רוני עמיאל עסק בהרצאתו בכוח העצום אשר מפעילה קבוצה על הלא מודע של היחיד, באמצעות הלא-מודע החברתי. עמיאל הזכיר כי ביון מאפשר לנו להתבונן על האדם הן כסובייקט, אינדיבידואל, והן כיצור חברתי, לנצח מוטמע בתוך תרבות והקשר ומושפע מן הקבוצה בה הוא חי. עמיאל סקר את ספרה של חני בירן, תיאר את פרקי הספר העוסקים בקבוצה, והציג כיצד בירן מחברת את החשיבה הביונייאנית בנוגע לעבודה הקבוצתית, יחד עם משנתו לגבי תהליכי החשיבה, והפוזיציות של מלאני קליין, ומציעה מודל של הקבלה בין יחסי מנחה-קבוצה ליחסי אם-תינוק.
