פרופ' גולדצויג הציג בהרצאתו ממצאים של מחקר שעשה אודות דיכאון אבהי לאחר לידה ושילב בנוסף לכך תפיסות פרקטיות של עבודה קלינית עם התופעה. ההרצאה התחילה מסקירה היסטורית של הידע המחקרי אודות מצוקה בקרב גברים במעבר לאבהות. בהמשך עבר להציג את שיטות ותוצאות המחקר שערך בשנת 2004 בנושא והסביר את המודל שעלה מתוך תוצאות אלו ואת ההשלכות שלו. בתוך כך, נמצא כי רבע מן הגברים במחקר הציגו עלייה בסימפטומים דיכאוניים-התנהגותיים לאחר הלידה של בת זוגתם ואילו 23% הציגו דווקא ירידה בסימפטומים. בנוסף נמצא כי הגברים שהיו בסבירות גבוהה יותר להציג עלייה בסימפטומים, היו אלו שהציפיות שלהם לפני הלידה היו לא ריאליות, ללא ייצוג הולם של המורכבויות וההיבטים השליליים של המעבר להורות. אחת המסקנות החשובות שעולות מן הממצאים הוא כי בקליניקה יש לעבוד לקראת יצירת שיח שמקדם ציפיות ריאליות במקביל לסנכרון בין השפה הגברית והנשית.
