יהושע לביא שוחח בהרצאתו על הפערים והחסכים שמתקיימים בלא מודע החברתי כלפי מודל האבהות והגבריות. ההרצאה התקיימה כדיון בין לביא לקהל השומעים, אשר העלו שאלות וטענות ביחס לדברים שהציג. בתוך כך הייתה הסתייגות מן הטענה שהציג לביא כי אין כמעט אצל גברים שיח על אבהות ודרך הטענה כי חלק מדבריו קשורים בפער דורי בין האבות הצעירים הנוכחי לבין דור האבות הקודם להם. בהמשך השתמש לביא בדוגמתו של פרויד כאב ל-6 ילדים ולמיעוט הפעמים בהן התייחס בכתביו לעצמו כאבא, על מנת להציג את מקומו של התסביך האדיפלי בהבניית תפיסת האבהות הקיימת. את הדיון המרתק שהתקיים במסגרת ההרצאה סיכם לביא בטענה כי עולם הדיכאון האבהי מורכב ומגוון והן בעולם הקליני והן בעולם המחקרי ישנם סימני שאלה רבים שנוצרים מחדש כל עת שאנו מרחיבים את הבנתנו והתבוננותנו.
