חיפוש

צילומים מהכנס שלומי קשור בחוט לשלומך

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

בתאריכים 23-25.9.19 נערך בחיפה הכנס הדו-השנתי של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. השנה, מארגני הכנס בחרו להתמקד בנושא ההורות מתוך הקשרו החברתי, הזוגי והתרבותי. בתוך כך, ההרצאות התייחסו להשפעת ההורות על הזוגיות, לחוויה של הורות צעירה ולעומתה ליחסים בין-דוריים בגיל השלישי, לעולמו הפנימי של ההורה, להתמודדות עם מצבי משבר ולדילמות ואתגרים הניצבים בפני ההורות עכשווית. הכנס היה מקיף ביותר ומספר רב של מטפלים וחוקרים הציגו את עבודתם בהרצאות המליאה, בסדנאות ובמספר מושבים מקבילים. את הכנס פתחו חגית ירניצקי, סיגל עציוני ופרופ' משה אלמגור. אנחנו מביאים לכם כאן חלק מן ההרצאות המצוינות שניתנו במהלך הכנס.

האתגר והחזון בהורות העכשווית – פרופ' חיים עומר

במסגרת הרצאתו ביקש פרופ' חיים עומר לבחון את התופעה אותה כינה "סחף" בתפקיד ההורי בעידן המודרני. לדבריו, סחף זה נובע ממספר רב של גורמים: עלייה בבדידות ההורית בעקבות היחלשות מבנה המשפחה המורחבת ועליית אחוזי הגירושין, שינוי במבנה הסמכות ההורית המקובלת, עלייה בכמות הפיתויים העומדים בפני ילדים ואפשרויות ההסתרה שמספק להם המרחב העירוני ולבסוף הפער שיצר העולם הדיגיטאלי בין ההורים ה"נאיבים" לילדיהם ה"יודעים". פרופ' עומר טען כי שינויים אלו הובילו לחוסר יציבות וחוסר מסוגלות במבנה ההורי, והציג דרכים באמצעותם יכולים הורים לעגן עצמם בתפקידם ולייצר נקודות משענת וחיבור תומך עם סביבתם.

טיפול בהורות: זרקור על רגשות וויסות רגשי של ההורה בטיפול בילדים באמצעות הוריהם – פרופ' אסתר כהן

הרצאתה של פרופ' אסתר כהן עסקה ביכולת לויסות רגשי (היכולת לעצב אמוציות שליליות ולחוות רגש חיובי) ובגורמים המרכזיים הקשורים בהתפתחותה. בתוך כך, התייחסה פרופ' כהן לרמת החמלה העצמית של ההורה, סגנון ההתקשרות שלו, היכולת הרפלקטיבית וסוג הרגשות הדומיננטיים בחוויית ההורות כמנבאים מרכזיים של קשיים ביכולת לויסות רגשי. לאור ממצאים בספרות המלמדים כי יכולת זו היא בעלת חשיבות מרכזית בהתמודדות רגשית, מעבר לפסיכופתולוגיות שונות, פרופ' כהן הציגה מספר כיוונים יישומיים לחיזוקה מתוך מודל של עבודה אינטגרטיבית עם הורים. 

מבט התקשרותי על הורות ויחסי הורה-ילד – פרופ' מריו מיקולינסר

במסגרת הרצאתו, ביקש פרופ' מריו מיקולינסר לדון ביחסי הגומלין שבין דפוס ההתקשרות של ההורה לבין עיצוב הגדרת התפקיד ההורי. בדבריו תיאר את ההורים כמי שאמורים לספק "בסיס בטוח" לילדיהם ובחן את ההשפעות המיטיבות של מילוי תפקיד זה על התפתחות הילד ועל יכולתו לכונן מערכות יחסים מספקות עם אחרים. בהמשך, התמקד פרופ' מיקולינסר בהמשגה של מערכת ה-caregiving והתעמק ביחסים שבינה לבין מערכת ההתקשרות, תוך תיאור האופן בו דפוסי ההתקשרות של ההורה מעצבים את הקשר הורה-ילד ואת היכולת של ההורה לתמוך במאמצי החקירה והלמידה של ילדו.  

מושב בנושא “עוף גוזל חתוך את השמיים” – הורות מעצימה 

הגברת הערך העצמי והמסוגלות העצמית בקרב ילדים: התפקיד ההורי – ד"ר נעמי אפל

במסגרת הרצאתה של ד"ר נעמי אפל, נבחנו לעומק מושגי הערך העצמי (Self Esteem) והמסוגלות העצמית (Self Eficacy), על הדמיון והשוני ביניהם. ד"ר אפל הסבירה כי המחקר העדכני מלמד שערך עצמי ומסוגלות עצמית הם גורמים הנקשרים לרמת שביעות הרצון ומידת האושר שחווה האדם, כמו גם לאלמנטים של דחייה חברתית, ביצועים אקדמיים, בעיות התנהגות, עבריינות והפרעות נפשיות שונות. בהמשך ההרצאה הביאה ד"ר אפל טכניקות חדשניות, פרי פיתוחה, אשר נועדו לסייע בחיזוק הערך העצמי והמסוגלות העצמית בקרב מטופלים.

גישת "אַיֶכָּה הקשר המגדל" – דבורה מרחבי-נבות

הרצאתה של דבורה מרחבי-נבות ביקשה להציג לעומק את גישת אייכה אשר פותחה על ידי ד"ר איתן לבוב. מרחבי-נבות טענה כי ייחודה של הגישה נובע מתפיסת ההורים כמי שיכולים להוביל שינוי משמעותי במצבו של הילד, גם כאשר הילד אינו משתף פעולה או אינו מגיב במידה מספקת לטיפול. היא הציגה המשגות והתערבויות שונות אשר מהוות את 'מפת הדרכים' בגישת אייכה ושנועדו לקדם הבנה בין הורים לילדיהם כמו גם לסייע בדפוסי התקשורת שלהם תוך פיתוח 'שפה מגדלת'. לסיום, הסבירה כי גישת אייכה נמצאה מועילה במיוחד בעבודה על תהליכי שינוי במישור התפקודי והרגשי של הילד, רמת המצוקה ההורית וטיב הקשר הורה-ילד, בטווח רחב של מצבים נפשיים. 

הורות מבוססת חוסן נפשי ותקווה בקרב ילדים ומתבגרים – ד"ר חסינטו ענבר

הרצאתו של ד"ר חסינטו ענבר התמקדה באסטרטגיות הוריות לטיפוח צמיחה והתפתחות בקרב ילדים. בתוך כך, ד"ר ענבר הציג מודל של הורות מבוססת חוסן נפשי ותקווה לצד מודלים שונים המקדמים התמודדות אפקטיבית ומיומנויות קוגניטיביות, התנהגותיות ורגשיות. לדבריו, מיומנויות אלו תורמות לחוסן המשפחתי וההורי, ולכן משפיעות הן על יכולתם של ילדים לשגשג והן על יכולתם להתמודד עם מצבי אתגר ומשבר. מתוך התבוננות אינטגרטיבית, שולבו בהרצאה עקרונות מנחים מגישות רבות ומגוונות, ביניהן Solution Focus Brief Therapy, Emotional Schema & Regulation Therapy ו-Self Compassion Therapy. 

מושב בנושא "איזה מין הורות" – מי הזיז את התשוקה שלי?

משידת ההחתלה לחדר המיטות – נורית שילה בן הרוש

הרצאתה של נורית שילה בן הרוש התמקדה בשינויים הרבים אשר מתרחשים במעבר מיחידה זוגית ליחידה הורית, ביניהם שינויים במיניות. לטענתה, השינויים הללו מתרחשים בצורה רחבה ביותר ולכן מופיעים אצל נשים וגברים, אצל זוגות הטרוסקסואלים ואצל זוגות מקהילת הלהט"ב. שילה בן הרוש הציגה כיצד שלבים שונים בתהליכי לידה, הריון וגידול ילדים, נקשרים בדיספונקציות מיניות כמו ירידה בחשק המיני, אימפוטנציה, כאב בעת קיום יחסי מין ושיבושים בהגעה לאורגזמה. כמו כן, היא ביקשה להסביר מדוע קיומה של מיניות הורית בריאה היא חיונית למערכת המשפחתית כולה ותיארה את דרכי העבודה עם אתגרים בתחום זה במסגרת הטיפול הזוגי. 

איך לדבר מיניות עם ילדנו - לי ראובני בר דוד

במסגרת הרצאתה, ביקשה לי ראובני בר דוד לדון במיניות כנושא אשר נתפס כטאבו במרבית התאים המשפחתיים. לדבריה, הורים רבים חווים חוסר ביטחון סביב הנושא ואינם חשים כי הם יכולים לקיים שיחה על אינטימיות, מגע ובחירות מיניות עם ילדיהם. על אף החשש של חלק מן ההורים כי שיחות גלויות עשויות לעודד את הילד להתעסק במיניות, ראובני בר דוד הסבירה כי ממצאים מחקריים מראים שככל שמתאפשר לילדים מרחב רב יותר לעיבוד המיניות כך גיל קיום יחסי המין עולה. זאת ועוד, כיוון שכיום ילדים נחשפים בגיל צעיר ביותר לתכנים מיניים בוטים אשר אין ביכולתם לעבד, היעדרו של שיח פתוח אודות מיניות עלול להיות בעל השלכות קשות ביותר.  

תשוקה בחיי היום יום – גבו וייס

בהרצאתו ביקש גבו וייס להנחות התנסות אשר נועדה לסייע בפיתוח דיאלוג פנימי עם התשוקה המינית, תוך שימוש בטכניקות של חמלה עצמית ומיינדפולנס. וייס הציע כי קיום דיאלוג פנימי מסוג זה בתוך המטפל, יאפשר לו להרחיב את ההתבוננות בחדר הטיפול על הקשר של מטופליו עם התשוקה שלהם לאורך שלבים שונים בחיים. לדבריו, חקירה של קשר זה ברגישות ומתוך חמלה עצמית, עשויה לאפשר חשיפה של עמדות ומוטיבציות פנימיות, ראשוניות וסמויות מן העין אשר ממשיכות לעצב את אופן התנהלותו של האדם במרחבי חיים שונים. 

"פצעים ונשיקות": זוגות ללא יחסי מין וללא מיניות – מיכל ניר

מיכל ניר ביקשה לעסוק בהרצאתה בזוגות אשר מנהלים חיים משותפים תוך הימנעות מיחסי מין ומיניות, על אף שההורות שלהם מאופיינת באיכות של מגע מיטיב עם ילדיהם. מתוך התבוננות ויניקוטיאנית, היא הציעה כי מצבים אלו עשויים להיות קשורים בהיעדרו של מרחב מעברי מופנם. בהמשך בחנה ניר את מושג הרטיריט הבודהיסטי ואת מה שכינתה "הכנסת המיניות למערה", מתוך דיון רגיש בתחושות של בושה וקנאה. לדבריה, בטיפול במצבים זוגיים אלו, על המטפל לשמש כמחזיק התקווה, על אף שתקווה זו מדוכאת בתוך המערכת הזוגית במשך תקופות ארוכות ביותר.

סדנא: התמודדות הורים עם מצבי ואיומי אובדנות של מתבגרים – ד"ר נגה נבארו (רובינשטיין) 

הסדנא של ד"ר נגה נבארו התמקדה בעבודה הטיפולית עם הורים אשר עומדים מול איומי התאבדות וניסיונות אובדניים של ילדיהם המתבגרים. ד"ר נבארו טענה כי כיוון שאובדנות מעוררת בהורים חרדה עמוקה, במרביתם של מצבים אלו המסוגלות ההורית נפגעת משמעותית. לדבריה, באמצעות התערבות טיפולית נכונה אשר מלווה את ההורים באופן מיטיב, מרבית מן ההתנהגות האובדנית אצל ילדים יכולה להימנע לגמרי. במסגרת הסדנא, היא הסבירה את ההבדלים בין מצבי אובדנות המהווים סיכון ממשי לבין מצבים בהם האובדנות מהווה קריאה לעזרה או ניסיון להפעלת מניפולציה. כמו כן, היות וממצאים מדגימים כי התנהגות אובדנית קשורה עמוקות בדפוסי הדינמיקה המשפחתית, ד"ר נבארו ביקשה להדגיש כי מטרת העבודה הטיפולית היא לסייע להורים לזהות ולשנות את הדפוסים המשפחתיים הבעייתיים אשר משרישים את התנהגות זו.

סדנא: "להיות ראוי" או כיצד הורים מטפחים ומחבלים בתחושת הערך העצמי של ילדיהם – אמיתי מגד

הסדנא שהעביר אמיתי מגד, ביקשה לבחון לעומק את העמדה הפנימית של ערך עצמי, אשר נקשרת ביכולתו של האדם לתת לעצמו רשות לביטוי עצמי ולהנאה מתוך תפיסה כי הוא ראוי להם. מגד הציע כי קיים קשר הדוק בין האתיקה ההורית ובין יכולתם של הורים לפתח תחושת "ראויות" בריאה אצלם ואצל ילדיהם. הוא פיתח דיון מעמיק בעקבות כתיבתו של איוון בוסורמני נאז', והסביר כיצד האתיקה של היחסים מהווה למעשה עמדה שנוקט האדם מול העולם. לדבריו, אתיקה עשויה לשמש כלי הסבר אובייקטיבי עבור מטפלים ולסייע להם בזיהוי של דפוסים, מיטיבים או הרסניים, כלפי "ראויות" במערכת המשפחתית. 

דברי סיום – פרופ' משה אלמגור

דברי פתיחה

  • חגית ירניצקי

  • סיגל עציוני

  • משה אלמגור