ד"ר אורן הציגה בהרצאתה מחקר השוואתי שערכה בין ילדים עם וללא לקות על הרצף האוטיסטי, ודנה במשמעויות של ההיבט השפתי-תקשורתי באבחון ובטיפול בילדים על הספקטרום. בפתיחת דבריה ציינה כי כיום הגדרת האוטיזם כבר לא נובעת מהתפקוד השפתי של אדם אך אף על פי כן, חומרת הסימפטומים והפרוגנוזה מאוד קשורים בתפקוד זה. למעשה ד"ר אורן מציינת כי זו נותרת סיבת הפנייה השכיחה ביותר לאבחון גם כיום. ממצאי העבודה המחקרית מלמדים על נקודות דימיון לצד הבדלים בין שתי האוכלוסיות בשימוש בלקסיקון מוקדם ומציעים כמה כיוונים למחקרי המשך לעבודה טיפולית והדרכות הורים.
