ד"ר שי פתחה את ההרצאה בהסבר על מורכבותו ועושרו של תהליך המעבר להורות, שאינו מתנקז רק לתופעת הקצה של דיכאון לאחר לידה. בתחילת דבריה היא הציגה מספר ממצאים ביניהם כי המספרים עומדים על בין 5%-10% של גברים אשר סובלים מדיכאון אחרי לידה, כי תקופת הפגיעות הגדולה ביותר לדיכאון אבהי מצוי בהורות המוקדמת (מספר חודשים לאחר הלידה) וכי אבות צעירים מושפעים יותר מאשר אבות מבוגרים במעבר להורות. בהמשך הציגה ד"ר שי מחקר אורך שביצעה על אבות לפני ואחרי לידה, כאשר לאור ממצאיו הציעה שאחד האלמנטים המשמעותיים ביותר במעבר להורות הוא השינוי הדרמטי בזהויות ובמערכות היחסים המשפחתיות. מתוך ממצאי המחקר עולה כי הדיכאון האבהי לאחר לידה בא לידי ביטוי בהורות פחות מעורבת, שלא ביחס לנורמה הנשית אלא ביחס לנורמה הגברית. כמו כן, נמצא קשר מתווך כך שדיכאון אבהי בגיל שלושה חודשים קשור ליכולת להציב גבולות מאוזנים לילד, יכולת אשר בתורה קשורה לרמת הצייתנות של הילד בשלב מאוחר יותר.
