במסגרת הרצאתו ביקש פרופ' חיים עומר לבחון את התופעה אותה כינה "סחף" בתפקיד ההורי בעידן המודרני. לדבריו, סחף זה נובע ממספר רב של גורמים: עלייה בבדידות ההורית בעקבות היחלשות מבנה המשפחה המורחבת ועליית אחוזי הגירושין, שינוי במבנה הסמכות ההורית המקובלת, עלייה בכמות הפיתויים העומדים בפני ילדים ואפשרויות ההסתרה שמספק להם המרחב העירוני ולבסוף הפער שיצר העולם הדיגיטאלי בין ההורים ה"נאיבים" לילדיהם ה"יודעים". פרופ' עומר טען כי שינויים אלו הובילו לחוסר יציבות וחוסר מסוגלות במבנה ההורי, והציג דרכים באמצעותם יכולים הורים לעגן עצמם בתפקידם ולייצר נקודות משענת וחיבור תומך עם סביבתם.
