חיפוש
  • דף הבית
  • מאמרים
  • מחקר בפסיכותרפיה בישראל - החיפוש אחר מנגנונים המקדמים שינוי והתפתחות

מחקר בפסיכותרפיה בישראל - החיפוש אחר מנגנונים המקדמים שינוי והתפתחות

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

בתאריך ה-12.4.19 קיימה הקבוצה הישראלית למחקר בפסיכותרפיה בשיתוף עם מרכז פרויד לחקר הפסיכואנליזה ומכון מפרשים, כנס ייסוד בנושא מחקר בפסיכותרפיה בישראל - החיפוש אחר מנגנונים המקדמים שינוי והתפתחות. הכנס קרא למפגש בין העוסקים במחקר בפסיכותרפיה, באקדמיה ובשדה, על מנת לעודד את התפתחות הקהילה ולייצר פלטפורמה להתהוות שיתופי פעולה. יום העיון היה עשיר ומקיף, וקיבץ תחתיו חוקרים מתחומים שונים ומטפלים מגישות שונות. בין הנושאים שנידונו במהלך היום היו התערבויות עם הפרעות קשות, ויסות רגשי הורי, אינטייק והדרכה טיפולית, רגשות ותהליכי שינוי, מודלים טיפוליים חדשים, אינטגרציה וסינתזה, מנטליזציה הורית, הטמעה של טכניקות ביולוגיות בטיפול, מנגנונים תרפויטיים בטיפול באמנות ועוד. כיוון שהיום כלל מספר רב של הרצאות במושבים מקבילים אנו מביאים כאן רק חלק מן ההרצאות שניתנו, לצד פאנלים מרתקים.

דברי פתיחה - פרופ' גבי שפלר

דברי פתיחה - פרופ' יונה טייכמן

דברי פתיחה - פרופ' הדס ויסמן

תהליכי שינוי בתוך הטיפול, תוצאות הטיפול והכשרת מטפלים - פרופ' גארי דיימונד

פרופ' דיימונד הציג בהרצאתו סוג מחקר המכונה Micro-Analysis או Events Based Research, אשר בוחן שיחות טיפוליות ותהליכים שקורים בקנה מידה של שניות ודקות. במחקר כזה השאיפה היא לבדוק התרחשויות שנראות לחוקר כחשובות בעקבות סיבות קליניות-תיאורטיות, סיבות אמפיריות או השילוב ביניהן. בתחום הפסיכותרפיה, מחקר מסוג זה נעשה באמצעות ניתוח של קטעי וידאו המתעדים שיחות ומפגשים טיפוליים מרגע לרגע. הניתוח האיטריטיבי הזה מאפשר לבחון כיצד מתרחש שינוי בטיפול ולייצר מפות קליניות לניהול התהליך הטיפולי והתמודדות עם משברים או כשלים בתוכו. כדוגמה למחקר אשר מתבסס על שיטה זו, הביא פרופ' דיימונד מחקר ממעבדתו אשר עוסק בטיפול משפחתי מבוסס התקשרות שפותח לעבודה עם מתבגרים אובדניים ודיכאוניים. בסיכום הרצאתו קרא פרופ' דיימונד לחוקרים מעולמות הפסיכותרפיה לעשות שימוש במתודולוגיית המחקר הזו כאשר הדבר מתאפשר והדגיש את חשיבותה להתפתחות התחום. 

לא ניתן לשנות-אלא בעזרת מדידות: חשיבותו של משוב במחקר ויישום - פרופ' יונתן הפרט

פרופ' הפרט התמקד בהרצאתו בבחינת ההתפתחויות הדרושות בתחום המחקר והיישום בפסיכותרפיה לאור ההשקפה לפיה לא ניתן לשפר משהו אשר אינו ניתן למדידה. ביחס לכך, במהלך ההרצאה הוא הדגים באמצעות ממצאי מחקרים שונים, את משמעותו הקריטית של משוב ממטופלים להצלחת התהליך הטיפולי. כמו כן, הביא פרופ' הפרט מחקרי מומחיות אשר מלמדים כי מה שמפריד בין מומחים לאנשים ברמה בינונית, בכל תחום שהוא, הוא מדידה וקבלת משוב אובייקטיבי על הביצוע, אלמנט אשר בולט בהיעדרו בפסיכותרפיה. ליישום נושא המשוב, הציע פרופ' הפרט מדידה שבועית של תפקוד כתלות במצבו הנפשי, באמצעות דיווח עצמי של המטופל. לצד מגבלותיו של הכלי, הדגים פרופ' הפרט את השימושים השונים שניתן לעשות בו בשדה הקליני והמחקרי וקרא לחוקרים להעז ולהטמיע את יישום המשוב במחקר ובפרקטיקה. 

מבט תלת ממדי: אינטייק, תהליך טיפול והדרכה במחקר בפסיכותרפיה - פאנל בהנחיית פרופ' יונה טייכמן

התפקיד הממתן של התקשרות חרדה ונמנעת בקשר שבין סימפטומים דיכאוניים ופגיעה עצמית במדגם קליני - ד''ר גבע שנקמן

ד"ר גבע שנקמן פתח את הרצאתו בהתייחסות לפער הקיים בין שכיחות גבוהה יחסית של פגיעות עצמיות ובין הנטייה הרווחת בקליניקות שלא למדוד מידת פגיעה עצמית לעומק באינטייק. המחקר שד"ר שנקמן הציג התבסס על ההבנה שפגיעה עצמית נתפסת כדרך לויסות רגשות ועל הממצאים שמלמדים על קשר בין סימפטומים דיכאוניים ובין פגיעה עצמית. במחקר הנוכחי ניתן לראות שהקשר בין דיכאון לפגיעה עצמית היה מובהק רק כשההתקשרות הלא בטוחה הייתה גבוהה או ממוצעת (עבור התקשרות נמנעת בלבד). הדבר מלמד על החשיבות של מדידת אופי ההתקשרות בתחילת טיפול ואולי אף תכנון ההתערבויות סביב ההתקשרות של המטופל. 

תרומתם של חמשת ממדי האישיות לקשר בין הברית הטיפולית ותוצאות הטיפול - מר גיא רמות

מר גיא רמות הציג את עבודת התזה שלו אשר בחנה את היחס בין ממדי האישיות לבין הקשר של הברית הטיפולית ושיפור בטיפול. במחקרים רבים נמצא קשר מובהק בין הברית הטיפולית (קשר טיפולי, הסכמה על מטרת הטיפול ומשימות הטיפול) לתוצאות הטיפול. במחקר עדכני אף נמצא קשר סיבתי בין הברית לתוצאות, אך באותו המחקר נמצא גם כי בעיות באישיות המטופל ממתנות את האפקט הזה. במחקר אותו הציג מר רמות נעשה נסיון לבחון באילו בעיות אישיות מדובר, באמצעות שאלון ה-PID אשר מחלק את האישיות לחמישה ממדים: אפקט שלילי, ניתוק, אנטגוניזם, דיס-אינהיביציה ופסיכוטיות. ממצאי המחקר מלמדים כי ככל שרמת הניתוק גבוהה יותר, המתכתבת עם הפרעת אישיות נמנעת/ סכיזואידית, כך השיפור בטיפול הרבה יותר נמוך. 

תרומת ההדרכה לתוצאות טיפול מנקודת ראות המודרכים א'- פרופ' יונה טייכמן וד"ר גבע שנקמן

פרופ' יונה טייכמן הציגה בהרצאתה את החשיבות האדירה שבבחינת הקשר מדריך-מודרך ובחינת תרומתה של ההדרכה לתוצאות הטיפול. במחקר הנוכחי, לו היו שותפים ד"ר גבע שנקמן וד"ר אטי ברנט, מדידת תרומת ההדרכה נעשתה בהסתמך על הערכתם הסובייקטיבית של המודרכים כפי שנמדדה באמצעות שאלון שפותח באופן ייעודי למחקר. ניתוח גורמים לפריטי השאלון הצביע על שני פקטורים מרכזיים של הדרכה - פקטור תמיכתי ופקטור דידקטי. הממצאים הראו כי ישנה תרומה משמעותית של שני הפקטורים הללו לתחושת התרומה של ההדרכה להצלחת הטיפול, עם בולטות לפקטור התמיכתי.   

תרומת ההדרכה לתוצאות טיפול מנקודת ראות המודרכים ב'- פרופ' יונה טייכמן וד"ר אטי ברנט

ד"ר אטי ברנט הציגה, בהמשך לחלק הקודם של ההרצאה, את ניתוח התוכן של חומר שנאסף משאלות פתוחות עליהן ענו מודרכים במחקר. השאלה הראשונה הייתה כיצד ההדרכה תרמה והשאלה השנייה ביקשה מהמודרכים לשתף חוויה משמעותית מן ההדרכה. ניתוח התמות העלה 3 קטגוריות מרכזיות: התפתחות עצמית של המטפל, יחסי מדריך-מודרך והתמודדויות מול המטופל. אחד הנושאים שהדגישה ד"ר ברנט בנוגע ליחסי מדריך-מודרך היו חשיבות ההכרה בנושא הביקורת בהדרכה והשפעותיה על הצלחת ההדרכה. תמה חזקה נוספת שעלתה מן הניתוח הייתה העבודה עם העברה נגדית במסגרת ההדרכה ותרומתה להצלחת הטיפול. 

מנגנוני שינוי בהדרכה קבוצתית כמקדמים תהליכי גיבוש זהות מקצועית בקרב פסיכולוגים צעירים בתהליך ההכשרה - ד"ר שולמית גלר וד"ר קרן הנץ גמליאל

המחקר שהציגו ד"ר שולמית גלר וד"ר קרן הנץ-גמליאל בחן מהי התרומה הייחודית של מנגנוני השינוי בהדרכה קבוצתית להתפתחותה של זהות מקצועית ומי מהמנגנונים הקבוצתיים דומיננטי יותר בניבוי הזהות המקצועית. בניתוח התוצאות, ממדגם של 129 סטודנטים לתואר שני, זוהו 3 קלאסטרים של זהות מקצועית: זהות הישגית (Achievement), זהות עמומה (Diffusion) וזהות מחפשת (Moratorium) וביחס אליהם נבחנה ההשפעה של מנגנוני השינוי. נמצא כי מבין המנגנונים הקבוצתיים, ברית טיפולית עם המדריך ומעורבות בקבוצה, היו גבוהים יותר בקרב סטודנטים עם זהות הישגית והבחינו בינם ובין סטודנטים בעלי זהות מקצועית מחפשת. קוהסיביות בקבוצה נחוותה כנמוכה יותר בקרב סטודנטים בעלי זהות מחפשת בהשוואה לסטודנטים האחרים. בנוסף, ברית טיפולית מדריך-מודרך נמצאה כמנגנון הקבוצתי הדומיננטי ביותר בניבוי הזהות המקצועית.

סיכום הפאנל - פרופ' יונה טייכמן

יישום גישות ביולוגיות להערכת תהליכים ותוצאי טיפול במחקרי פסיכותרפיה - פאנל בהנחיית ד''ר דנה צור ביתן וד''ר חגי מעוז

האם רמות הקורטיזול של מטפלים ומטופלים מסונכרנות לאורך פסיכותרפיה בהפרעת דיכאון קליני? - מר אייל לוי

מר אייל לוי הציג מחקר אשר עשה שימוש בקורטיזול לא רק כמדד למצב של מטופלים, כפי שמוכר בתחום, אלא גם למצבם של מטפלים. במחקר זה נבחנה שאלת מידת הסנכרון בין רמות הקורטיזול של מטופלים ומטפלים. הניתוחים שהציג מר לוי מצביעים כי מטופלים ומטפלים מסונכרנים ברמות הקורטיזול שלהם הן לפני הפגישה הטיפולית והן באופי השינויים ברמות הקורטיזול לאורך הפגישה הטיפולית. על סמך ממצאים אלו מר לוי הציע כי בניתוחי המשך יהיה מעניין לראות האם רמות סנכרון מתחזקות עם ההתקדמות בטיפול ובטיפולים מוצלחים יותר.

להבין את הריפוי בדיבור: מחקר fMRI על ההשפעה של 5 מפגשים של אסוציאציות חופשיות על הרגש ועל החשיבה - ד"ר טלי מרון

ד"ר טלי מרון הציגה את המחקר הנוכחי במהלכו נעשה שימוש בסריקת fMRI בזמן מטלה של אסוציאציות חופשיות, יחד עם כלים קוגניטיביים-התנהגותיים וקליניים כדי לחקור את ההשפעה של התערבות טיפולית מבוססת אסוציאציות חופשיות על חשיבה ספונטנית, רגש, מנגנוני הגנה, ועל הפעילות המוחית הרלוונטית. במחקר חולקו המשתתפים לשתי קבוצות - אסוציאציות חופשיות (א"ח) לעומת התערבות בקרה. ד"ר מרון מספרת כי נמצא שהתערבות א"ח הגבירה את הביטוי של רגשות והגבירה את השימוש במנגנוני הגנה פסיכודינמיים אדפטיביים כמו הומור. שינויים אלו לוו בשני שינויים מרכזיים בפעילות המוחית: (1) עלייה במעורבות של מערכת ברירת המחדל (Default mode network - DMN), שמעורבת בחשיבה עצמית המופנית פנימה, ו-(2) ירידה בפעילות של ה-IFG השמאלי (אזור מרכזי במערכת הבקרה הניהולית במוח). אחת הפרשנויות שד"ר מרון הציעה לממצאים אלו היא כי התצפיות יכולות להעיד ששימוש באסוציאציות חופשיות במסגרת טיפולית מפחיתה את הבקרה והאינהיביציה על החשיבה הספונטנית ועל ביטוי של רגש, ומגבירה את היכולת של האינדיבידואל לגשת לזיכרונות אישיים ולרגשות ולהעלות אותם למודעות. 

שימוש באוקסיטוצין אינטרא-נזלי כזרז לשיפור התהליך הפסיכותרפויטי ותוצאותיו בקרב מטופלים באשפוז פסיכיאטרי :תיאור מקרה - גב' אריאלה גרוסמן-גירון

גב' אריאלה גרוסמן-גירון הציגה מחקר אשר ביקש לבחון, בהתבסס על הידע המחקרי בנוגע להשפעותיו של אוקסיטוצין, האם מתן אוקסיטוצין אינטרא-נזאלי (IN-OT) עשוי להאיץ את התהליך הפסיכותרפויטי ותוצאותיו, בקרב מטופלים בטיפול פסיכותרפיה אינטנסיבי במסגרת האשפוזית. במערך מחקר של Double Blind חולקו המטופלים לשתי קבוצות: (א) פסיכותרפיה + IN-OT, ו-(ב) פסיכותרפיה + פלצבו. באמצעות תיאורי מקרה, הדגימה גרוסמן-גירון בהרצאה כי לעומת המטופל בתנאי הפלצבו, שלא הראה שינויים בתוצאות הפסיכותרפיה, המטופל בתנאי IN-OT הראה ירידה בתסמיני החרדה, כמו גם שיפור ברמת המצוקה הבינאישית. עם זאת, ההשפעה של מתן IN-OT על הברית הטיפולית בלטה יותר בהערכות המטפל מאשר בדיווחי המטופל. גרוסמן-גירון הציעה כי ייתכן שאוקסיטוצין הינו בעל פוטנציאל להאיץ תהליכים פסיכותרפויטים בקרב מטופלי אשפוז פסיכיאטרי, כך שניתן יהיה להקל את העומס התרופתי הנדרש על מנת להפחית את המצוקה האקוטית המאפיינת אשפוזים אלו.

סנכרון פיזיולוגי והברית הטיפולית במהלך עבודה בדמיון - ד''ר ערן בר-כליפה

ד"ר ערן בר כליפה הציג מחקר אשר מטרתו המרכזית הייתה לבחון את התפקיד של סנכרון פיזיולוגי במקטעי פגישות אשר ערבו עבודה בדמיון (טכניקה ממוקדת רגש), בניבוי הברית הטיפולית. המחקר הסתמך על נתונים מטיפול קצר מועד של מטופלים עם חרדת בחינות, אשר עירב בכל פגישה עבודה בדמיון. במהלך הפגישות, המוליכות העורית של המטופל והמטפל נוטרו באופן רציף, ומנתונים פיזיולוגים אלו הופק מדד של סנכרון פיזיולוגי בין המטפל למטופל. בנוסף, הברית הטיפולית הוערכה ע"י המטופל בסוף כל פגישה. ד"ר בר כליפה הציג ממצאים לפיהם הממוצע של סנכרון מטפל-מטופל, במהלך המקטעים של עבודה בדמיון, היה בהסתברות גבוהה יותר מאשרנהסתברות מקרית (Chance Level). בנוסף, רוב השונות של הסנכרון נמצאה ברמת הפגישה ולא ברמת הדיאדה הטיפולית, מה שמייצר שאלות תיאורטיות מורכבות. לבסוף הסביר ד"ר בר כליפה כי סנכרון בעבודה רגשית היה קשור לחלק של הקשר (Bond) בברית הטיפולית.

שאלות ותשובות - בהנחיית ד''ר דנה צור ביתן וד''ר חגי מעוז

בתחילת דבריו התייחס ד"ר מעוז לתנודות אשר מתרחשות כל הזמן בשדה המחקרי ביחס כלפי פסיכורתפיה, טיפול וביולוגיה וכיצד לחקור אותם. בהמשך הוא ציין איך כל מחקר מרתק שהוצג במהלך הפאנל, גם מגלם בתוכו את החלקיות האינהרנטית שיש במחקרים שבוחנים נושאים מורכבים כאלו. לבסוף הנחו ד"ר דנה צור ביתן וד"ר חגי מעוז את שלב סיכום הפאנל בנושא מודלים ביולוגיים בתהליכים פסיכותרפויטיים, ותמכו בדיון המעניין שהתפתח בעקבות שאלות הקהל.

מליאת סיכום - פרופ' אוריה תשבי

פרופ' אוריה תשבי הדגישה במליאת הסיכום את החשיבות של יום העיון כפלטפורמה לבחינת השאלה כיצד חוקרי פסיכותרפיה צומחים. בדבריה, סיפרה פרופ' תשבי על התהליך האישי שהוביל אותה להפוך מאשת מקצוע שהתעניינה בפרקטיקה הקלינית בלבד להתמקמותה כיום כקלינאית-חוקרת. מתוך התהליך האישי שלה, הביאה פרופ' תשבי ארבעה רכיבים שבעיניה קשורים בתהליך עידוד ההתפתחות של חוקרי פסיכותרפיה. ראשית, ציינה את החשיבות של חיבור מוקדם בין מחקר ופרקטיקה, שנית הזכירה את ההיעדר הנוכחי של קריאת מחקרים בהדרכות תיאורטיות של אנשי מקצוע. בהמשך, התייחסה לחשיבות המעבר בין עבודה מחקרית, טכנית לעתים, להבנת התיאוריה הקלינית וחוזר חלילה. לבסוף, הנקודה הרביעית שהציגה הייתה חשיבות הנושא של שיתופי הפעולה בין השדה והמחקר, כאשר בתוך שיתופי פעולה אלו יש להתייחס לשאלות שצומחות מהשטח ולתת להם מענה באמצעות כלים מחקריים ולא להפך. 

מליאת סיכום - ד"ר דנה אציל-סלונים

ד"ר דנה אציל-סלונים התייחסה בדבריה לקיומו של הכנס כעדות למוכנות של השדה לחיבור בין פרקטיקה למחקר. היא הביאה במליאת הסיכום את נקודת המבט שלה על מה מאפשר הכוונה ופיתוח של אנשי מקצוע להיות קלינאים-חוקרים והתייחסה למספר נקודות. ראשית, התייחסה לראשי המעבדות והחוקרים כבעלי תפקיד מפתח בקבלה, עידוד וסבלנות כלפי השילוב הלא פשוט בין עבודה קלינית למחקרית. באופן מקביל לכך התייחסה לחשיבותם של מנהלי התחנות הקליניות בתמיכה במחקר בשדה, מתוך הבנה של היתרונות שהשילוב עשוי להציע. לסיכום, הציגה ד"ר אציל-סלונים את אחריותה ותפקידה של קהילת ה-SPR המקומית במתן לגיטימציה לחוקרים צעירים ופיתוח נושא המלגות והתמיכה הכלכלית בהם.