חיפוש

צילומים מיום העיון חידת האוטיזם

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

ביום שישי ה-17.5.2019 התקיים באוניברסיטת חיפה, בחסות המרכז הקליני הבינתחומי יום העיון "חידת האוטיזם". יום זה הוקדש לצאתו לאור של ספרה החדש של פרופ' אסתר דרומי: "אוטיזם - מסע להבנת הרצף", בהוצאת ספרי ניב. ההרצאות ביום העיון ביקשו להציג ידע מחקרי לצד מודלים לטיפול ושילוב של ילדים עם הפרעות הספקטרום האוטיסטי. אחד הקולות החדשניים שעלו במהלך היום הדהדו את החשיבות שבהקשבה לקול האוטיסטי עצמו על מנת להבין לעומק את ה-ASD. מגוון הנושאים מחד והקו המאחד בין ההרצאות מאידך, הפכו את יום העיון לחוויה אקדמית מרתקת. 

דברי פתיחה - גב' רותי ריינר

דברי פתיחה - פרופ' רבקה יהב  

הולדתו של ספר- מדע וקליניקה תחת קורת גג אחת-פרופ' אסתר דרומי

בתחילת ההרצאה, הציגה פרופ' אסתר דרומי תיאור מקרה, באמצעותו ביקשה להדגים את הפערים המצויים בתחום האבחון והגישות הטיפוליות לעבודה עם ילדים המצויים על רצף ה-ASD. הרצאתה בהמשך, התמקדה בעליית השכיחות של אבחוני אוטיזם בעולם המערבי כיום, במשפחות סימפלקס בהן ילד אחד מאובחן עם אוטיזם לעומת משפחות מולטיפלקס, בהן יותר מילד אחד מאובחן עם אוטיזם, ולבסוף בשאלת עקביות תסמיני האוטיזם לאורך החיים. לדבריה, התמקדותה המחקרית בהתפתחות תסמיני האוטיזם לאורך החיים באמצעות מחקרים ארוכי טווח, נבעה מהבנה כי זהו אחד הצרכים העיקריים ביותר של הורים ומטופלים בשטח. בסיום דבריה, ביקשה פרופ' דרומי להדגיש את הצורך במרכז ארצי אשר יסדיר את אופן האבחון והטיפול בהפרעות הקשת האוטיסטית.

השימוש במילים לשם תקשורת - ד"ר אלונה אורן 

ד"ר אורן הציגה בהרצאתה מחקר השוואתי שערכה בין ילדים עם וללא לקות על הרצף האוטיסטי, ודנה במשמעויות של ההיבט השפתי-תקשורתי באבחון ובטיפול בילדים על הספקטרום. בפתיחת דבריה ציינה כי כיום הגדרת האוטיזם כבר לא נובעת מהתפקוד השפתי של אדם אך אף על פי כן, חומרת הסימפטומים והפרוגנוזה מאוד קשורים בתפקוד זה. למעשה ד"ר אורן מציינת כי זו נותרת סיבת הפנייה השכיחה ביותר לאבחון גם כיום. ממצאי העבודה המחקרית מלמדים על נקודות דימיון לצד הבדלים בין שתי האוכלוסיות בשימוש בלקסיקון מוקדם ומציעים כמה כיוונים למחקרי המשך ולעבודה טיפולית/ הדרכות הורים.

הקשר בין לקות שפה וליקוי בתאוריית המיינד בקרב ילדים עם אוטיזם - ד"ר רמה נובוגרודסקי

ד"ר רמה נובוגרודסקי מהחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה, הרצתה על יכולות שיח בקרב נבדקים בגיל בית הספר המאובחנים עם אוטיזם. הרצאתה התמקדה בעיקר בשימוש בכינויי גוף והיא הדגישה את הקושי בהענקת משמעות לכינויים אלה (ריפרור) בקרב נבדקים עם אוטיזם. בתוך כך, ד"ר נובוגרודסקי הציגה ממצאים אשר מלמדים על כך שאצל ילדים עם ASD הליקוי הראשוני בתיאוריית המיינד (TOM) מתקשר ומשפיע על הקשיים השפתיים שלהם. לאחר מכן הציגה באמצעות דוגמה קלינית כיצד ניתן להשתמש בממצא מסוג זה בעבודה הטיפולית.

הוראת עמיתים כאסטרטגיית שילוב של ילדים על הרצף האוטיסטי: מחקר ופרקטיקה - ד"ר שירי אייבזו

הרצאתה של ד"ר שירי אייבזו התמקדה במודל של "הוראת עמיתים". בתוך כך, ד"ר אייבזו שמגיעה מעולם הספורט והתנועה, סיפרה על פרויקטים מרתקים שהובילה בארה"ב ובישראל, בהם נעשה שימוש בגישה של "הוראת עמיתים" במסגרת שיעורי אימון גופני בבתי ספר בהם משולבים תלמידים עם לקות על הרצף. ממצאי המחקר של ד"ר אייבזו מצביעים בצורה ברורה על היתרון העצום של גישה חינוכית זו לעידוד השתתפות של תלמידים מאובחנים ולא פחות מכך על היתרונות לתלמידים המשלבים שנטלו את תפקידי החניכה בתוכנית.

שילוב בראייה מערכתית: משתנים התורמים לביטויי התנהגויות חברתיות של ילדי גן כלפי ילד עם אוטיזם - ד"ר מטי זכאי משיח 

הרצאתה של ד"ר מטי זכאי-משיח הציגה מחקר שעסק בנושא עידוד ילדים למעורבות חברתית. שאלת היצירה או ההגברה של מעורבות החברתית היא שאלה מרכזית כאשר מדברים על הספקטרום האוטיסטי בו הלקות החברתית היא בין המרכזיות שנפגעות. מספרם ההולך ועולה של תלמידים על הרצף אשר משולבים כיום במסגרות חינוך רגילות מדגיש עוד יותר את חשיבות הנושא. ד"ר זכאי-משיח הציגה בהרצאתה נתונים מרגשים על המשתנים הרבים הקשורים להצלחת השילוב והדגישה את הצורך להתמקד בפיתוח תוכניות לימוד חברתיות עבור כל האוכלוסיות המעורבות בתהליך השילוב.

דפוסי עניין והתנהגות חזרתיים של ילדים עם אוטיזם: השלכות להשתתפות במארג החיים - ד"ר עינת גל

הרצאתה של ד"ר עינת גל מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה, עסקה בנושא הוויסות החושי והגרייה העצמית שמהווים את אחד משני תחומי הלקות העיקריים באוטיזם. בהרצאה זו הובאו ציטוטים של מתבגרים ומבוגרים-צעירים עם אוטיזם אשר שיתפו מדוע הם עסוקים בגרייה עצמית ומה הגרייה משמשת עבורם. מתוך דוגמאות אלו ניתן היה להתבונן לעומק על המרכיב החזרתי ב-ASD ואף לשאול על חשיבותו ומיקומו של סימפטום זה בתהליך אבחון ההפרעות על הרצף.

תרפיה במשחק כגישה לטיפול רגשי בגיל הרך - ד"ר בשמת טובין

ההרצאה של ד"ר טובין, מובאת כאן כסיכום עיקרי הדברים בליווי קטע מצולם מתוך ההרצאה. בהרצאתה, הציגה ד"ר טובין את הטיפול במשחק ממוקד ילד כאפשרות טיפולית עבור ילדים שאובחנו עם לקות על הרצף האוטיסטי. טיפול זה, Child center play therapy, או הטיפול במשחק בלתי מכוון (Non directive play therapy) הוא למעשה גישה טיפולית רגשית המבוססת על התיאוריה ההומניסטית של קארל רוג'רס ועל הפסיכותרפיה של האדם במרכז. ורג'ניה אקסליין, תלמידתו של רוג'רס, התאימה את התאוריה שלו לעבודה עם ילדים צעירים. לטיפול במשחק ממוקד ילד שני מרכיבים בסיסיים ומהותיים: האחד הוא מערכת יחסי האמון שנבנת בין המטפלת לילד, והשני הוא אביזרי המשחק בחדר הטיפולים. מערכת היחסים בין המטפלת במשחק לבין הילד המטופל, מאופיינת בקבלה שלמה את הילד כפי שהוא מבלי רצון או ציפייה לשנותו. האמונה והתפיסה שמנחה את המטפלות במשחק היא כי רק כאשר נסמוך על הילד ונאפשר לו להוביל את המפגש הטיפולי, כאשר נעודד אותו להיות מי שהוא, נקשיב להתנהלות שלו בחדר ונשקף אותה כמו שהיא ללא פרשנות או רצון לזרז אותו – רק אז הילד ירגיש מוגן ובטוח על מנת להביע את עצמו באופן מלא ושלם ומתוך הבעה זו יתפתחו שינוי וצמיחה לעבר תפקוד מיטבי. אביזרי המשחק הנמצאים בחדר מדומים למילים להם הילד זקוק, והמשחק אשר נבנה בעזרתם הוא האופן בו הילד מביע את מחשבותיו, רגשותיו, רצונותיו ואת התנסויות שהוא חווה בחיים האמיתיים.

הטיפול במשחק מבוסס על ההבנה כי השליטה והמומחיות של הילד במשחק מאפשרת לו להשתמש בו כאמצעי הבעה טבעי בדיוק כפי שהשפה היא אמצעי הבעה עבור מבוגרים. מעבר לכך שהמשחק הוא תחום מומחיותם של כמעט כל הילדים, המשחק הוא ספונטני מטבעו ואיננו מכוון מטרה ולכן הוא מאפשר לילד ביטוי חופשי. בהתבוננות כזו התהליך המשחקי והמעורבות של הילד במשחק שהוא יוצר, הם ההיבט החשוב ולא התוצר ולכן גם אין צורך להתערב במשחק שלו ולנסות לכוון אותו. בנוסף, המשחק מגשר בין מה שידוע ומובן לילד (העולם קונקרטי) לבין אותן חוויות והתנסויות אשר עדיין אינן מובנות לו ברמה המחשבתית, הרגשית או התפיסתית עקב גילו והשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. המשחק מאפשר לילד לחבר את עולם המציאות כפי שהוא חווה אותו לעולם הפנטזיה הפרטי שלו ובכך הוא יכול לעבד אירועים שקרו לו במציאות ולפתור קשיים וחוויות בדרך סימבולית. פעמים רבות לא נדע בדיוק מהי אותה החוויה או מה הסיטואציה שהילד משחק בחדר מסמלת עבורו, אך כיוון שאנחנו שם לתאר ולשקף את הנעשה, העיבוד של החוויה עבור הילד מתממש באופן מלא יותר ובתוך סביבה מוגנת ובלתי שיפוטית שמאפשרת הכלה של קשיים. לבסוף, חשוב להדגיש כי רוב הילדים, גם ילדים עם לקויות ופגיעות שונות, משחקים. לכן הטיפול במשחק רלוונטי גם עבור ילדים שאובחנו על הרצף האוטיסטי. הטיפול במשחק מקנה לילד מקום אחד שבו הוא יכול להיות כמו שהוא ולהביע את עצמו ולכן הוא מתאים במיוחד עבור מטופלים שזקוקים לעזרה בהבעה עצמית. החלק המובא כאן, הוא החלק האחרון בהרצאתה ד"ר טובין בו היא מסבירה מדוע הטיפול במשחק ממוקד ילד מתאים לעבודה הן עם ילדים שאובחנו עם לקות על הרצף האוטיסטי והן עם ילדים שקיים עבורם חשד ללקות זו.

דברי סיכום - פרופ' אסתר דרומי