פרופ' אוריה תשבי הדגישה במליאת הסיכום את החשיבות של יום העיון כפלטפורמה לבחינת השאלה כיצד חוקרי פסיכותרפיה צומחים. בדבריה, סיפרה פרופ' תשבי על התהליך האישי שהוביל אותה להפוך מאשת מקצוע שהתעניינה בפרקטיקה הקלינית בלבד להתמקמותה כיום כקלינאית-חוקרת. מתוך התהליך האישי שלה, הביאה פרופ' תשבי ארבעה רכיבים שבעיניה קשורים בתהליך עידוד ההתפתחות של חוקרי פסיכותרפיה. ראשית, ציינה את החשיבות של חיבור מוקדם בין מחקר ופרקטיקה, שנית הזכירה את ההיעדר הנוכחי של קריאת מחקרים בהדרכות תיאורטיות של אנשי מקצוע. בהמשך, התייחסה לחשיבות המעבר בין עבודה מחקרית, טכנית לעתים, להבנת התיאוריה הקלינית וחוזר חלילה. לבסוף, הנקודה הרביעית שהציגה הייתה חשיבות הנושא של שיתופי הפעולה בין השדה והמחקר, כאשר בתוך שיתופי פעולה אלו יש להתייחס לשאלות שצומחות מהשטח ולתת להם מענה באמצעות כלים מחקריים ולא להפך.