11/7/25
סיום טיפול הוא שלב המהווה אתגר קליני ייחודי, כיוון שהוא טומן בחובו הזדמנויות התפתחותיות חשובות בצד הפוטנציאל לעורר תכנים נפשיים כואבים ועוצמתיים הנוגעים בסוגיות של אובדן, פרידה ותלות.
ככזה, הוא יכול להציע גישה יקרת ערך לחלקים נסתרים ואף דיסוציאטיביים בנפשו של המטופל, וכן הזדמנות לשימוש בקשר הטיפולי כמצע לטרסנפורמציה נפשית. עם זאת, בה בעת, הוא עלול להוביל להתרחשויות דרמטיות וקונפליקטואליות בתוך הדיאדה הטיפולית, אשר לא פעם אף מאיימות להרוס את שנבנה בשלבים קודמים של הטיפול.
בגיליון הנוכחי בחרנו לסקור עבור קוראינו מספר מאמרים אשר עוסקים בסיומי טיפול דרך מגוון רחב של פרספקטיבות ושוזרים יחד חשיבה תיאורטית, ממצאים מחקריים ותיאורי מקרה. החל מחשיבה פסיכואנליטית על הדינמיקות והתהליכים הנפשיים אשר נוטים להתעורר בסיום, דרך עיסוק בסיומים "כפויים" המאפיינים לא פעם את העבודה במסגרות ציבוריות או מול אילוצי מציאות שונים, וכלה בהתייחסות לחוויותיו ולנקודת מבטו של המטופל בתהליך הפרידה.
תודתנו והערכתנו הרבה לצוות העורכות הנפלאות של מערכת בטיפולנט אשר עמלו על הנגשתם של המאמרים בגיליון.
עורכת ראשית: אילאיל ארוך
עורכת ניהולית: דנה תור זילברשטיין
עורכת מדור כתב עת מקצועי: דנה להט ביגון
עורכת בכירה: נועם גלזר
.png)
נפתח עם סקירת מאמרו של Roy Schafer – "חוויית הסיום: עמדה דכאונית אותנטית וכוזבת", מאת ירדן אלעזר, אשר עוסק בשינויים החלים בעמדה הדפרסיבית בנפשו של המטופל, לאור סיומו הקרב של הטיפול. שייפר מציע המשגה של שני מצבים בעמדה הדיכאונית למול הסיום, האחת, היא העמדה הדיכאונית הקלאסית של קליין, והשנייה היא עמדה דיכאונית כוזבת, הגנתית ורגרסיבית. מטרתה, היא הימנעות מהחוויה המאיימת של הפרידה, הכרוכה באבל, אשמה, טינה ועוד.
נעבור לסקירת מאמרה של Jill Salberg – "סיום טיפול כ-Enactment", מאת עדי ליבנה מימון, בו נבחנת סוגיית סיום הטיפול מנקודת מבט התייחסותית. זאת, תוך התמקדות באופן בו האובדנים הבלתי נמנעים הכרוכים בסיום עבור הדיאדה הטיפולית מהווים מצע פוטנציאלי להתרחשות אנאקטמנט. לשם כך, מביאה סלברג רקע תיאורטי של התפתחות החשיבה הפסיכואנליטית על סיום טיפול, ולאחריו תיאור מקרה מרתק של אנליזה עם מטופלת בשם אלן, בליווי וינייטות.
במטרה להרחיב את ההבנה על אודות השפעתם של סיומי טיפול כפויים, אשר אינם אידיאליים אך די נפוצים במסגרות ציבוריות או בעקבות שינויי חיים פתאומיים של המטפל או המטופל, נמשיך עם סקירת מאמרו של Paul A. Dewald – "תגובות להפסקה כפויה של טיפול", מאת נעה רובין. במאמר מובאות 12 תגובות דינמיות שונות של מטופליו לסיום טיפול כפוי, ונידונות תחושות האובדן והנטישה המאפיינות סיום מסוג זה, כמו גם תופעות של רגרסיה, הכחשה ואקטינג אאוט.
נסיים עם סקירה ספרותית מאת מור ברנאי – "תהליכי סיום טיפול מפרספקטיבת המטופל" המציעה נקודת מבט ייחודית על חוויות המטופלים ביחס לסיום הטיפול, בגוף ראשון, על בסיס מחקרים איכותניים מהשנים האחרונות. בתוך כך, מתואר כיצד הברית הטיפולית וסיבת הסיום עשויים לעצב את חוויית הפרידה עבור המטופלים, וכן מוצגים מספר עקרונות טיפוליים התומכים בסיום מיטיב, כמו דיבור משותף על הפרידה, חווית שליטה ותחושת המשכיות של הטיפול והקשר הטיפולי.
