חיפוש
  • דף הבית
  • מאמרים
  • התייחסות לשימוש מופרז בחומרים כחלק מהתערבות בשעת משבר וטיפול בטראומה

התייחסות לשימוש מופרז בחומרים כחלק מהתערבות בשעת משבר וטיפול בטראומה

פרופ' שאולי לב-רן

פתח דבר

בימים אלו, רבים מאנשי בריאות הנפש עושים לילות כימים בהתערבות בשעת משבר, ובטיפולים ממוקדי-טראומה שונים. בין אם מדובר בתושבי הנגב המערבי, משתתפי המסיבה ברעים, הצוותים הלוחמים וצוותי ההצלה והפינוי, משפחות הנעדרים והחטופים, רבים נחשפו לאירועים טראומטיים קיצוניים. כך גם רבים מהאוכלוסייה הכללית הנתונה למתקפות טילים, וביתר שאת מאוכלוסיית צפון הארץ שחלקה מפונה מבתיהם, מתמודדים עם סטרס חריג ונזקקים לעתים להתערבויות מיידיות בתחום בריאות הנפש. בכל אחת מהתערבויות אלה, חשוב לשים לב ולהתייחס לסכנת הפנייה או החזרה לשימוש מופרז בחומרים ממכרים ומאמר זה מבקש להתמקד בכך. בתוך כך, הוא מוסיף נדבך נוסף למאמרי הקודם אשר עסק בסכנת הפנייה לשימוש בחומרים והתנהגויות ממכרים בעת קשה זו, ובתגובות טיפוליות יעילות. 

שימוש מופרז בחומרים כפגיעה בחוסן ובתהליכי החלמה

חוסן מהווה אחד הגורמים המרכזיים המסייעים לאנשים להתמודד עם אירועים טראומטיים חריגים. השילוב של חוסן גופני, רגשי, מנטלי, חברתי ורוחני מסייע לאנשים להתמודד עם קשיים חריגים, להתגמש בדרכי ההתמודדות שלהם ולהתמיד בהתמודדות למרות קשיים ניכרים. ככל שמבססים ומטפחים חוסן בימים אלו, כך גדל הסיכוי להחלמה טבעית מאירועים טראומטיים ומחוויות סטרס קיצוניות, וככל שנפגע החוסן, כך נפגמת ההחלמה הטבעית וגדלים הסיכויים לנזקים ארוכי טווח. רבות נכתב ונלמד בימים אלו על חשיבותה של שמירה על שגרה, שימוש בדרכים יעילות להרגעה, פיתוח דרכי התמודדות עם מצבי סטרס והישענות על גורמי תמיכה חברתיים. כל אלו תומכים בחוסן האישי ומסייעים בהחלמה הטבעית מאירועים טראומטיים.

באותה מידה, חשוב להימנע מגורמים אשר עלולים לפגוע בחוסן ובהתמודדות עם משברים, כאשר אחד הבולטים בהם הוא השימוש המופרז בחומרים לצורך הרגעה. אך טבעי שרבים יפנו לחומרים בתקופה זו לצורך הרגעה, שינה, הסחת דעת והתמודדות עם מצוקה עזה. עבור חלק זה עלול להיות שימוש ראשון בקנביס או תרופות הרגעה, עבור אחרים עלייה בשימוש באלכוהול או בחומרים אחרים, ועבור חלק מאלו שהפסיקו את השימוש בחומרים – התקופה הנוכחית מעמידה אותם בסכנה להישנות לצריכתם.

בכל מקרה, שימוש מופרז בחומרים בתקופה זו עלול לפגוע במרכיבי החוסן השונים, ובכך לפגוע בהחלמה הטבעית מאירועים טראומטיים. הדבר נכון בכל הנוגע לחוסן גופני (וההשפעה השלילית של שימוש מופרז בחומרים על פעילות גופנית ובריאות הגוף), חוסן רגשי (וההשפעה השלילית של קהות חושים ממושכת כפי שקיימת תחת שימוש מופרז בחומרים), חוסן מנטלי (והפגיעה בתחושת המסוגלות להתמודדות עם קשיים המתרחשת תחת שימוש מופרז בחומרים), וחוסן חברתי (כאשר שימוש מופרז בחומרים מוביל לרוב להתבודדות ולהישענות נמוכה יותר על גורמי תמך חברתיים). ככל שקיים שימוש מופרז בחומרים, כך קיימת פגיעה בחוסן ובהחלמה הטבעית מאירועים טראומטיים.

לכן, בכל התערבות בשעת משבר, וודאי בכל טיפול ממוקד בטראומה שמתקיים כיום, חשוב לברר לגבי שימוש מופרז בחומרים, להסביר על הפוטנציאל לפגיעה בחוסן ובהחלמה ולטפל באותם מקרים בהם נעשה שימוש מופרז. להלן המלצות עיקריות המיועדות לכלל אנשי בריאות הנפש העוסקים בהתערבויות כיום. הדברים להלן אמורים בייחוד בהתערבויות המצויות לאחר שלב ההתייצבות הראשונית, במעבר מהתערבויות בשעת חירום לטיפולים קצרי-מועד וממוקדי טראומה, וודאי רלוונטיים עבור טיפולים ממושכים יותר, בין שהחלו לאחרונה ובין אם מתקיימים מזה זמן.

לברר

אמפתיה, תיקוף ונרמול: חשוב לברר שימוש בחומרים תוך אמפתיה וחוסר שיפוטיות. יתרה מכך, עצם הדחף או הרצון לצרוך חומרים לצורך הרגעה בתקופה זו הוא טבעי וחשוב לתקף אותו, ולהתייחס אליו כדבר נורמלי ואף אוניברסלי ("הרבה אנשים בתקופה זו..." וכד'). מומלץ לפנות בשאלות פתוחות בנוגע לחומרים השונים שאנשים עלולים להיעזר בהם בתקופה זו ("מה עוזר לך להירגע? לישון?").

מציאת העיתוי הנכון: תזמון הוא משמעותי מאד, ובהתערבויות אקוטיות בשעת משבר, קשה מאד להתייחס לכך בפגישה הראשונה אז קיים צורך בעיקר בתיקוף החוויות והרגשות העולים מתוכם, ועיסוק מהיר ומיידי בשימוש בחומרים המשמשים לעתים להקלה עלול להתפרש כלא-אמפתי, בשעה שהאדם ניצל זה-עתה מהתופת. על כן, לעתים נדרש מעט זמן לביסוס הבטחון בתהליך עד שניתן לדבר על כך. לצד זה, ישנם מקרים בהם ניתן בהחלט לבצע את הבירור במפגש הראשון, ובייחוד כאשר לא מדובר בניצולי האירועים עצמם אלא מעגלים רחוקים יותר, ובכל מקרה אין לחשוש מלדבר על הנושא ובמרבית המקרים אם הדבר נעשה ללא שיפוטיות, צפויה להיות פתיחות לגביו.

בירור ממוקד: במידה ומשתפים אתכם באופן כללי לגבי שימוש בחומרים, בין אם מדובר בתרופות הרגעה (שקיבלו דרך חבר/קרוב/רופא) ובין אם מדובר באלכוהול, קנביס או סמים, מומלץ לבקש רשות לברר עוד בנושא בכדי להבין במה בדיוק האדם משתמש ("זה יהיה בסדר מבחינתך אם נדבר על זה קצת?").

בירור דפוסי שימוש: חשוב להמשיך ולברר מהם דפוסי השימוש של האדם בחומרים – מתי מתחיל, באיזה כמות, איך זה משפיע עליו. כמו כן חשוב לברר באיזה הקשר נעשה השימוש – האם לבד או בחברה (ואז חשוב לברר כיצד עלולים בשעה זו להיפגע חיי החברה אם יחדל מכך, ואיך אפשר לשמר אותם כמרכיב חיוני דווקא בימים אלו), באילו מצבים ומקומות. כמו כן חשוב לברר בנוגע לשינויים בהרגלי הצריכה לאחרונה, מאז אירועי ה-7.10 הארורים, כמו גם דפוסי שימוש בעבר.

להסביר

פסיכו-חינוך על חשיבות החוסן: רבים לא מכירים את הקשר בין שימוש מופרז בחומרים לבין פגיעה בחוסן ובהחלמה מאירועים טראומטיים וחשוב מאד לערוך פסיכו-חינוך בנושא. מומלץ שהדגש לא יהיה על השימוש עצמו כמוקד אלא דווקא על תהליך ההחלמה הטבעית מאירועים טראומטיים וחשיבותו של החוסן. מכאן ניתן לשאול ולהבין מהאדם כיצד השימוש משפיע אצלו על החוסן הגופני, הרגשי, המנטלי והחברתי, ובמקרים המתאימים להרחיב לאחר מכן ולהסביר בעצמכם.

גיבוש מטרה ריאלית: המטרה בהתערבויות בשעת משבר ובשלבים מוקדמים של טיפול ממוקד טראומה הינה לכל הפחות לא להחמיר את סטטוס השימוש. בחלק מהמקרים בהם אנו נתקלים כיום, אנשים רואים במצב הקיצוני והחריג הנוכחי הזדמנות לבצע שינוי משמעותי בחייהם ולהפסיק כליל שימוש בחומרים, אך במקרים רבים הקרקע אינה מוכנה לכך ואז המטרה היא למנוע שימוש מופרז או החמרה בשימוש. חשוב לוודא שאכן ניתן לגבש מטרה מוסכמת ומשותפת בנוגע לשימוש בחומרים. עצם השיחה על כך, לצד ההסבר אודות מטרת ההתערבות בתקופה זו, מהווה כבר פתיח להתערבות הטיפולית בנוגע לשימוש בחומרים.

ללמד זיהוי עצמאי של שימוש מופרז: חשוב להצביע על "דגלים אדומים" שיסייעו למי שמולכם לזהות שימוש מופרז – תחילת שימוש בשעות מוקדמות או בתדירות גבוהה, שימוש במינונים גבוהים, שימוש בתרופות שלא דרך רופא, שימוש בחומרים נוספים/חדשים וקושי לשלוט ולצמצם שימוש גם כאשר עושים מאמץ בכיוון.

למנוע ולטפל

גורמי סיוע מרכזיים: על מנת למנוע שימוש מופרז, ובייחוד החמרה בשימוש, חשוב להתמקד בשני דברים מרכזיים עליהם נכתב במאמרי הקודם: הגברת תחושת מסוגלות עצמית והצעת דרכים אלטרנטיביות להתמודדות עם סטרס.

צמצום זמינות של חומרים ושימוש זהיר בתרופות: בעתות סטרס, ככל שהזמינות של חומרים גדלה, כך גדל הסיכוי לשימוש מופרז. על כן מומלץ לא לאגור תרופות, אלכוהול, קנביס וסמים בתקופה זו אלא להיפך – לצמצם נוכחותם בסביבה הקרובה. לאור זאת, חשוב לברר בנוגע לזמינות חומרים, ובייחוד להסביר את חשיבות צמצום הזמינות בתקופה זו.  כמו-כן, במקרה של שימוש בתרופות, חשוב להקפיד שהדבר ייעשה אך ורק דרך רופא, ומומלץ להשתדל להימנע מתרופות בעלות פוטנציאל ממכר דוגמת תרופות הרגעה מקבוצת הבנזודיאזפינים (לדוגמא קלונקס, לוריבן, קסנקס). לעתים, כאשר קיימת פגיעה קשה בתפקוד ומצוקה עזה, נעשה שימוש בתרופות אלו לתקופות קצובות, ועל הפונים ורופאיהם לוודא שאכן יופסקו לאחר מכן. חשוב להבהיר לפונים כי בכל מקרה של נטילת תרופות עליהם להקפיד על מעקב רפואי. 

ביסוס תמיכה חברתית: חשוב להדגיש את ערכה הרב של תמיכה חברתית בשעה זו, ולמפות יחד את הגורמים החברתיים אליהם מחובר האדם ואליהם ניתן לפנות בשעת הצורך.

פנייה למסגרות מתאימות: במידת הצורך, ובמידה וקיימת מוטיבציה והסכמה לכך, ניתן לחבר לקבוצות עזרה עצמית העוסקות בשימוש מופרז בחומרים (כדוגמת קבוצות ברשת) או בהתמכרויות (דוגמת קבוצות כמו AA, NA ואחרים) או לטיפול מקצועי מתאים.

סיכום

במרבית המקרים, אנשים יתמודדו עם אירועים טראומטיים ועם תקופות דחק בצורה טובה וללא נזקים ארוכי טווח. בעזרת התערבויות יעילות, אנו מגדילים באופן משמעותי את הסיכוי לכך. לכן חשוב כל כך לברר לגבי דברים העלולים לפגוע בהחלמה זו, להסביר את הקשר בין שימוש מופרז בחומרים ובין פגיעה בחוסן והחלמה מאירועים טראומטיים, ולסייע במניעת שימוש מופרז ובמידה והוא קיים – לטפל בו. שימוש בחומרים הוא מנגנון התמודדות שכיח מאד וחשוב להמשיך להתייחס אליו לאורך הטיפול כולו, ולא רק כבירור או התערבות חד-פעמית במהלך הטיפול. בנוסף, חשוב לזכור שסטטוס שימוש משתנה, ודאי בטיפולים ממושכים יותר, ועל כן מומלץ להנכיח את עצם השיח על שימוש בחומרים כדבר לגיטימי שראוי לעסוק בו במסגרת הטיפול. עצם ההתייחסות החוזרת לשימוש בחומרים מאפשר לאלו שיושבים מולכם לעסוק בכך, במהלך המפגשים ומעבר להם, ולבחון את המקום של השימוש בחייהם, בעבר ובייחוד בהווה. כך, נסיר מכשול שכיח כל כך ומרכזי בדרכם של רבבות כיום להחלמה.

על הכותב - פרופ' שאולי לב-רן

פרופ' שאולי לב-רן הוא פסיכיאטר, מייסד ומנהל אקדמי, המרכז הישראלי להתמכרויות.

הקרנה מקוונת של הסרט 'פלס"ר הימלאיה' ודיון עם יוצר ומשתתפי הסרט
עם אלדד פריבס (יוצר הסרט), נחי אלון וד"ר תולי פלינט. בהנחיית ד"ר שרון זיו ביימן ויואב בר יוסף. האירוע ללא עלות
מכון מפרשים, אונליין
26.02.24
משחזור לזיכרון – מבט אינטגרטיבי על טיפול בטראומות השבת השחורה והמלחמה שיחה מקוונת עם פרופ' יעל להב
משחזור לזיכרון – מבט אינטגרטיבי על טיפול בטראומות השבת השחורה והמלחמה שיחה מקוונת עם פרופ' יעל להב. בהנחיית פרופ׳ ענר גוברין וד"ר שרון זיו ביימן, ללא עלות
מכון מפרשים, אונליין
יום רביעי 21.02.24 בשעה 20:00
הרשמה לתוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה
ביסוד הרעיון להקמת התוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה עומדת האמונה בחשיבות מפגש רב ממדי ורב תחומי עם חומרי נפש המניעים את הפרט והחברה
מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, תל אביב
שנה"ל תשפ"ה
טיפול דינמי חווייתי אינטנסיבי במצבי הצפה רגשית ופוסט טראומה
פסיכותרפיה דינמית-חווייתית אינטנסיבית (IE-DP) היא מודל פסיכותרפיה מואץ -ולכן חסכוני. הכוח המרפא של הקשר האנושי האמיתי בין המטפל למטופל נמצא בלב מודל IE-DP.
מכון מפרשים, אונליין
05/03/2024
הקרנה מקוונת של הסרט 'פלס"ר הימלאיה' ודיון עם יוצר ומשתתפי הסרט
עם אלדד פריבס (יוצר הסרט), נחי אלון וד"ר תולי פלינט. בהנחיית ד"ר שרון זיו ביימן ויואב בר יוסף. האירוע ללא עלות
מכון מפרשים, אונליין
26.02.24
משחזור לזיכרון – מבט אינטגרטיבי על טיפול בטראומות השבת השחורה והמלחמה שיחה מקוונת עם פרופ' יעל להב
משחזור לזיכרון – מבט אינטגרטיבי על טיפול בטראומות השבת השחורה והמלחמה שיחה מקוונת עם פרופ' יעל להב. בהנחיית פרופ׳ ענר גוברין וד"ר שרון זיו ביימן, ללא עלות
מכון מפרשים, אונליין
יום רביעי 21.02.24 בשעה 20:00
הרשמה לתוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה
ביסוד הרעיון להקמת התוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה עומדת האמונה בחשיבות מפגש רב ממדי ורב תחומי עם חומרי נפש המניעים את הפרט והחברה
מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, תל אביב
שנה"ל תשפ"ה
טיפול דינמי חווייתי אינטנסיבי במצבי הצפה רגשית ופוסט טראומה
פסיכותרפיה דינמית-חווייתית אינטנסיבית (IE-DP) היא מודל פסיכותרפיה מואץ -ולכן חסכוני. הכוח המרפא של הקשר האנושי האמיתי בין המטפל למטופל נמצא בלב מודל IE-DP.
מכון מפרשים, אונליין
05/03/2024