמו. כמו כן, יש להיות מודעים לנטייה להשליך רגשות כעס ותסכול שיש כלפי בן הזוג לשעבר על הילד ולאילוצו לנקוט עמדה במצב של חילוקי דעות בין ההורים.
תגובה נוספת, שכיחה אך מזיקה, היא פיתוח תלות רגשית בילד והסתמכות עליו כמקור לתמיכה. כאשר הקשר עם הילד הופך ל"פיצוי" על הגירושין ומלווה בפינוק יתר- הילד משלם את המחיר מאחר ואינו פנוי לפיתוח זהות עצמאית ולעיסוק במטלות התפתחותיות התואמות את גילו.
מאחר ודווקא בתקופה זו בה ההורים עצמם מתמודדים עם קשיים רבים צרכי הילד גדלים ומשמעותיים, מומלץ לעתים קרובות שגם ההורים יפנו לעזרה שתסייע אותם לנוע ב"ארץ הגירושין" הלא נודעת והמפחידה.
הילד זקוק להורה שלם ומאוזן ולא להורה המקריב את עצמו, מנסה לכפר ולפצות את ילדיו על עוולות אמיתיות ומדומות, או הורה שלא מסוגל להכיל את צרכי ילדיו ולהיענות להם בשל קשייו הוא.
לסיכום, ניהול תקין של הגירושין מאפשרי לילד לחוות אותם כחלק מסדרת מעברים בתוך מחזור החיים- מעבר ממערכת משפחתית שתפקודה גרוע למערכת חדשה ומספקת יותר שבה יוכל למצוא את מקומו. תהליך ההתמודדות דורש "היערכות מחדש" תוך רגישות רבה וחיפוש פעיל אחר משאבים ליצירת דפוסי הורות חדשים ומערכת תפקוד חלופית.
על המטפלת - רחל שדה
רחל שדה, MA, מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת
רמת השרון, 03-5479962
