בהרצאתו פתח פרופ' יוסי לוי בלז בציטוט של וויניקוט "זה עונג להתחבא אבל אסון לא להימצא", וטען כי תפקידנו כמטפלים הוא למצוא את המתחבאים. פרופ' לוי בלז, הציע לחשוב מחדש על מניעת אובדנות במצבי טראומה קולקטיבית – אדם אינו רק אדם, הוא חי במערכת, במשפחה, בקהילה והמענה חייב להיות רחב בהתאם. לפיכך קרא למעבר מהתבוננות יחידנית לקהילתית-אקולוגית, ולמנהיגות פסיכולוגית שיוצאת מהקליניקה ומשפיעה באדוות רחבות. יכולת שלכולנו, הדגיש, יש.
