חיפוש

העמדה הסכיזואידית פרנואידית

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

אחת מתרומותיה המשמעותיות ביותר של מלאני קליין היתה הצגת מודל התפתחותי של תנועה בין עמדות נפשיות אותן כינתה עמדה סכיזואידית פרנואידית ועמדה דיכאונית. רעיון זה היה חדשני ומהפכי ביחס לתפיסה המקובלת אשר הדגישה את המעבר הלינארי בין שלבי התפתחות שונים אשר מתחילים ומסתיימים בתקופות חיים שונות (למשל, המודל הפסיכו-סקסואלי של פרויד). המודל התפתחותי של קליין, לעומת זאת, הציע כי עמדות הן "ארגונים נפשיים אשר יוצרים תחומים מובחנים של חוויה או מצבי הוויה" (אוגדן, 2003), המאופיינים ביחסי אובייקט, חרדות והגנות מובחנים זה מזה. על פי מודל זה, המטרה ההתפתחותית הנורמטיבית אינה סיום של עמדה אחת ומעבר לעמדה אחרת, אלא השגת יכולת תנועה גמישה ודיאלקטית בין העמדות. עם זאת, קליין הציעה כי עמדה סכיזואידית פרנואידית היא עמדה מוקדמת וראשונית וכי בהתפתחות הנורמטיבית אנו מצפים לכך שבסופו של דבר הפרט יחווה את העולם בעיקר מתוך אופנות החוויה של העמדה הדיכאונית.

באופן כללי, עמדה דיכאונית מתייחסת לעמדה נפשית בה האדם חווה חרדה ואשמה בנוגע לנזק וההרס שגרם לאובייקטים שלו ואילו עמדה סכיזואידית פרנואידית מתייחסת לחרדה של האדם לעצם קיומו ובטחונו (רות' 2008). כמו כן, בעוד שחוויה המתווכת על ידי עמדה דיכאונית מאופיינת בחווית עצמי סובייקטיבית בה האדם חווה את עצמו כבעל מחשבות, רגשות ופירושים סובייקטיביים- במסגרת עמדה סכיזואידית פרנואידית אין חוויה סובייקטיבית אלא תחושה אובייקטיבית בה "הדברים פשוט קורים" (אוגדן, 2003). כך, למשל, אדם המתפקד במסגרת עמדה סכיזואידית פרנואידית לא ישאל את עצמו "מדוע אני מרגיש שהבוס שלי מתאכזר אלי כאשר הוא נותן לי פרוייקט נוסף?" אלא ירגיש שהדברים אכן קורים במציאות החיצונית: "הבוס שלי רע, הוא זורק עלי עבודה אינסופית". רות' (2008) מציינת כי על אף הנטייה לראות עמדה סכיזואידית פרנואידית כ"אחות החורגת הכעורה" של העמדה הדיכאונית, ביסוס עמדה סכיזואידית פרנואידית הוא הישג התפתחותי חשוב וקריטי לא פחות מהיכולת לבסס אחיזה בעמדה הדיכאונית.
במאמר זה נתמקד במאפייניה של אותה עמדה סכיזואידית פרנואידית.

העמדה הסכיזואידית פרנואידית

קליין הניחה כי האני של התינוק קיים עם הגעתו לעולם, אך טענה כי אני זה אינו מפותח ואינו אינטגרטיבי. בהתפתחות הנורמטיבית האני הבלתי אינטגרטיבי של התינוק מגיע לעולם עם יכולות אשר מתממשות ובאות לידי ביטוי דרך תהליך של הפנמה והזדהות עם אובייקט טוב אשר משקף לתינוק את טובו. מאחר והאני של התינוק אינו בשל ואינו מופרד מהאני של האובייקט, התינוק אינו מסוגל לארגן לבדו חוויה אינטגרטיבית ולחוות את האני שלו כאני טוב ומאורגן. לשם כך, הוא זקוק לחוויות טובות עם אובייקט טוב ואוהב אשר יצרו תחושה של אני טוב המוצמדת לחוויות של אובייקט טוב. לכן, כדי לבסס חוויה של אני בשלב התפתחותי מוקדם זה, התינוק חייב להגן על חווית קיומו של אובייקט טוב ולמנוע ממנה להיהרס ולהתערבב עם חוויות של אובייקט רע ושל עצמי רע, שונא וזועם. באופן הישרדותי אבולוציוני הוא מנסה להפריד את מקור הסכנה (אובייקטים רעים וחוויות של העצמי כרע ומסוכן) לבין הדבר היקר עליו יש לשמור (האובייקט הטוב, חוויות העצמי כטוב) (אוגדן, 2003).

כמובן, מציאות החיים מזמנת לתינוק גם חוויות אשר מפורשות על ידו, בהתאם לעולם הפנטזיות הפנימי, כרעות ומסכנות באופן חריף את קיומו והישרדותו. חוויות גופניות-נפשיות ככאבי בטן, קור, רעב ורטיבות של חיתול הן מאיימות באופן בלתי נסבל עבור התינוק אשר עדיין אינו יודע כי יסתיימו ולא יביאו למותו. ברגעים אלו האובייקט נחווה כמתסכל, עוין ואכזרי והאני של התינוק נחווה כאני שונא, זועם ונקמני. חוויות שליליות אלו של העצמי והאובייקט הן בלתי נסבלות עבור התינוק אשר זקוק, כאמור, לחוויות של עצמי טוב עם אובייקט טוב כדי לבסס את עצמיותו. חוויות שליליות איומות אלו עומדות בניגוד חריף לחוויות של עצמי טוב עם אובייקט טוב אותן התינוק חווה ברגעים של שובע, סיפוק ורגיעה. לכן, התינוק אשר נאבק לשמר חוויות של עצמי טוב עם אובייקט טוב חייב להפריד באופן מוחלט בין שני סוגי החוויה ולהשאיר את חווית הטוב כחוויה "נקייה" מכל רע. צורך זה הופך את הפיצול למנגנון מרכזי המאפיין את העמדה הסכיזואידית פרנואידית, ומכאן נובע שמה כעמדה סכיזואידיות: ה"סכיזו" משמעו שסע/פיצול וה"פרנויה" קשורה בחוויתו הרודפנית של התינוק באזורי המפגש שלו עם אובייקט הנחווה כרע, כפי שנתאר בהמשך.
כאמור, על פי המשגת העמדות שקליין הציעה כל עמדה מאופיינת בחרדות, הגנות ויחסי אובייקט ייחודיים, וכעת נתאר בקצרה את מאפייני העמדה הסכיזואידית פרנואידית.

מאמרים מקצועיים נוספים

חרדות במסגרת עמדה סכיזואידית פרנואידית

לפי קליין המשימה הנפשית הראשונה הניצבת בפני התינוק היא התמודדות עם יצר המוות וההרסנות הנגזרת ממנו. במסגרת עמדה סכיזואידית פרנואידית, אשר מאפיינת לפי קליין את ראשית החיים, התינוק חווה חרדה לעצם קיומו וסביב האפשרות של פרגמנטציה פיסית ונפשית. חרדה זו מביאה, כאמור, לצורך להגן על החלקים הטובים המבנים את האני ולהשליך החוצה כל חוויה נפשית רעה הנחווית כסכנה פוטנציאלית לשלמות העצמי. חרדה זו היא שעומדת בבסיס מנגנוני הגנה כפיצול, השלכה, הכחשה והזדהות השלכתית המאפיינים את העמדה הסכיזואידית פרנואידית, ובבסיס יחסי האובייקט ותפיסת העצמי החלקיים והמפוצלים של התינוק.

יחסי עצמי ואובייקט במסגרת עמדה סכיזואידית פרנואידית

קליין הניחה כי התינוק מגיע לעולם עם נטייה לארגן את חוויותיו דרך פנטזיות פסיכולוגיות הנגזרות מיצרי החיים והמוות וצובעות את חוויותיו המציאותיות. בהתאם, יחסי האובייקט של התינוק במסגרת העמדה הסכיזואידית פרנואידית נצבעים גם הם בצבע הפנטזיות הפנימיות: כאשר התינוק בלתי מסופק האובייקט הוא רע, אכזרי ומתסכל וכאשר התינוק מסופק האובייקט הוא טוב ומזין. כלומר, התינוק הפועל במסגרת עמדה סכיזואידית פרנואידית אינו חווה יחסים עם אובייקט יחיד בעל תכונות מתסכלות ומספקות בו זמנית, אלא חווה יחסים עם אובייקטים מפוצלים- טובים לגמרי או רעים לגמרי. פיצול זה מתוחזק, כאמור, על ידי הצורך של התינוק לשמור על חוויות חיוביות "נקיות" מכל שליליות לשם בניית העצמי. חשוב להדגיש כי פיצול תפיסת האובייקט כרוך תמיד גם בפיצול של העצמי: התינוק תמיד חווה בו זמנית את העצמי כטוב ואת האובייקט כטוב, או את העצמי כרע ואת האובייקט כרע, ואינו יכול להרשות לעצמו לחוות את עצמו כתינוק טוב עם אובייקט רע או תינוק רע, תוקפני וזועם כלפי אובייקט טוב ומיטיב. לכן, התינוק משליך אל האובייקט הרע את כל רגשות השנאה והכעס שלו, חש רדוף על ידו ו"מתנחם" על ידי האובייקט הטוב.

הגנות במסגרת עמדה סכיזואידית פרנואידית

כפי שניתן להבין, ההגנה המרכזית המשמשת את התינוק במסגרת עמדה סכיזואידית פרנואידית היא פיצול בין חוויות עצמי-אובייקט חיוביות לבין חוויות עצמי-אובייקט שליליות. לפיצול נלווה גם שימוש מאסיבי בהשלכה מאחר והתינוק דוחה כל חווית עצמי שלילית (זעם, תוקפנות, חמדנות, הרסנות) ומשליך אותה אל האובייקט הרע. מנגנון הגנה משמעותי לא פחות המאפיין עמדה סכיזואידית פרנואידית הוא ההכחשה בה התינוק משתמש כאשר הוא מחובר לחוויות הטובות בלבד. ברגעים אלו התינוק מכחיש את קיומם של אובייקט רע ושל עצמי רע באמצעות הכחדה אגרסיבית של חוויות רגשיות מסוימות.
בנקודה זו חשוב להדגיש שכפי שמציינת רות' (2008), פיצול בנקודת התפתחות זו הוא הישג קריטי: ללא פיצול הטוב יישאר מאוים באופן תמידי, והתינוק יישאר רדוף על ידי אובייקטים בלתי מובנים, טובים ורעים, מזינים ומרעיבים בו זמנית אשר מותירים גם את חווית העצמי כאוטית ובלתי מובנת.
מנגנון הגנה בעל תפקיד ייחודי במסגרת העמדה הסכיזואידי פרנואידית הוא מנגנון ההזדהות ההשלכתית.

הזדהות השלכתית במסגרת עמדה סכיזואידית פרנואידית

הזדהות השלכתית מוכרת לרובנו כמנגנון הגנה פרימיטיבי דרכו האדם משליך חוויות נפשיות בלתי נסבלות אל תוך האובייקט וכך מפעיל עליו לחץ לחוות את חוויתו במקומו ואף לנהוג בהתאם לה. למשל, מטופל החש חשוף ונחדר עקב הכרות המטפל עם נפשו, ומרבה לשאול שאלות חודרניות ואגרסיביות הגורמות למטפל לחוש נבוך, חשוף וחדיר. קליין הציעה כי הזדהות השלכתית משמשת את התינוק הצעיר לסילוק חוויות נפשיות אותן הוא אינו יכול לשאת והצביעה על האופן בו השלכת חלקים אלו אל תוך האובייקט מעוררת חוויה רודפנית (למשל, התינוק השונא משליך אל האובייקט שנאה ונקמנות ואז חווה אותו כמסוכן מאוד). תיאורטיקנים מאוחרים יותר, שביניהם ביון ואוגדן, הדגישו כי הזדהות השלכתית אינה משמשת רק לסילוק חוויות נפשיות בלתי נסבלות אלא גם מהוות אמצעי תקשורת המזמן לאם להכיל את תינוקה- הכלה שמשמעה הבנה של חוויתו של התינוק והחזרתה באופן מעובד ונגיש יותר, אותו הוא מסוגל לשאת (למשל, האם שגם מבינה שתינוקה לא עומד למות מרעב אך גם פועלת במהירות ובאהבה כדי להאכילו). הזדהות השלכתית אשר האם נענית לה באופן מיטיב מאפשרת לתינוק, עם הזמן, ללמוד כי חוויותיו הנפשיות הן נסבלות, סובייקטיביות וניתנות להבנה והכלה והכרה זו מהווה את הבסיס לתנועה אל עבר עמדה דיכאונית בה התינוק מתחיל לחוות את עצמו כסובייקט בעל עולם נפשי משל עצמו.

חווית העצמי האובייקטיבי במסגרת עמדה סכיזואידית פרנואידית

במסגרת עמדה סכיזואידית פרנואידית התינוק, עקב היעדר בשילה קוגניטיבית ומיעוט התנסויות, אינו מחזיק בתפיסה תלת ממדית של עצמו ושל האובייקטים שלו (אוגדן, 2003): עדיין אין עצמי אשר זוכר, לומד מהניסיון או חווה עצמו כבעל רגשות ומחשבות משל עצמו, וכל חוויה נחווית כאמתית, ללא חווית העצמי כסובייקט מפרש וחווה. כלומר, התינוק בשלב זה עדיין אינו לוקח בעלות על חוויותיו וכל חוויה פנימית נחווית כחוויה חיצונית וממשית. כך, למשל, אדם הפועל בעיקר מתוך עמדה סכיזואידית פרנואידית לא יתאר את חוויותיו במונחים של התרחשויות פנימיות כפחד, אהבה או חרדה אלא במונחים של חוויות ממשיות וחיצוניות: "הוא אדם רע" (ולא "אני מפחד ממנו"), "היא אישה מושכת והיא פיתתה אותי" (ולא "נמשכתי אליה, רציתי לשכב איתה"). רק בשלב מאוחר יותר, במסגרת של עמדה דיכאונית, האדם יוכל להתחיל לחוות את רגשותיו וחוויותיו כמשויכים אליו.

בין עמדה סכיזואידית פרנואידית לבין עמדה דיכאונית

אנשים אשר לא הצליחו לבסס שליטה בעמדה הדיכאונית וחווים את העולם בעיקר דרך עמדה סכיזואידית פרנואידית יסבלו פעמים רבות מחוויות רגשיות אינטנסיביות ומכאיבות ומקשיים משמעותיים בתחום הבין אישי. עם זאת, מרבית האנשים מצליחים לנוע מהעמדה הסכיזואידית פרנואידית אל עבר עמדה דיכאונית באמצעות יחסים "טובים דיים" (ויניקוט, ) עם האובייקטים שלהם. לפי קליין, כאשר עוצמת דחף המוות אינה קיצונית במיוחד וכאשר התינוק זוכה לטיפול טוב, הוא מפנים די חוויות חיוביות בכדי "להשתכנע" כי אין צורך בהפרדה דיכוטומית כל כך בין חוויות העצמי-אובייקט החיוביות לבין חוויות העצמי-אובייקט השליליות. הכרה זו מאפשרת לו להפחית את השימוש במנגנון הפיצול ולחוות את עצמו ואת האובייקט באופן אינטגרטיבי יותר: התינוק הוא בסך הכל תינוק טוב אשר לפעמים כועס וזועם, והאובייקט הוא אובייקט טוב גם אם לפעמים הוא מתסכל. ביון ואגדן, כאמור, מרחיבים תפיסה זו ומדגישים את תפקידן של ההזדהות ההשלכתית והכלה ביצירת אפשרות זו. כאשר תנועה זו אל העמדה הדיכאונית מתאפשרת התינוק ניצב בפני האתגרים שמזמנת לו העמדה הדיכאונית ובנקודות בהן אתגרים אלו קשים ומערערים, צפה לנסיגות אל העמדה הסכיזואידית פרנואידית ואל מנגנוני ההגנה הפרימיטיביים הנלווים לה. 

ביבליוגרפיה

אוגדן, ת. מצע הנפש. (2003). הוצאת תולעת ספרים.
ויניקוט, ד.ו. עצמי אמתי, עצמי כוזב. (2009). סדרת פסיכואנליזה בעריכת פרופ' עמנואל ברמן. הוצאת עם עובד בע"מ תל אביב.
רות', פ. העמדה הסכיזואידית פרנואידית. בתוך: התיאוריה הקלייניאנית נקודת מבט בת זמננו. (2008). הוצאת תולעת ספרים.