בטיפולנט
אובדנות היא תופעה טראגית וכאובה, אשר גובה את חייהם של כמיליון איש מדי שנה ברחבי העולם. ההתמודדות עם תופעה זו מהווה חלק בלתי נפרד מעבודתם היומיומית של מטפלים, עליהם מוטלת החובה המקצועית, החברתית והאישית לסייע במניעתה. בשלהי חודש מאי התקיים הכנס המדעי השישי לחקר האובדנות בישראל "להבין כדי למנוע", אשר הפך זה מכבר לאחד האירועים החשובים ביותר המתקיימים בכל שנה בקהילה הטיפולית בישראל, את הכנס מובילים ד"ר יוסי לוי בלז מהמרכז האקדמי רופין וד"ר סמי חמדאן מהאקדמית תל אביב יפו. במהלך החודש הקרוב, אנו מבקשים להביא אליכם צילומים מלאים של הרצאות הכנס. הגיליון הנוכחי יעסוק בידע מחקרי חדשני בנושא מניעת אובדנות, ואילו שני הגיליונות הבאים, אשר יתפרסמו לאורך חודש ספטמבר, יתמקדו בנושא האובדנות בקרב צעירים וכן באוכלוסיות בסיכון מוגבר.
את הכנס פתח פרופ' גיל זלצמן – חוקר ותיק בתחום האובדנות המכהן כיו"ר המועצה הלאומי למניעת אובדנות בישראל. בהרצאתו תיאר זלצמן את הגורמים המעכבים את התפתחותו של תחום מניעת האובדנות בארץ, ובפרט עסק בממשק המצומצם ביותר הקיים בין גורמים שונים במערכת הבריאות הציבורית. לדידו, הפתרון טמון בהטמעת חשיבה פוליטית ומנהיגותית במאמצים למיגור תופעת האובדנות, בדומה למתרחש במדינות אחרות ברחבי העולם. בהקשר זה, סקר זלצמן בהרחבה חסמים, טעויות חשיבה ומיתוסים שגויים אשר השתרשו בתחום מניעת האובדנות ומעכבים את יכולתנו לחולל שינוי משמעותי בנושא.
בהמשך הציג ד"ר יוסי בלז ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי וראש המחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין סדרת מחקרים ארוכת שנים, אודות אנשים שביצועו ניסיונות אובדניים חמורים. החוקרים התמקדו באוכלוסייה נדירה מאוד למחקר, אשר כללה אנשים שהיו קרובים מאוד למוות כתוצאה מהתאבדות, וניצלו רק בנס; העובדה כי נותרו בחיים אפשרה לחוקרים לבחון ממקור ראשון את מכלול המאפיינים, הנסיבות ורצף האירועים אשר הובילו לבחירה בפעולה כה קטלנית. בהרצאתו הציג ד"ר בלז את השילוב בין כאב נפשי לקשיים בתקשורת כגורם סיכון משמעותי לביצוע מעשה אובדני, כמו גם את ההשלכות הקליניות של ממצא זה.
מחקר נוסף אשר עסק באוכלוסיית המטופלים שביצעו ניסיון אובדני קשה הוצג על ידי גיל רביב, והתמקד בצורך למנוע בקרב אלה ניסיונות חוזרים בעתיד. מתוך הכרה כי מדובר בקבוצה הנמצאת בסיכון גבוה למצוקה נפשית, עלה הצורך לוודא את רציפות העברת המידע בין הגורמים השונים אשר באים במגע עם כל המטופל, תוך יצירת רצף טיפולי בין בית-החולים וגורמי הטיפול השונים בקהילה. לצורך כך, תיאר רביב את פעילותו של "רשם ניסיונות אובדניים", המהווה חוליה ראשונה בתהליך האיתור של מטופלים אלה. יתרונותיו של מודל ייחודי זה נסקרו בהרחבה, לצד ממצאים מחקריים מהשטח.
לסיום, נפנה להרצאתו של פרופ' דיוויד קלונסקי – מומחה בעל שם עולמי בתחומי מניעת האובדנות מאוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה. בכנס הנוכחי הציג פרופ' קלונסקי את התיאוריה התלת-שלבית שהגה, המתבססת על הקשר שבין מחשבה אובדנית לפעולה (Ideation-to-Action). לדידו, עלינו למקד את המחקר בניסיון להבין מה מאפשר למעטים לעשות את המעבר הקריטי שבין מחשבה לביצוע. מומלץ בחום!
