בפתח דבריו התייחס ד"ר יוסי טריאסט לתרומתו של פרופ' ברמן בקריאת תיגר על הדוגמטיות של המודלים השונים של הפסיכואנליזה, וחקירה של המנעד הפסיכואנליטי, מבלי להקריב את עומק ומורכבות הדיון. בדבריו התייחס לשאלה מדוע הפסיכואנליזה מנכיחה את עצמה כתיאוריה מרובת מודלים ולכן גם מרובת מחלוקות. בהמשך ביקש להתבונן על הסובייקט האנליטי, והציע ניסיון להתמודדות עם ריבוי המודלים דרך ראייתם כמתארים פרופילים שונים של אותו סובייקט.
