בהרצאתה, הציגה אנאיס די את הפער בין השיקום כרעיון של יצירת חופש ושילוב בקהילה לבין הפרקטיקה של מערכת השיקום בפועל אשר מתבססת על הנחות שגויות, שיטוח של השיח וראייה מצומצמת. בתוך כך, עובדת נפרדותם של מתמודדי הנפש ממערכת הרגולציה על השיקום - 'סל שיקום', יוצרת תקרת זכוכית אשר חוצצת בין המטופל הזקוק לשיקום ובין הליווי אשר יתאים באופן עמוק לצרכיו. די התמקדה בהרצאה במערכת התעסוקתית וביקשה להדגים כיצד אי כלילתם של המשתקמים בשיח קבלת ההחלטות על אופי השיקום, משמר תקיעות של המערכת הכל כך חשובה הזו ולבסוף אף מוביל לכך שרבים בוחרים שלא לעשות בה שימוש. בדרך לשיפור הבעיות בשטח היא קראה להסדרה של מסגרת הזמנים השיקומית, ניהול תקציב מדורג כלפי מטה במהלך מסגרת זמנים זו וקיום חוזה בעל מעמד משפטי בין המשתקם למסגרת התעסוקה.
