חיפוש

צילומים מהכנס גוונים של הורות

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

בתאריך ה-10.9.19 התקיים כנס ישראל השני להורות בגיל הרך, תחת הכותרת "גוונים של הורות: מבט בין תחומי -תיאוריה, מחקר טיפול ומעשה". הכנס היה פרי יוזמתם המשותפת של האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל וגורמים נוספים מן התחום. ההרצאות הרבות והמגוונות שניתנו במספר מושבים מקבילים במהלך הכנס, עסקו בקשת רחבה של נושאים ביניהם קשר הורה-ילד, תהליכי התפתחות ושינוי, רב-תרבותיות, התמודדות עם גירושים, מצבים מנטליים ראשוניים, הדרכת הורים ועוד רבים נוספים. הכנס הוקדש לזכרה של ד"ר תמר ארז ולפועלה שביקש לקדם גישה אינטגרטיבית בעיצוב מודל של הורות בגיל הרך. את היום פתחו ד"ר דליה אלוני, פרופ' דורית ארם ומורדו ארז, עם דברים לזכרה של תמר, ולאחריהם רבקה יהב, פרופ' פייסל עזאינה עם דברי פתיחה נוספים. אנו מביאים כאן חלק מן ההרצאות המרתקות שניתנו במסגרת הכנס המקיף והחשוב הזה.

על התלות בין התפתחות מוחית וחברתית של התינוק לבין הסביבה ההורית המוקדמת - ד"ר טלי פרנקל 

במסגרת הרצאתה, ביקשה ד"ר טלי פרנקל לדון באופן בו הסביבה הטיפולית המוקדמת מעצבת את התפתחות המוח של תינוקות כמו גם את יכולותיהם החברתיות, במהלך שנת חייהם הראשונה. בתוך כך, ד"ר פרנקל התמקדה במבנה אינטראקציית אם-תינוק ובשאלה האם מענה סינכרוני של האמא תומך בהתפתחות המוחית והחברתית של תינוקה. היא הציגה ממצאים ממחקר אורך, אשר מעידים כי מענה אימהי מותאם עשוי לתרום להתפתחות מוח התינוק בשנת החיים הראשונה, מה שתומך בהתפתחות יכולותיו להבנה חברתית. לדבריה, הממצאים גם מלמדים כי תינוקות בעלי מזג לא מווסת עשויים להיות רגישים יותר להשפעות של הטיפול האימהי. בהמשך ההרצאה, דנה ד"ר פרנקל בהשלכות הקליניות של הממצאים ובאפשרות להטמיע אותם במדיניות הטיפול בגיל הינקות.

תהליכי התפתחות ושינוי בהורות ובטיפול בהורות - פרופ' אסתר כהן

פרופ' אסתר כהן ביקשה לבחון בהרצאה זו את האתגרים העולים בתהליך העבודה עם הורים בניסיון ליצירת שינוי חיובי בחוויית ההורות ובדפוסי הקשר הורה-ילד, מתוך התבוננות אשר רואה בהורים כסוכני שינוי. בהתבסס על הספרות המחקרית העדכנית, הציגה פרופ' כהן מיפוי של צרכים הוריים, דפוסי חשיבה והתמודדות רגשית-מעשית. גורמים אלו בתורם מסבירים את דפוסי התגובה וההתנהגות של הורים שונים. בתוך כך, היא התייחסה לעובדה כי מסירת הידע אל ההורה איננה מספקת כדי להביא לשינוי עמוק בהתנהגותו. בהמשך ההרצאה, תיארה פרופ' כהן את יחסי הגומלין המתקיימים בין מערכת ההתקשרות לבין מערכת ה-CAREGIVING, תוך בחינת הקשר שלהם לרמת המודעות של ההורה ומידת החמלה העצמית שלו. מתוך כל אלו ביקשה פרופ' כהן לצאת למספר המלצות ויישומיים שניתן להטמיע בעבודה הטיפולית עם הורים מתוך עבודה במודל של תקשורת רגישה.

חשיבות היכולת הרפלקטיבית בהתפתחות ילדים בגיל הרך - פרופ' נעמה עצבה-פוריה

במסגרת ההרצאה, ביקשה פרופ' נעמה עצבה-פוריה להציע התבוננות מעמיקה על היכולת לרפלקטיביות. יכולת זו מוגדרת כתהליך פסיכולוגי, השוכן בבסיס היכולת להבין התנהגות של העצמי והאחר ככזו המונעת מתוך מצבים מנטאליים שונים. פרופ' עצבה-פוריה בחנה בהרצאתה את התפקיד המשמעותי שממלאת היכולת הרפלקטיבית בהתפתחות הנפשית הבריאה הן של ילדים והן של דמויות טיפוליות. לדבריה, יכולת חשובה זו מתפתחת אצל הילד כתוצאה מאינטראקציה עם הדמויות השונות המטפלות בו ולכן הציגה בהמשך ההרצאה שיטות טיפול המקדמות יכולת חיונית זו. בסיום דבריה, דנה פרופ עצבה-פוריה בחשיבות של התערבות רחבה בגיל הרך בכלל המעגלים הסובבים את הילד.

להתחיל מבראשית: עבודה עם מצבים מנטליים ראשוניים - ד"ר מריאנה גייטיני

הרצאתה של ד"ר מריאנה גייטיני ביקשה לעסוק באזורי הבראשית של החיים הנפשיים, מתוך דיון בשאלה מה היא ההתפתחות הראשונית שחווה תינוק בן יומו ומה הדבר המאפשר אותה. בניסיון לענות על השאלה, הציגה ד"ר גייטיני את עבודתה של הפסיכואנליטיקאית אסתר ביק אשר הבחינה כי התינוק זקוק לפונקציה עורית תוחמת שמתחילה בחוויה הממשית, דרך תהליכי החזקה, ולאחר מכן הופכת לאיכות מופנמת של החזקה נפשית-פיזית אותה כינתה "psychic skin". ד"ר גייטיני טענה כי במקרים מיטיבים, בהם מתקיימת החזקה עורית, מתאפשרת הרגעה אל מול חרדות נטולות שם ולכן נוצר בהדרגתיות משטח חושי-נפשי. לדבריה, היווצרותו של משטח זה תלויה במפגש עם האחר ובלמידה כי ניתן לווסת את הכניסה של החוץ פנימה ואת היציאה של חומרים מתוך הפנים אל הסביבה. בהמשך ההרצאה, התייחסה ד"ר גייטיני למקרים של כשלים בהתפתחות אשר מובילים לחירור הפונקציה העורית ולהגנות ראשוניות שמפתחת הנפש בעקבות חירור זה.

דינמיות של העדר ומשבר בגווני הורות בגיל הרך: גירושין, אלמנות, הורות יחידנית ומבנים נוספים - ד"ר דרור אורן

במסגרת הרצאתו, דן ד"ר דרור אורן באופני התמודדות הורית עם מצבים בהם הורה יחיד מגדל ילדים צעירים. הוא תיאר כיצד חסרונו של הורה שני, כשותף החולק בנטל בחיים השגרתיים, מתבטא בשנות החיים הראשונות של הילד באופן שונה בין מצבים של גירושין ואלמנות ובין מצבי הורות יחידנית. בתוך כך, ד"ר אורן טען כי בגירושין ובאלמנות מתרחש תהליך של שינוי, שבר או משבר אצל ההורים ואילו ביחידנות מדובר במצב בו ההיעדרות היא מובנית מראש. בהמשך ההרצאה, בחן ד"ר אורן את האופנים בהם מעגלי השתייכות, תמיכה משפחתית וחברתית וטיפול פסיכולוגי, עשויים לסייע בהורות לילדים בגיל הרך והציג מצבי הורות בהם תמיכה מסוג זה עשויה להיות בעלת השפעה רבה במיוחד.

כאן ועכשיו: עבודה עם הורים מעוכבי מנטליזציה - ד"ר חנה קמינר

בהרצאתה ביקשה ד"ר חנה קמינר לסקור מספר דרכים בהן ניתן לקדם מנטליזציה הורית, המתאפשרות בעבודה עם הורים במסגרת טיפול דיאדי בו המטפל נפגש עם הדיאדות המשפחתיות השונות (אם-ילד; אב-ילד). בראשן, תיקוף החוויה הפנימית הראשונית של ההורים את הילד. לפיכך, הציעה ד"ר קמינר כי על המטפל להיות מוכן ללכת בתחילת הטיפול עם התמונה המושלכת של הילד, גם כאשר הוא אינו מסכים עמה. לדבריה, כאשר אנו מנסים לקדם מנטליזציה הורית המטרה הטיפולית תהיה לצייד את ההורים בהדרגה ב'ארגז כלים' מנטלי, כך שיוכלו לחשוב בעצמם על האופן בו הילד שלהם חווה את העולם. בהמשך דבריה, ציינה ד"ר קמינר כי ההקשר הבין-אישי בעבודה ב"כאן ועכשיו" בחדר הטיפול, מאפשרת להניע חוויה חדשה ושונה עבור ההורה, שעשויה להוות תיקון של דפוסים בלתי אדפטיביים או עמדות מוטעות ולא מותאמות ביחס אל הילד. בסיום דבריה ביקשה להדגיש כי עמדת המטפל בעבודה עם ילדים ומבוגרים בעלי הפרעה בעיבוד מנטלי, היא עמדה פתוחה, שקופה ואקטיבית יותר מאשר העמדה הפסיכואנליטית הקלאסית, היות והיא שואפת לקדם שיתוף פעולה מלא וסימטרי יותר בטיפול.

תפקידם של נקשרות-הורית ודפוסי שינת התינוק כמנבאים את טמפרמנט התינוק בגיל שנה - אלעד מיכאלביץ

במסגרת הרצאתו, הציג אלעד מיכאלביץ ממצאים ממחקר משותף שנערך בהנחיית ד"ר אילנה הירסטון וד"ר יונתן הנדלזלץ, אשר ביקש לבחון את תפקיד דפוסי שינת התינוק והנקשרות ההורית (Bonding) לטמפרמנט בגיל שנה. מיכאלביץ הציע כי באמצעות משתנים אלו ניתן להבין ולנבא את ההתפתחות ארוכת הטווח של הילד. בתחילת ההרצאה, הציע מיכאלביץ סקירה אודות מושגי הנקשרות ההורית והטמפרמנט כפי שהומשגו ונחקרו בספרות עד כה. בהמשך, ניסה להסביר כיצד מערכת יחסי הגומלין המורכבת אשר מתקיימת בין נקשרות הורית וטמפרמנט לבין שינת התינוק עשויה לנבא את התנהגותו המאוחרת של הילד.

קודם כל הילד: מנבאים אישיותיים להעדפת סגנון אימהי המציב את הילד במרכז - ד"ר מירי קסטלר פלג 

בהרצאתה הציגה ד"ר מירי קסטלר פלג מחקר שביקש לבחון את המאפיינים האישיותיים של אימהות אשר נוטות לאמץ סגנון אימהי המציב את הילד במרכז (Maternal Child-Centrism). ד"ר קסטלר פלג הסבירה כי סגנון זה מקדם את העדפת טובת הילד על פני טובת האם וכי הוא זוכה לתמיכה רחבה בחברה המערבית. במסגרת המחקר שהציגה, נמצא כי דווקא מאפיינים אישיותיים הקשורים בלחץ וחרדה, מנבאים אימוץ של סגנון אימהי מסוג זה. ד"ר קסטלר פלג הציעה כי אחת הפרשנויות לפיהן ניתן להבין ממצא זה, היא כי הסגנון האימהי של "הילד במרכז" עשוי לשקף ניסיון של נשים המאופיינות ברמות גבוהות של חרדה והגנתיות להשיג תחושת שליטה רבה יותר ולהתאים לציפייה החברתית בנוגע למודל האימהות. ייתכן שפתרון כזה, עוזר לאימהות חרדות להפחית את הדיסוננס הקוגניטיבי שמייצר המתח בין המיתוס האימהי לבין התנסותן הסובייקטיבית.

רגרסיה הרחק מהממוצע: על החמרה והטבה מידיות בטיפול בילדים בגיל הרך והוריהם - חנה ויסברג גולד

במסגרת הרצאתה, ביקשה חנה ויסברג גולד לדון בתופעה ייחודית המתרחשת במסגרת טיפול בהורות לילדים בגיל הרך והדרכת הורים. לדבריה, לאחר מפגש היכרות ואבחון ראשוני עם הילד, פעמים רבות הורים מגיעים למפגש הבא, דהיינו להדרכת הורים, ומדווחים על ממצאים קיצוניים בנוגע להתנהגות של ילדם. מחד, מעט הורים מדווחים על שיפור משמעותי ופלאי בסימפטומים עד כדי היעלמותם הגורפת. מנגד, הרבה הורים מדווחים על החמרה ניכרת בסימפטומים. את המהלך הזה ביקשה ויסברג גולד לתאר מתוך התבוננות ויניקוטיאנית ולהבינו כוריאציה של כניסה ליחסי תלות עם המטפל. בתוך כך, ויסברג גולד הציעה כי גם אם טרם התרחש "טיפול", המפגש הראשוני מהווה הזמנה של הילד והוריו להיכנס ליחסי תלות כאלו. ההזמנה עשויה לעורר משיכה ופחד מפני חוויות ראשוניות של אן-אינטגרציה ודיס-אינטגרציה אשר עשויות לעורר בילד בעתה מפני התפרקות ובו בזמן תקווה להזדמנות לחוות מצבים אלו בסביבה טובה-דיה. ויסברג גולד ביקשה לטעון כי במובן הזה, החמרת הסימפטומים אינה מכוונת כלפי המטפל אלא כלפי ההורים, שבהגעתם לטיפול הצהירו באופן לא-מילולי כי בכוונתם לנסות להעניק לילד חוויה שונה.

במסגרת הרצאתה, הציגה מעיין מולמן ליכטר ממצאים ממחקר שביצעה בהנחייתם של ד"ר יונתן הנדלזלץ וד"ר סיגל לוי, אשר ביקש לבחון את הקשר בין התקשרות לא בטוחה (חרדה ונמנעת) לבין דיכאון לאחר לידה. זאת, לאור ידע מחקרי לפיו אמהות שתינוקן שהה בתינוקיה בזמן האשפוז במחלקת יולדות, סבלו יותר מסימפטומים של דיכאון לאחר לידה לעומת אמהות לתינוקות ששהו בביות מלא (ליד מיטת האם 24 שעות ביממה). מטרת המחקר הנוכחי, הייתה להציע את הביות כמשתנה ממתן בקשר שבין התקשרות לבין דיכאון לאחר לידה. אכן, מולמן ליכטר הסבירה כי ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין ביות חלקי והתקשרות לא בטוחה לבין תסמינים גבוהים יותר של דיכאון לאחר לידה. בנוסף, נמצאה אינטראקציה כך שבתנאי ביות מלא לא נמצא קשר בין התקשרות לא בטוחה לבין דיכאון לאחר לידה; זאת לעומת ביות חלקי, בו ככל שההתקשרות הייתה יותר חרדה או נמנעת, כך נמצאו רמות גבוהות יותר של סימפטומי דיכאון לאחר לידה. מולמן ליכטר הציעה כי ניתן להסיק ממחקר זה שקרבה פיזית לאחר הלידה, בדמות ביות מלא, יכולה להוות גורם חוסן אפשרי בפני דיכאון לאחר לידה, במיוחד עבור אמהות עם התקשרות חרדה או נמנעת. 

מה מזין קשר אם תינוק: על הנקה, חוויות האכלה, מנטליזציה הורית-גופנית ונקשרות האם לתינוקה - שיר בר אמת גרדמן

במסגרת ההרצאה, ביקשה שיר בר אמת גרדמן להציג מחקר שנערך במטרה ליישב פער מרכזי המתקיים בין ממצאים מחקריים לבין התיאוריה אודות תפקידה של הנקה בנקשרות (Bonding) אימהית. בתוך כך, על אף שנקשרות אימהית מתייחסת לחיבור הרגשי העמוק בין האם לתינוק, וקל להבין כי הנקה עשויה לשרת תפקיד משמעותי בחיבור זה, מחקרים שבדקו את הקשר בין השניים לא הצליחו להדגים בצורה משכנעת תרומה מיטיבה של הנקה לנקשרות אימהית. בר אמת גרדמן הסבירה כי מטרת המחקר הנוכחי הייתה לספק מענה לפער דרך התמקדות במשתנה חדש: חוויות האכלה. לדבריה, ממצאי המחקר החדשני אכן הדגימו כי לחוויות האכלה אימהית, בהנקה או בבקבוק, תרומה משמעותית לנקשרות האימהית, וכי תרומה זו חשובה יותר מהשאלה כיצד התינוק הוזן. בנוסף נמצאו מאפיינים אימהיים הממתנים את הפגיעה בנקשרות האימהית כאשר ההנקה אינה עולה יפה, ביניהם מנטליזציה הורית גופנית (Parental Embodied Mentalizing- PEM).

עבודה טיפולית עם הורים, מבוססת התקשרות, מנטליזציה והעברות בין-דוריות - ד"ר הילי כוכבי

במסגרת הרצאתה, ביקשה ד"ר הילי כוכבי לטעון כי במרבית המקרים העבודה הטיפולית עם הורים היא האמצעי היעיל ביותר לקידום רווחתם הנפשית של ילדיהם. לדבריה, ייתכן כי כדאי שעבודה טיפולית זו תחליף את הטיפול הישיר בילד בהרבה מן המקרים. ד"ר כוכבי הציעה מודל הנשען על שלוש מערכות מושגים תיאורטיות המשתלבות זו בזו ומתוות את המטרות הטיפוליות ביחס להורים. בתוך כך, תיאוריית ההתקשרות של בולבי, תיאוריית ההעברות הבין-דוריות של פרייברג ותיאוריית המנטליזציה של פונגי. מתוך שלוש גישות אלו והקשרים העדינים המתקיימים ביניהן, הציגה ד"ר כוכבי מודל טיפולי אינטגרטיבי לעבודה טיפולית עם הורים.

הורות לפעוטות והשימוש במדיה: הפער בין אמונות להתנהגות בפועל - ד"ר יהודה בר לב

ד"ר יהודה בר לב ביקש להציג בהרצאתו מחקר אתנוגרפי ראשון מסוגו שנערך באוניברסיטת בן-גוריון, במסגרתו נבחן השימוש בטכנולוגיה במרחב הביתי בקרב תינוקות ופעוטות בישראל במהלך ההתפתחות. במסגרת המחקר, נבחנו מכלול הגורמים אשר מעצבים את שימושי המדיה בילדות המוקדמת ובתוך כך אמונות ועמדות הוריות כלפי שימוש במדיה לצד אסטרטגיות התיווך שלהם. ממצאי המחקר הדגימו כי אין הלימה בין העמדות ההוריות לבין פרקטיקות התיווך שהציעו לילדיהם וכי אלו לא היו הגורמים המשמעותיים ביותר בעיצוב שימושי המדיה של ילדיהם. לצד ממצאי המחקר, הציג ד"ר בר לב את הדילמות בהן נתקלים הורים בנושא שימוש ילדיהם במדיה וביקש להסביר את הפערים בין תפיסותיהם המוצהרות לבין בחירותיהם בפועל לגבי חשיפה ושימוש בטכנולוגיה.

דברי פתיחה ודברים לזכרה של תמר ארז ז"ל

  • ד"ר דליה אלוני

  • פרופ' דורית ארם

  • מורדו ארז

דברי פתיחה

  • פרופ' רבקה יהב

  • פרופ' פייסל עזאיזה