הרצאתה של יפעת שוורץ ביקשה לבחון את אחד המאפיינים הדומיננטיים ביותר של מוגבלות נפשית - קצב החיים השונה. את המאפיין הזה היא ביקשה לבחון אל מול המציאות החברתית הנוכחית, בה אנו נוטים לקדש את מהירות התפוקה והתועלת. בתוך כך, קצב החיים השונה של מתמודדי הנפש, 'CREEP TIME', מקוטלג רבות כבעיה אותה צריך לתקן וחיסרון אשר מחריג את אותם מתמודדים. לטענתה של שוורץ, ישנן דרכים נוספות להתבונן על קצב החיים השונה ובחלקן הוא אף עשוי להצטייר כנקודת חוזק ורווח. זאת ועוד, אותה איטיות נפשית אשר מאפיינת את המתמודדים עשויה לדבריה של שוורץ להפגיש את החברה הנורמטיבית עם תהליכים של צמיחה, שינוי, הגדלת היצירתיות וקירוב לבבות.
