חיפוש

שימוש בחומרים ממכרים בשעת דחק וטראומה: הנחיות לאנשי טיפול

פרופ' שאולי לב-רן

מטפלים רבים מוצפים בימים אלו בטיפול בעצמם ובקרובים להם, טיפול במטופליהם, התנדבות במוקדי סיוע לשעת חירום ועוד. בתוך העשייה, חשוב להיות ערים לכך שנוכח רמות החרדה והסטרס הגבוהות בימים אלו, קיימת סכנה רבה של פנייה לחומרים ממכרים ולהתנהגויות ממכרות במטרה להרגיע, ולו באופן רגעי, את הנפש הסוערת.

לצערנו, אנו עומדים בפני אתגר ממושך, ולכן קיים חשש ממשי כי ככל שאנשים יפנו לחומרים והתנהגויות ממכרים בשעת צרה זו - כך הדבר יהפוך להרגל שקשה יהיה להיפטר ממנו בהמשך. עבור רבבות אשר מתמודדים עם התמכרות, עולה חשש להחמרה בתקופה זו. בין אם מדובר באנשים שכבר הפסיקו שימוש ונמצאים בסכנה להישנות, ובין אם מדובר באנשים שצמצמו שימוש באופן משמעותי ונמצאים בסכנה להחמרה, חשוב להתייחס לעניין זה באופן פעיל בהתערבויות הקליניות השונות.

המטרה הראשונה והחשובה ביותר בתקופה זו היא להימנע מהחמרה במצב השימוש בחומרים ממכרים - דוגמת אלכוהול, קנביס, סמים אחרים ותרופות מרשם ממכרות, או בהתנהגויות ממכרות – דוגמת פורנוגרפיה והימורים. עבור אלו שלא משתמשים בחומרים והתנהגויות ממכרים בשגרה, נרצה לוודא שלא יתחילו בכך בתקופה זו. עבור אלו שמשתמשים באופן מזדמן – נרצה שלא יגבירו את השימוש הקיים, ושלא יתחילו להשתמש בחומרים נוספים. עבור אלו אשר נמצאים בתהליך של החלמה או שהפסיקו שימוש בחומרים כליל – נסייע להימנע מחזרה לשימוש.

בירור בתוך הטיפול

בתוך טיפול, מומלץ להתייחס לנושא של שימוש בחומרים והתנהגויות בימים אלו, באמצעות הצעדים הבאים:

1. בירור - חשוב תחילה לברר עם מטופלים, וגם עם אלו שנעשית איתם התערבות קצרה, על שימוש בחומרים והתנהגויות ממכרים. ניתן לעשות זאת על ידי נורמליזציה של הפנייה להתנהגויות אלו בשעת סטרס וטראומה, לדוגמא: "בתקופה הקשה הזו הרבה אנשים מחפשים רגיעה על ידי שימוש בחומרים שונים כמו אלכוהול, גראס, סמים, תרופות שונות, או התנהגויות כמו פורנוגרפיה או הימורים", ואז לברר אם הדבר מוכר ורלוונטי עבור המטופל שמולכם.

כחלק מהבירור, חשוב להבין האם השימוש שמבצע המטופל הוא בסיכון נמוך או גבוה. בהתערבויות בשעת משבר אין מקום או צורך לאבחן התמכרות, אלא רק להבין באופן כללי האם מדובר בשימוש בסיכון נמוך או גבוה. ניתן להיעזר בשאלון CAGE לצורך כך:

Cut down (C): האם ניסית להפחית את השימוש בחומר או לשנות את ההתנהגות ההתמכרותית?

Annoyed (A): האם כעסת על אחרים משום שמתחו ביקורת על השימוש/ההתנהגות שלך?

Guilty (G): האם הרגשת אשם בגלל השימוש/התנהגות?

Eye opener (E): האם אתה משתמש בחומר או מתחיל את ההתנהגות סמוך לשעת ההתעוררות?

שתי תשובות חיוביות ומעלה מכוונות לשימוש בסיכון גבוה.

2. הגדרת מטרות - במידה וכבר ידוע על שימוש בחומרים ממכרים, או על התמכרות ברקע, חשוב להגדיר את המטרות בתקופה זו, ובייחוד למנוע החמרה והדרדרות. לדוגמא, עבור מטופל שהפסיק צריכת קנביס וצורך אלכוהול באופן מזדמן, ניתן להגדיר שהמטרה כעת היא לא לשוב לצריכת קנביס. עבור אדם אשר צורך דרך קבע משקה אלכוהולי אחד ביממה בשעות הערב, ניתן להגדיר שהמטרה כעת היא לא להגדיל את כמות האלכוהול או להקדים את שעת השתיה. עבור אדם שנמצא בהינזרות מוחלטת משימוש בחומרים – להגדיר שהמטרה היא לשמר את ההינזרות המלאה.

3. פסיכו-חינוך – זהו כלי מפתח בתקופה של מתח אקוטי, ומכאן החשיבות של מתן הסבר פשוט וברור למטופלים על כך שסטרס מהווה את אחד הטריגרים הנפוצים לשימוש בחומרים והתנהגויות ממכרים לצורך הרגעה מיידית. חשוב להבהיר כי עבור אלו שהפסיקו שימוש בחומרים, סטרס הוא אחד הגורמים הנפוצים ביותר לחזרה לשימוש. סדר הדברים הוא בדרך כלל חוויה של "הישנות רגשית" – כלומר תחושות חרדה ומצוקה עזים, המביאה ל"הישנות מנטלית" – מחשבה על חומרים והתנהגויות שעשויים להרגיע. מתוך כך, עשויה להתעורר מחשבה על רכישה של אלכוהול, סמים, או פנטזיות על שימוש. אלו עשויות להוביל ל"הישנות התנהגותית" – חזרה לשימוש בפועל.

4. נורמליזציה – ככל שנעשה נורמליזציה של חוויית הסטרס, ושל הרצון להקל עליו באמצעות פניה לחומרים או התנהגויות ממכרים, נוכל לסייע למטופלים להפריד בין הדחף או הרצון לשימוש שהם טבעיים בתקופה זו לבין השימוש בפועל שממנו אנחנו מנסים לעזור להם להימנע.

כלים לסיוע: אלטרנטיבה לחומרים ומסוגלות עצמית

שני הגורמים המסייעים ביותר להפחתת חזרה לשימוש בחומרים והתנהגויות ממכרים ולמניעת החמרה במצב של התמכרות קיימת, הם דרכי התמודדות אלטרנטיביות, ותחושת מסוגלות עצמית גבוהה. ארחיב כאן לגבי כמה נקודות רלוונטיות במיוחד לאלו שברקע צורכים חומרים והתנהגויות ממכרים.

דרכי התמודדות אלטרנטיבית

חשיפה מוגבלת לחדשות – עדיף להתעדכן בקריאה אחת לכמה זמן מאשר להיות דבוקים למסכים, ובייחוד חשוב להימנע מחשיפה לסרטוני זוועה.

הימנעות ממצבים מעוררי סיכון – מוטב לעודד את המטופלים להימנע ממצבים אשר ידועים כמגדילים סיכוי להישנות שימוש בחומרים והתנהגויות ממכרים – עייפות, בדידות, כעס ורעב. באופן טבעי כולם חווים היום מצבים אלו, ויש לתת למטופלים הכוונה להיות מודעים לכך ולהימנע מלכתחילה מהגעה למצבי קצה.

אסטרטגיות הרגעה – עבור אלו אשר ברקע צורכים חומרים והתנהגויות ממכרים, לעתים קרובות המלצות כלליות דוגמת מיינדפולנס או נשימות אינן מספיקות וקשות ליישום. לאנשים אשר רגילים בהווה או שהיו רגילים בעבר לשינויים קיצוניים יותר במצב התודעה שלהם תחת שימוש בחומרים, מומלץ להציע מנגנוני הרגעה והתמודדות מעשיים שיתרמו לשינויים דרמטיים יותר במצבם הגופני. אלו כוללים לדוגמא מקלחות קרות, שימוש בקרח (באיזור שורש כף היד), פעילות גופנית נמרצת (העלאת דופק ל-20-30 שניות), כיווץ חזק של שרירים ואחריהם הרפיה (שיטת ג'ייקובסון) וטכניקות דומות.

הסחות דעת – חשוב להבחין בין "בריחה", אשר מוכרת לאנשים שנהגו לברוח ממציאות פנימית וחיצונית קשה בעזרת חומרים והתנהגויות ממכרים, לבין הסחות דעת, שכן אלו מהוות דרך יעילה וחשובה להפחית סטרס. עבור אנשים שברקע נהגו להשתמש בחומרים והתנהגויות עם השפעה חזקה, מעבר להסחות הדעת המנטליות מומלץ לנסות הסחות דעת שעובדות דרך החושים – ריח חזק, מישוש של מרקם חזק, מוסיקה ועוד.

לקיים ולקדש את השגרה – חשוב בייחוד להקפיד על סדר יום-לילה, אשר מתהפך לעתים קרובות עם שימוש בחומרים והתנהגויות ממכרים.

אסירות תודה וחיפוש אחר הטוב – בעולם הטיפול בהתמכרויות, אסירות תודה הוא מושג מפתח. עד כמה שנראה לעתים כי בתקופה זו הדבר קשה יותר, דווקא כעת הוא חשוב במיוחד. נכון, אנו מוצפים בחוויה של רוע אשר חדר אלינו, ולצד זאת גם עדים לסיפורי גבורה, התנדבויות מעוררות השראה ועוד. חלק גדול מהתמודדות עם סטרס היא הסחת הדעת מהרע אל הטוב, גם אם מדובר בדבר טוב קטן שקרה למטופל במהלך היום – אקט של חסד שחווה, הישג שהצליח להשיג, וכדומה – חשוב לתעד אותו כחלק מהפחתת הסטרס.

העצמה והגברת תחושת המסוגלות

העצמה עצמית, והגברת תחושת המסוגלות העצמית הן חיוניות לשם התמודדות עם המצב הקיים ללא חומרים והתנהגויות ממכרים. ניתן לעזור למטופלים לשפר את תחושת המסוגלות שלהם במספר צורות:

נורמליזציה של "הישנות רגשית ומנטלית" – זה טבעי כי עבור אדם אשר למד במשך שנים לפנות לחומרים והתנהגויות ממכרים בשעת סטרס ומצוקה, המח יפנה אוטומטית לאזורים אלו במצבים קיצוניים כמו ימים אלו. הנורמליזציה חשובה כחלק מביסוס של חמלה עצמית וכדי להוות נוגדן לתחושת כעס-עצמי שאנשים רבים עלולים לחוות בעקבות עצם המחשבה על שימוש בחומרים והתנהגויות ממכרים בתקופה זו.

התבססות על חוויות עבר - לכל אחד מהמטופלים יש הצלחות בעבר בתחומי חיים רבים ושונים, כולל סביב שימוש בחומרים והתנהגויות ממכרות. למשל מצבים בהם התמודדו עם קשיים ובכל זאת נמנעו משימוש, על אף שהשתוקקו. חשוב כי לסייע למטופלים להיזכר במצבים אלו כדי ליצור נוגדן לתחושת חוסר האונים המציפה בימים אלה. ההיפך מחוסר אונים הוא מסוגלות עצמית, ואת תחושת המסוגלות אנו מתחילים לקבל מהיזכרות בהצלחות העבר.

להישאר פעילים – חשוב להיות פעילים כדי להרגיש משמעותיים. הדבר יכול להתבטא במשהו קטן כמו לסדר את המטבח בבית, לארגן את הממ"ד, להציע עזרה לשכן, או להתנדב. כל אחד לפי יכולתו. ככל שיהיו יותר פעילים, כך תפחת תחושת חוסר האונים ותגדל תחושת המסוגלות העצמית - אשר מהווה גורם מגן מפני החמרה בשימוש.

שימוש בתרופות הרגעה

בימים אלו, נוכח רמות הסטרס הגבוהות שרבים סובלים מהן, נעשה שימוש רב בתרופות הרגעה נוגדות חרדה ותרופות שנועדו לסייע לשינה. בחלק מהמקרים, האדם מקבל את התרופות במרשם דרך רופא ובמקרים אחרים דרך חבר או קרוב משפחה. מפתה להשתמש בתרופות הרגעה בתקופה זו, ובחלק מהמקרים אין ברירה. לצד זאת, לא הוכח שאלו מפחיתים את הסיכוי לפתח הפרעה ממושכת בעקבות טראומה חריפה ושימוש ממושך בהן עשוי להביא להתפתחותה של תלות ממנה קשה להיפטר בהמשך.

לכן, אם מבינים מהמטופל כי הוא משתמש בתרופות, מומלץ לברר כיצד משתמש בתרופות הרגעה ואיך קיבל אותן. במידה וקיבל אותן דרך חבר או קרוב משפחה  – מומלץ להפנותו לרופא לצורך התאמת טיפול. במידה וקיבל דרך רופא – מומלץ לשאול האם הוא צורך את התרופה בכמות או בתדירות הגבוהות מאלו שהומלצו לו, או בדפוס שונה מזה שהומלץ. לדוגמא, אם שימוש בתרופה שנרשמה לצורך שינה נעשה גם במהלך היום לשם הרגעה. חשוב לדעת כי לעתים קרובות קיימות אלטרנטיבות בטוחות יותר לשימוש, לדוגמא תרופות נוגדות אלרגיה ותרופות נוגדות דכאון המשמשות להרגעה ושינה, ועוד.

סיכום

שתי נקודות אחרונות, ואולי חשובות מכל, סביב שימוש בחומרים והתנהגויות ממכרים בשעת משבר. ראשית, חשוב להבהיר למטופלים לא להישאר עם זה לבד. פניה לעזרה היא מפתח, בין אם בתוך הטיפול או מחוץ לו. כך, ניתן להדגיש את החשיבות הגדולה של שיח עם אדם מהמעגל החברתי הקרוב, קבוצות ברשת להפחתה וצמצום שימוש, קבוצות עזרה-עצמית בזום, פנייה לטיפול מקצועי ועוד – העיקר לא להישאר עם זה לבד.

בנוסף, חשוב לזכור כי באופן טבעי, אנשים רבים יחוו החמרה בתקופה זו בתחום השימוש בחומרים ממכרים וביצוע התנהגויות ממכרות. חשוב להימנע מתפיסת ה"אפס או אחד" לפיה המטופל מרגיש שאם כבר עשה שימוש חד פעמי, או זלג להרגלים ישנים, הוא יכול לשחרר עד הסוף כי "כבר נשברתי". ההיפך הוא הנכון – זה בדיוק הזמן להבהיר למטופלים שגם זה חלק טבעי מהתהליך, ללמוד מה תורם למעידה ואיך אפשר לחזור למסלול שוב ולהימנע מהפעם הבא. ואם היא מתרחשת – לשתף, לפנות לעזרה, ושוב – לא להישאר עם זה לבד.

הדברים הכתובים כאן מיועדים לכלל המטפלים. שכיחות השימוש בחומרים והתנהגויות ממכרים כל כך גבוה, ובייחוד בשעת טראומה ודחק, שכל מטפל עשוי להיתקל בכך. אל מול הסיכון הגובר, חשוב להיות פעילים ולברר את הנושא באופן גלוי. בעזרת הצעה של מנגנונים יעילים להתמודדות עם סטרס, והגברת המסוגלות העצמית, אפשר לסייע לאנשים מבלי שיסתכנו בהתפתחותם של הרגלים אשר עלולים להזיק להם בהווה ובעתיד.

על הכותב - פרופ' שאולי לב-רן

פסיכיאטר, מייסד ומנהל אקדמי, המרכז הישראלי להתמכרויות.

מקורות

Ewing JA. Detecting Alcoholism: The CAGE Questionnaire. JAMA. 1984;252(14):1905–1907. doi:10.1001/jama.1984.03350140051025

הקרנה מקוונת של הסרט 'פלס"ר הימלאיה' ודיון עם יוצר ומשתתפי הסרט
עם אלדד פריבס (יוצר הסרט), נחי אלון וד"ר תולי פלינט. בהנחיית ד"ר שרון זיו ביימן ויואב בר יוסף. האירוע ללא עלות
מכון מפרשים, אונליין
26.02.24
משחזור לזיכרון – מבט אינטגרטיבי על טיפול בטראומות השבת השחורה והמלחמה שיחה מקוונת עם פרופ' יעל להב
משחזור לזיכרון – מבט אינטגרטיבי על טיפול בטראומות השבת השחורה והמלחמה שיחה מקוונת עם פרופ' יעל להב. בהנחיית פרופ׳ ענר גוברין וד"ר שרון זיו ביימן, ללא עלות
מכון מפרשים, אונליין
יום רביעי 21.02.24 בשעה 20:00
הרשמה לתוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה
ביסוד הרעיון להקמת התוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה עומדת האמונה בחשיבות מפגש רב ממדי ורב תחומי עם חומרי נפש המניעים את הפרט והחברה
מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, תל אביב
שנה"ל תשפ"ה
טיפול דינמי חווייתי אינטנסיבי במצבי הצפה רגשית ופוסט טראומה
פסיכותרפיה דינמית-חווייתית אינטנסיבית (IE-DP) היא מודל פסיכותרפיה מואץ -ולכן חסכוני. הכוח המרפא של הקשר האנושי האמיתי בין המטפל למטופל נמצא בלב מודל IE-DP.
מכון מפרשים, אונליין
05/03/2024
הקרנה מקוונת של הסרט 'פלס"ר הימלאיה' ודיון עם יוצר ומשתתפי הסרט
עם אלדד פריבס (יוצר הסרט), נחי אלון וד"ר תולי פלינט. בהנחיית ד"ר שרון זיו ביימן ויואב בר יוסף. האירוע ללא עלות
מכון מפרשים, אונליין
26.02.24
משחזור לזיכרון – מבט אינטגרטיבי על טיפול בטראומות השבת השחורה והמלחמה שיחה מקוונת עם פרופ' יעל להב
משחזור לזיכרון – מבט אינטגרטיבי על טיפול בטראומות השבת השחורה והמלחמה שיחה מקוונת עם פרופ' יעל להב. בהנחיית פרופ׳ ענר גוברין וד"ר שרון זיו ביימן, ללא עלות
מכון מפרשים, אונליין
יום רביעי 21.02.24 בשעה 20:00
הרשמה לתוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה
ביסוד הרעיון להקמת התוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה עומדת האמונה בחשיבות מפגש רב ממדי ורב תחומי עם חומרי נפש המניעים את הפרט והחברה
מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, תל אביב
שנה"ל תשפ"ה
טיפול דינמי חווייתי אינטנסיבי במצבי הצפה רגשית ופוסט טראומה
פסיכותרפיה דינמית-חווייתית אינטנסיבית (IE-DP) היא מודל פסיכותרפיה מואץ -ולכן חסכוני. הכוח המרפא של הקשר האנושי האמיתי בין המטפל למטופל נמצא בלב מודל IE-DP.
מכון מפרשים, אונליין
05/03/2024