חיפוש
  • דף הבית
  • מאמרים
  • גישור ממוקד משמעות: מודל ליישום הלוגותרפיה בניהול קונפליקטים במערכות יחסים

גישור ממוקד משמעות: מודל ליישום הלוגותרפיה בניהול קונפליקטים במערכות יחסים

דרור שקד

מבוא

מלאכת הגישור פועלת בשדה רחב ומגוון של תהליכים אנושיים ופסיכולוגיים מורכבים. היא כוללת ניהול קונפליקטים במגוון מערכות יחסים ובתחומי חיים שונים ונרחבים. במהלך שנות עבודתי כמגשר, נוכחתי לדעת פעם אחר פעם כי כלים הנהוגים כיום במודל הטרנספורמטיבי בגישור, אינם מספיקים כדי לקדם צמיחה והתפתחות בקרב הצדדים. שאלתי את עצמי לא פעם מדוע תחושת המשמעות בחיים, המהווה צורך ראשוני באדם, נעדרת מרפרטואר השיח הגישורי, ולקחתי על עצמי לחקור מה הם הביטויים וההשלכות להכללתה מצד מגשרים ומגושרים. בעיקר בקונפליקטים מורכבים, אלו הקשורים במערכות יחסים קרובות, המסבים סבל רב קשיים ודאגות קיומיות, יש מקום להרחבת הכלים אשר יאפשרו לקיים דיון גם בנושאים המעסיקים את האדם בהיבטים הקיומיים שלו, ולסייע לו לגלות פשר, משמעות ותכלית בחייו. לאור זאת, אציג במסגרת מאמר זה מודל חדש מסוגו, המיישם מושגים ורעיונות מתחום הלוגותרפיה של ויקטור פראנקל, בתהליך גישור בכלל ובגישה הטרנספורמטיבית בקונפליקטים במערכות יחסים בפרט.

ההבנה שמאחורי הקלעים של הסכסוך, בנבכי נפשו של האדם, מסתתרת משמעות המבקשת להתגלות, ושהליך הגישור והחתירה להסכם אינם עומדים בסתירה למציאת משמעות בחיים, מעוררים אופטימיות ותקווה. הלוגותרפיה מגביהה את האדם מעל המציאות הלוכדת מאחר שלא רק החתימה חשובה, חשוב לו גם החוֹתָם.

גישתו של פרופ' ויקטור פראנקל, פסיכיאטר ונוירולוג יהודי אוסטרי, ניצול שואה, מייסד גישת הלוגותרפיה ומחבר הספר "האדם מחפש משמעות" (Frankl, 1963) עוסקת בשאלותיו הקיומיות של האדם. היא מתמקדת בחיזוק וטיפוח היסודות הבריאים שבו וביכולתו למצוא משמעות בכל מצב, ולצמוח תוך התמודדות עם אתגרי החיים ונסיבותיהם. רעיונות ועקרונות אלה הם בעלי ערך ושימוש גם במרחבי חיים אחרים, פראנקל עצמו סבר כי כל עבודה עם אנשים צריכה לכלול גם היבטים של לוגותרפיה. תפיסה זו עומדת בבסיס המודל "גישור ממוקד משמעות" אשר פותח על ידי ואשר עיקרו מוצג במסגרת מאמר זה.

שנים רבות אני עוסק ברמה הפרקטית והמחקרית בשני תחומי תוכן אלה, ורואה בקידומה ופיתוחה של הלוגותרפיה כגישה יישומית חשיבות רעיונית ויישומית רבה. לפיכך, בחינת השילוב בין השניים, הייתה מהלך טבעי עבורי. התחלתי לפתח מצע רעיוני כבר ב-2016 וליישם ולבחון אותו הלכה למעשה במסגרת עבודתי. פרסמתי מאמרים שונים על כך ואלו זכו לעניין רב בקרב מגשרים ומומחי לוגותרפיה רבים. במסגרת עבודת הדוקטורט, התגבשה עבודתי לכדי מודל תיאורטי. במסגרת ספרי "גישור ממוקד משמעות" (שקד, 2023), אני מתאר בהרחבה ובליווי דוגמאות את ההיבטים התיאורטיים והמעשיים של כל אחד מהכלים והמושגים בלוגותרפיה, כולל ביבליוגרפיה עשירה, בנק שאלות ודוגמאות לכל נושא והמלצות ליישום בגישור.

היות וקונפליקטים וסכסוכים במערכות יחסים הם עניינם של בעלי מקצוע רבים מתחומים שונים, המודל עשוי להתאים לעבודתם של כל מי שעוסק בתחומים אלו, מגשרים, מטפלים, יועצים ומאמנים, והוא מאפשר שימוש בעושר הכלים שהלוגותרפיה מציעה במסגרת עבודתם.

על קונפליקטים וגישור

הגישור מייצג גישה אחת מיני רבות ליישוב סכסוכים, ביניהן הליכי בוררות, משפט טיפולי, ניהול משא ומתן, צדק מאחה ועוד. מרבית הגישות ליישוב סכסוכים מבוססות על ההנחה לפיה כל קונפליקט מאופיין ברב ממדיות הדורשת את פירוקו לתתי בעיות והתאמת דרכי טיפול מגוונות לכל אחת ואחת מהן (Alberstein & Cohen, 2011). מושג הקונפליקט מובן כתהליך אינטראקטיבי המתבטא באי הסכמה ובהתנגשות בין כוחות, שאיפות, רצונות ועקרונות. זוהי דינמיקה בה צד אחד (או יותר), חש שהאינטרסים שלו נפגעים על ידי צד אחר, במהלכה מתפתח מאבק בין אישי אשר עלול אף להוביל לערעור משאביו וביטחונו האישי של מי מהצדדים, ולחולל זעזוע בבסיס הקיומי שלו.

הגישור אינו הליך משפטי, הוא מונחה בעזרת אדם שלישי ניטרלי ונטול סמכות הכרעה שמתפקידו לסייע לצדדים להגיע להסכמות ביניהם על ידי משא ומתן אינטגרטיבי. הגישור רואה את הצדדים לקונפליקט כבעלי יכולת לנהל משא ומתן ביניהם באמצעות מגשר, הוא מניח להם לקחת חלק מלא בניסיון להגיע לסיום הסכסוך ביניהם, להשפיע באופן מלא על התהליך, ולעצב בעצמם את ההסכם אשר עתיד להשפיע על עתידם.

עולם יישוב הסכסוכים, כתחום ידע מעשי ומחקרי, שואב ממקורות השראה רבים ומגוונים. פרקטיקות מקצועיות, מחקרים מתחומי סוציו פסיכולוגיה, מדעי החברה וההתנהגות, ותיאוריות משא ומתן לרבות טכניקות מתורת המשחקים, השלימו והרחיבו לאורך השנים את הפרדיגמה המדעית הרציונלית של הגישור, את אופיו של תהליך הגישור הלכה למעשה ואת הדרך בה מנהלים קונפליקט במסגרתו (Alberstein, 2007).

המודל הטרנספורמטיבי בגישור (Bush & Folger, 1994) פותח כגישה תיאורטית, המציגה חלופה למודל הסטנדרטי הפרגמטי שעיקרו הכוונת הצדדים וחתירה ליצירת הסכם. כיום, זוהי הגישה המובילה בגישור בכלל ובמערכות יחסים מתמשכות בפרט. גישה זו רואה בקונפליקט בין בני אדם הזדמנות להתפתחות וצמיחה אישית ואת הגישור כפלטפורמה המאפשרת שינוי, המובילה להעצמת הצדדים, לעידודם ולהכרתם זה בצרכיו של זה. אלברשטין בספרה "תורת הגישור", (Alberstein, 2007), מתארת את המודל הטרנספורמטיבי כתהליך המאמץ גישות מעולם הטיפול וטוענת כי המגשר נדרש לעיתים להפגין מיומנויות של מטפל מאפשר (facilitator), המותיר לצדדים טווח פעולה נרחב.

המתודה הגישורית כגישה ליישוב סכסוכים מתעצבת ומתפתחת כל העת, היא בעלת מאפיינים וגוונים תהליכיים ומקצועיים רבים המשתנים ומתאימים את עצמם לרוח הזמן והתקופה. היקף הידע והמידע הפסיכולוגי, ושפע הגישות הטיפוליות הקיימות, רק מעשירים את עולם הגישור. בנוסף, מגשרים רבים, כמו גם אנשי מקצוע אחרים העוסקים במערכות יחסים, באים מקשת רחבה של התמחויות מקצועיות וטיפוליות. על-אף כל זאת, חסרה בגישור התייחסות מספקת להיבטים הקיומיים בנפשו ובחייו של אדם ולא היה עד כה מודל העושה שימוש מעמיק בכלים וברעיונות מעולם הלוגותרפיה בתהליך הגישור.

הפונקציה החסרה בגישור

הלוגותרפיה מבוססת על 3 הנחות מרכזיות:

* לחיים יש משמעות בכל מצב

* המניע העיקרי של האדם הוא הרצון למצוא משמעות בחיים

* לאדם יש את החופש לגלות משמעות במה שהוא עושה וחווה ובעמדות שהוא נוקט

המודלים הנהוגים כיום בגישור ממקדים את הדיון במשא ומתן אינטגרטיבי ובחיפוש פתרונות לצרכים ולאינטרסים. אימוץ התפיסה כי החיים מאיצים בנו גם למצוא פשר ומשמעות מחדדת את הצורך בהרחבת מודל הגישור באמצעות הלוגותרפיה. לדידי, במסגרת תהליך גישור, לא די בהבנת התופעות ההתנהגותיות והפסיכולוגיות של האדם, אלא נחוצה גם הבנה של הפסיכולוגיה הקיומית שלו, זו הדוגלת בהעצמת יכולתו לממש את ערכיו, ולחיות חיים אותנטיים בעלי תכלית, פשר ומשמעות.

הגישה הלוגותרפית מהווה השלמה והרחבה לשדה הגישור מבחינות רבות. בין היתר, היא מדגישה בעיקר את ההווה והעתיד של האדם, ואת האחריות שיש לו ביחס למעשיו ולבחירותיו אשר ישפיעו על עתידו, דגש העולה בקנה אחד עם שאיפות תהליך הגישור. בנוסף, היא מכירה במרכזיות הקונפליקט בחייו של אדם בדומה לתפיסה בעולם יישוב הסכסוכים. כך למשל, הפילוסוף האקזיסטנציאליסט סארטר בספרו "היש והאין" (Sartre, 2015) מתאר את קיומו האנושי של האדם ביחס לעולמו, לעצמו ולזולתו כמערך של קונפליקטים מובנים. אלו מבחינתו מהווים חלק יסודי במערכות היחסים שלו עם בני אדם אחרים.

נושאים נוספים שיכולים לעניין אותך:

ο תרפיית קבלה ומחויבות (ACT)

ο פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית

ο יצור משמעות במצבי חיים משתנים

יסודות המודל הלוגותרפי בגישור

קיומו של שיח העוסק בהיבטים הקיומיים של החיים ובמושג המשמעות בחיים, במסגרת תהליכי גישור וניהול קונפליקטים הוא בבחינת אתגר, הואיל ונושאים אלה כמו גם הליך הגישור עצמו אינם טבעיים ושגרתיים בשיחה היום יומית בין אנשים. בשל כך, הדבר מחייב הרחבה והתאמה של טווח המושגים והכלים, בהם המגשר עושה שימוש בעבודתו, לצד הכנה מקדימה מתאימה ביחד עם הצדדים.

כשלב ראשון בהבנת האינטגרציה בין גישור ללוגותרפיה, נעמוד על עקרונות משותפים. למעשה, כל מי שעוסק בשני התחומים הללו, עשוי להבחין במכנה המשותף להם עד כדי להפליא, משל היו שני תחומים אלו קשורים אל אותם עקרונות מאז ומתמיד. מרבית מעקרונות הטיפול הלוגותרפי של פראנקל שנוסחו בהרחבה על-ידי גוטמן בספרו "לוגותרפיה למטפל", (Guttmann. ,1996) מתאימים וראויים להיטמע בגישור, בעיקר בגישור הטרנספורמטיבי. להלן כמה מהעקרונות המשותפים הבולטים:

* השאיפה למשמעות היא הגורם המניע העיקרי של האדם, לחיים יש משמעות בכל מצב

* אחריות היא היכולת להגיב לדרישות החיים בכל רגע. האדם חופשי לבחור ואחראי לבחירותיו, בחירות קיימות בכל מצב, הן באות לידי ביטוי בעמדות שאנו נוקטים לגבי האפשרויות שעומדות בפנינו

* ממד הרוח האנושית מהווה תמיד את הגרעין הבריא אצל כל אדם בכל מצב

* אנו מסוגלים להתעלות מעל ומעבר לעצמנו למען אדם אחר, או למען מטרה שאינה אנחנו

* קיומנו בהווה נקבע לא רק על ידי העבר שלנו, אלא גם על ידי מה שאנחנו רוצים להיות בעתיד

המיקוד בגילוי המשמעות במסגרת ניהול קונפליקטים בכלל ובמערכות יחסים בפרט, מרחיב את השיח מחיפוש פשרה למציאת פשר, מדיון בסוגיות ממוקדות ופרקטיות אל עבר דיאלוג בממד הרוחני השואף לכדי הגשמת פוטנציאל החירות הקיים באדם, מימוש יכולתו של כל צד לפעול על פי צו מצפונו וערכיו, הגשמת תכליתו ומציאת משמעות בחייו. הדבר מאפשר את הפיכת חייו של האדם השרוי בקונפליקט משברי קשה, מחיים חסרי טעם לכאלו ששווה לחיותם בבחינת יש בשביל מה ואם יש לו בשביל מה, הוא יימצא כל איך.

התאמת המודל לתהליכים

העקרונות והפרקטיקה של הגישור הטרנספורמטיבי ניתנים ליישום מועיל בכל הליך גישור, אולם, יישום מועיל ורחב של גישה זו בשילוב לוגותרפיה, מתאים במיוחד לקונפליקטים מורכבים במערכות יחסים, המשפיעים מהותית על איכות ומשמעות חייו של אדם. מדובר בסכסוכים היוצרים בקרב הצדדים דאגות קשות, צורך בהכרעות מהותיות, תחושת משבר קיומי, קושי למצוא פשר ומשמעות ותחושת חוסר ערך בחייהם. קונפליקטים מורכבים כאלו ניתן לראות למשל בסכסוכי משפחה, פרידה וגירושין, נושאי אפוטרופסות וירושה, קונפליקטים הקשורים בטיפול בהורים מבוגרים או בהם מעורבים בעלי מוגבלות וצרכים מיוחדים, סכסוכים על רקע בין תרבותי, קונפליקטים הקשורים בעולם העבודה, בשותפויות, בעסקים משפחתיים וכדומה.

על מי שעוסק בניהול קונפליקטים ממוקד משמעות להיות מודע לחשיבותן של מערכות היחסים בהבניית תחושת המשמעות בחייו של האדם, לדרך שבה הן משפיעות על איכות המשמעות ועל עוצמת החוויה הסובייקטיבית של המשמעות. תפקיד המגשר המשלב בעבודתו את תפיסתו של ויקטור פראנקל, הוא להפגיש את האדם עם חירותו, הנמצאת תמיד במרכזה של החוויה הסובייקטיבית. בתוך כך, נדרש ממנו:

- לזהות ספקנות מתמשכת, המובילה לחוסר החלטיות

- לשקם מחדש מצבים של חוסר אמון, המובילים לקיפאון בתהליך

- לעמוד על סתירות ערכיות, היוצרות חסמים והימנעות מקבלת החלטות

- להתמודד עם חוסר ביטחון, המוביל לאי הבנות ולהצבת תנאים נוקשים

מגשר המזהה תופעות כאלו נדרש לקיים שיחה עם שני הצדדים, ביחד או בנפרד, לנתח את הדינמיקה בתהליך ואת מקור החסמים. הדבר מזכיר מאד את האנלוגיה של פראנקל בספרו "הרופא והנפש", לפיה הרופא, וכאן בהשאלה המגשר, משול לרופא עיניים המרחיב את שדה הראייה של המגושר, כך שכל ספקטרום המשמעות הפוטנציאלית יהפוך למודע וגלוי בעיניו (Frankl, 1986). המגשר נדרש להפגין מיומנות ויכולת ליישם את רעיונות הלוגותרפיה, לנהל דיאלוג ממוקד משמעות, ובו בזמן לקדם את התהליך ברמתו הפרקטית כדי לסייע לצדדים להגיע להסכם.

מחיפוש פשרה למציאת פשר - יישום כלים לוגותרפיים בגישור

הלוגותרפיה בבסיסה מוכוונת תהליך המתרחש בין מטפל למטופל, אולם המודל מציג כיצד ניתן ליישם את הכלים והמושגים הלוגותרפיים במסגרת עבודה רחבה יותר, למשל עם זוגות או עם מספר משתתפים בכל צד. היא מציעה מושגים רבים המרחיבים את רפרטואר הכלים של מי שעוסק בניהול קונפליקטים וניהול משברים במערכות יחסים. אציין בקצרה כמה מהמושגים והכלים מתוך המודל המלא. (מידע מקיף על מונחי הלוגותרפיה ניתן למצוא בלקסיקון הלוגותרפי ב"מגזין בלוגותרפיה", 2023).

1. משמעות בחיים

מציאת פשר ומשמעות בחיים מהווה כאמור את ליבת גישתו של פראנקל. על פי הלוגותרפיה, לחיים ישנה משמעות פנימית מעצם היותם, הם מהווים כתב חידה גדול הצופן בתוכו משמעויות שהאדם נדרש לגלותן במעשיו. פראנקל סבור שאין מדובר במשמעויות בודדות, אלא בעשרות ובמאות אלפי משמעויות, אשר כל אחת מהן ייחודית ומיוחדת לכל מצב ובכל זמן בחייו של אדם. הלוגותרפיה מציעה מושגים וכלים (Frankl, 1986), המסייעים לאנשים לגלות את המשמעות הייחודית להם, גילוי זה איננו בגדר מתנה כי אם הישג. לתחושת המשמעות בחייו של אדם אופי רב ממדי, קוגניטיבי, התנהגותי, נפשי ורוחני, האדם חש שיש פשר לחייו ושהוא מבין את המתרחש, באופן המעורר בו תחושת ערך בעיני עצמו ובעיני אחרים. זו הבנה אישית כי יש לחייו תכלית וכי הוא פועל על פי ערכיו.

לכאורה, הדיון במשמעות החיים אינו טבעי לתהליכי יישוב סכסוכים. יחד עם עובדת היותה של המשמעות סובייקטיבית ובוקעת מתוככי נפשו של האדם, קיימת שאיפתו הטבעית לסיים את הסכסוך כשידו על העליונה ומטרותיו הושגו. לא ברור מאליו שכל אדם יסכים לשוחח בפתיחות, ולשתף בתחושת המשמעות בחיים ובנושאים אישיים קיומיים. שיח כזה עלול להיתפס כהליך טיפולי או כזה המצריך חשיפה אישית גבוהה. לפיכך, המגשר מחויב לשקול מראש את מידת ההתאמה של המקרה ואופי המשתתפים לתהליך.

תהליך הגישור רצוף דיאלוגים והחלטות, ולכל רגע ורגע בו יש משמעות ייחודית עבור כל צד. עצם ההבנה של האדם כי לחייו יש פשר ומשמעות בכל תנאי ובכל מצב, גם בהתמודדות עם סבל מצוקה ומשברים קשים ככל שיהיו, מהווה עבורו מקור של עוצמה, מעניק תקווה כי יש פשר ויש בשביל מה. דוגמאות לשאלות המגשר אשר יאפשרו תובנות כאלה : מה אתה יכול ללמוד על עצמך כתוצאה מ...? איזה דבר חדש את לומדת על... ? איזו משמעות אישית אתה יכול למצוא במצב לפיו...? מה זה אומר עליך כאדם...?

מאירוע מכניע לאירוע מתניע

מציאת משמעות בחיים במסגרת גישור יכולה להתגלות, למשל, מתוך התבוננות ברצף אירועי העבר שקדם לסכסוך. זוהי דרך מועילה להעלות נקודות וצמתים חשובים בעברם של הצדדים, לסייע להם לחבר את הנקודות, לגלות תמונה מדויקת יותר ואולי שונה מכפי שציירו בראשם. יש סיכוי שבדרך זו הם ימצאו פרספקטיבה חדשה ותובנות אשר יקדמו את התהליך, ובה בעת תתבהר להם רציפות נרטיבית בעלת משמעות. המידע העולה מהתבוננות כזו מהווה נקודת מוצא טובה עבור המגשר לניהול שיחה עם הצדדים, בין בנפרד ובין ביחד על פי שיקול דעתו, המבוססת על 3 ממדי המשמעות:

* שיחת הפשר – זוהי שיחה על הנראטיב, דיאלוג המאפשר התבוננות פנימית, רפלקטיבית ומציאת פשר מנקודת מבט אישית של כל צד. זהו תהליך קוגניטיבי אשר במסגרתו המגשר מקיים דיון עם כל צד בנפרד אודות נקודות מפנה חשובות, רצפים של מקרים ואירועים הקשורים המערכת היחסים, זיהוי מקורות תומכים ו"עוגנים" מתוך החוויה האישית, וניתוח השתלשלות הדברים בקשר עם הצד השני

* שיחת התכלית – במסגרת שיחה זו המגשר עורך ניתוח צרכים במונחים של תכלית ומטרה. זהו בירור של הצרכים הקיומיים ושל המרכיב המוטיבציוני העומד בבסיס האינטרסים והעמדות של כל צד, וכן הבנת תכלית מעשיהם והבהרת העתיד אותו הם שואפים לממש.

* שיחת הערך – שיחה זו עוסקת במרכיבים הרגשיים של הצדדים, היא מתייחסת לתחושת החשיבות והערך שלהם בעיני עצמם והערך אותו הם מייחסים לצד השני. זו שיחה המאירה את עוצמת הנוכחות והאחריות של כל אחד מהצדדים במערכת היחסים שלהם, היא מתמקדת בתחושת הערך של כל צד, ובזיקתם האחד כלפי השני במונחים של תחושת ערך.

שלוש השיחות הללו עוסקות בבירור המצב והלך הרוח של הצדדים. במבט לאחור הן קושרות את הצדדים זה אל זה, ובמבט לעתיד הן מתירות אותם זה מזה. שיחות אלו מעוררות את הצדדים לגלות "רמזי משמעות" ולזקק את צעדיהם הנכונים לקראת העתיד לבוא.

2. ערכים כנתיבים למשמעות

תפיסת הערכים בלוגותרפיה היא מהותית, לפיה החיים מזמנים לאדם מעת לעת מצבים ואילוצים שונים היוצרים התנגשות בין ערכים. במצבים אלה, האדם נדרש לשפוט ולהכריע בין ערכים, ולגלות בתוך כך את המשמעויות השונות הקשורות ונובעות מהמצבים הייחודיים הללו (Frankl, 2010A). להכרעות הללו קיימת השפעה על תחושת המשמעות בחייו, והן מהוות נקודות משען מוסריות ואתיות שלו. פרנקל מונה שלושה נתיבים למשמעות בחיים אשר נקראים גם ערכים קטגורים: ערכים יצירתיים (מה אני נותן לעולם ולזולת) , ערכים חווייתיים (מה אני חווה מהעולם ומהזולת), וערכים התייחסותיים (כיצד אני מתייחס למצבים שאותם אין ביכולתי לשנות). המגשר יכול לנהל שיחה על בסיס קטגוריות הערכים השונות, עם כל צד בנפרד או עם שני הצדדים יחד, בהתאם לשיקול דעתו:

* שיחת ערכי הנתינה – במסגרת שיחה זו המגשר מברר אלו ערכים התממשו על ידי אלו פעולות בהקשר של נתינה ותמיכה האחד בשני, מה היה משמעותי בפעולות אלה וכיצד השפיעו על איכות הקשר. יש לבקש מהצדדים לשקף דוגמאות של פעולות ומעשים המבטאים לדעתם ערכי נתינה. בשונה מתחושת האושר הנובעת בדרך כלל ממה שהאדם מקבל מאחרים, תחושת משמעות בחיים מתעוררת מהנתינה לאחרים. פרנקל סבר שהקיום האנושי ביסודו של דבר, הוא חריגה מעצמו ולא הגשמת עצמו. הדיון בערך זה הוא גם המפתח להבנת מה מניע את כל אחד מהצדדים.

* שיחת ערכי הקבלה – שיחה זו תיסוב סביב מציאת משמעות במה שכל צד לקח או קיבל בהיבטי רגש וערכים, כלומר כיצד נחווה הקשר, כיצד האהבה נחוותה ומה משמעותה בחייהם. אילו מצבים וחוויות משותפות הם יכולים לתאר כהשראה הדדית. הדיון יבאר את נקודת מבטם של הצדדים בהקשרים אלו, וכן את מה שכל צד בוחר לאמץ או להשמיט מתוך הקשר עם הצד השני.

* שיחת ערכי ההתייחסות – זהו הבירור בדבר אופן ההתייחסות של הצדדים זה כלפי זה בסיטואציה מסוימת שלא היה בכוחם לשנות, כיצד פעלו ונהגו זה כלפי זה במצב בו הם היו מחוץ למעגל ההשפעה שלהם. פרנקל רואה בנתיב זה הזדמנות להפוך את המצב המשברי לסוג של ניצחון אישי. במקרים רבים שיחה כזו עשויה לעורר את מי מהצדדים להביע חרטה, סליחה, ואף להוביל להבנה והתפייסות.

3. אחריות

אחריות היא היכולת להגיב לדרישות החיים בכל רגע. האדם חופשי לבחור ואחראי לבחירותיו, בחירות קיימות בכל מצב, לא ניתן להתחמק מהן. הן באות לידי ביטוי בעמדות שאנו נוקטים לגבי האפשרויות שעומדות בפנינו. לפי הלוגותרפיה, לאדם ישנה אחריות אישית לבחירותיו לטוב ולרע, והוא אינו יכול להימנע ממנה. החיים דורשים ממנו אחריות מתמשכת למציאת התשובה הנכונה עבורו לבעיותיו ולהתמודדות מתמדת עם האתגרים העומדים בפניו בכל רגע ורגע. "המודעות לאחריות פירושה שהאדם מודע לכך שהוא היוצר הבלעדי של עצמו, גורלו, רגשותיו ומכאן גם של סבלו. ניתן לראות באחריות הרובצת על האדם את תכלית קיומו" (Lukas, & Fabry, , 1984).

צדדים מסוכסכים ביניהם נוטים להאשים האחד את השני, נמנעים מלקבל אחריות אישית שמא הדבר ייתפס כהודאה באשמה. המגשר יכול לקיים מספר סוגי דיאלוגים למשל:

* שיחה על העבר - המדגישה את האחריות האישית של כל אחד מהצדדים לבחירותיו לטוב ולרע.

* שיחה במבט אל העתיד - כדי לעודד את הצדדים להפגין אחריות לצעדיהם הבאים, ולנקוט בפעולות הראויות ביותר מבחינתם לעיצוב עתידם.

* שיחת המרה מאחריות לתרומה - שיחה שבמסגרתה המגשר עוזר לצדדים לנסח מחדש אירועים או מצבים מנקודת מבט אחרת, תוך כוונה לעודדם להכיר באחריותם לנקוט בפעולה. ההמרה ממושג ה"אחריות" למושג ה"תרומה" מגבירה את תודעתם של הצדדים באשר לאחריותו של כל אחד מהם למצב. תהיה זו קטנה או גדולה, היא מקלה על התקדמות הדיאלוג ביניהם ומובילה להבנה שלהיות אחראי אין פירושו להיות אשם. "אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?" הציטוט מדבריו של הלל הזקן מתוך מסכת אבות (א, יד), משקף היטב את מושג האחריות המונחת לפתחו של האדם, משמעה כי מוטלת על האדם אחריות על עצמו בכל עת ובכל מצב.

שיח על אחריות בגישור יכול להתבטא על ידי המגשר בשאלות כגון: "אילו דברים, אילו היית יודע אותם מראש, היו גורמים לך לנהוג אחרת באופן שהיה מונע את המצב הזה?" או: "האם תוכלי להסכים שלשניכם יש חלק מסוים ואפילו קטן, אשר תרם להתפתחות הקונפליקט ביניכם?".

4. חופש הרצון

הבסיס לחופש הוא היכולת לבחור. ביחד עם השאיפה למשמעות ומציאת משמעות בחיים, חופש הרצון הוא אחד משלושת יסודות הלוגותרפיה. הוא מבטא את סגולתו של האדם לחוות את חירותו באופן בלתי אמצעי, לבחור בכל מצב את התייחסותו. אין מדובר כאן בחופש מהגבלות ותנאים פיסיולוגיים, פסיכולוגיים או חברתיים, אלא בחופש לנקוט עמדה אמיצה בהתייחס למצב נתון מסוים. לפי פראנקל, האדם "נידון לחופש", הוא נדרש לבצע בחירות כדי לעצב את חייו בעצמו. מאחר שכל בחירה כרוכה בוויתור על אפשרויות אחרות, קיימת מודעות לאחריות הנלווית לכל בחירה והשלכותיה אשר עלולה לעורר לא פעם באדם תחושות של אשמה וחרטה. רולו מיי, פסיכולוג ואקזיסטנציאליסט, מצביע על גישה דומה לזו של פראנקל בנוגע לחופש האדם. לשיטתו, לאדם יש תמיד מידה מסוימת של חופש, לקבל או לדחות אפשרויות העומדות בפניו, אלא שהשאלה המרכזית היא מהי רמת מודעותו למידת החופש שלו.

יכולת ההכרעה מתאפשרת על פי פראנקל גם במצבים קשים בשל סגולתו הייחודית של האדם להתנתק מעצמו. תהליך זה מכונה בלוגותרפיה דה רפלקציה (Dereflection), במסגרתו מתאפשר לאדם להתעלם מהאגו שלו ומרגשותיו, להסיט את המחשבות היתרות מעצמו ואת תשומת הלב היתרה שהוא מקדיש לאירוע או למצב מסוים ולהפנות את תשומת ליבו למשמעות הקונקרטית של אותו הרגע (Frankl, 2004), מדובר בהפניית המיקוד אל עבר דבר מה אחר בעל ערך ומשמעותי, תוך הסבת המבט אל העתיד.

עקרון הרצוניות בגישור והעדר הכפייה, שפירושם חופש האדם להתמיד בתהליך או לחדול ממנו, מעודד את הצדדים לקחת אחריות על הקונפליקט, ולהיות שותפים להכרעות אשר ישפיעו על חייהם ועל תחושת המשמעות שלהם.

5. נקיטת עמדה

נקיטת עמדה קשורה בחופש הרצון וביכולת להחליט. היא מתארת את אופן קבלת האדם את מצבו, את האומץ שהוא מפגין בהתמודדות שלו עם הקושי, ואת הדרך שבה הוא בוחר לפעול לממש את עצמו בכל מצב. קורבנות היא חוסר אונים, והיציאה ממנה מאפשרת לצדדים לצעוד אל המשך חייהם. השיח הלוגותרפי בדבר האפשרות לנקוט עמדה מאפשר למגושר לחדול מלהתייחס אל עצמו כאל קורבן, חייב או אשם, ולראות בה מעלה של אומץ שהאדם מדגים בחתירתו למימושו כאדם. דוגמאות לשאלות מקדמות שיח בנושא נקיטת עמדה: אני מזמין אותך לחשוב על אפשרויות נוספות בקשר ל... ? איזה ערך לדעתך בא לידי ביטוי בפעולה שביצעת...? מה מבחינתך ניתן עוד לעשות בקשר ל...?

.6. אשמה וחרטה

בכוחה של חרטה למלא את העבר במשמעות, היא מייצגת הכרה והבנה שלא היו קודם. בהבעת ביטוי של חרטה קיים ממד של התעלות ונשגבות. פראנקל הדגיש שגם מתחושת אשמה ניתן לדלות משמעות (Frankl, 2010B), אם האדם מתייחס אליה כאל הזדמנות להפוך לטוב יותר. הן החרטה והן האשמה עשויות לקדם פיוס ולהאיץ תהליכים חיוביים במהלך הגישור. הן משקפות כנות והתגברות ומסייעות בשינוי הנרטיב לעבר ראייה חיובית ואופטימית יותר.

יש להבחין בין אשמה להאשמה. על פי רוב, בזמן שהצדדים מציגים את דבריהם בפתח תהליך הגישור, הנושאים, העמדות והדרישות נשמעים כהאשמות. הם מבוטאים ב: "אתה אשם ב...", "אתה צריך ל..." , "את חייבת ל...", ועוד. מתפקידו של המגשר להמיר את השיח הזה לשיח של צרכים אשר מתבטא כך: "הצורך שלי הוא... " , "חשוב לי ש..." , "היה עוזר לי אם..." , "כאשר את... אני מרגיש ..." . המעבר לשיח כזה מאפשר בצורה טובה יותר את ההבנה של מערך הצרכים המוחשיים והלא מוחשיים של האדם, עליו נסוב הדיאלוג הגישורי הטרנספורמטיבי.

7. התעלות עצמית

התעלות עצמית היא הפגנת אנושיות, היא ביטוי לאיכות אנושית גבוהה ולפתיחותו של האדם לעולם ולאפשרויות הגלומות בו. הליך הגישור הוא כמסע של הצדדים במרחב טופוגרפי רגשי, המשתנה בעוצמותיו לאורך הדרך. הבעת רצון טוב והתעלות, מופיעות על פי רוב כאשר הצדדים חווים ביטחון אופטימיות ותקווה, כאשר מי מהצדדים מבקש לקדם ולפלס דרך לתפנית חיובית. להתעלות אופני ביטוי שונים בגישור כגון: אמירה או הצגת הצעה בעלת ערך שמקורה בהתרוממות נפש, מוסריות ומצפון, עשיית מעשה חיובי בעל משמעות רבה וחשיבות כלפי הצד השני, ויתור על הישגים, הבעת חרטה או התנצלות.

8. הממד הנואטי (הרוחני)

פראנקל העדיף את המונח הממד הנואטי (Noetic) על פני "רוחני" כדי להבדילו מהמשמעות הדתית, בהיותו מימד אנושי ולא תיאולוגי. זהו הממד הבריא באדם אשר אינו תלוי בדבר יהיו הנסיבות אשר יהיו, המבטא את הידיעה האינטואיטיבית הפנימית שלו, המעיין ממנו נובעת התשובה הפנימית לשאלת פשר החיים. הוא כולל איכויות רוחניות המייצגות את הכמיהה האנושית של האדם להתעלות מעבר לעצמו. יישום ממד זה בגישור מספק תמיכה המעצימה את הצדדים, ומאפשר את בחירת עמדתם מתוך חירות וללא מורא אל מול הצד השני עימו הם מצויים בסכסוך. זהו הממד המאפשר דיאלוג אישי, אנושי כן ואותנטי. גם אם בלהט הסכסוך הוא מודחק לכאורה תחת הר של סוגיות, בעיות ופערים, המגשר יכול לעורר את משאבי הרוח החבויים הללו ואת כוחות ההתעלות, הדמיון, האינטואיציה, היצירתיות והאהבה. רוח האדם היא המקור לחירותו, והיא מכילה מרחב גדול של צרכים לא מוחשיים, ואת צרכיו הרוחניים של האדם. לא כל עניין הוא כלכלי או פונקציונלי. הממד הנואטי מרומם את האדם מעל לתחום ההגיוני הרציונלי, או כפי שניסח זאת פראנקל "המשמעות עמוקה יותר מן הלוגיקה" (Frankl, 1963).

המגשר יכול לקדם שיח בממד זה על ידי שאלות כגון: איך היית רוצה לזכור את התקופה/ התהליך הזה ...?, האם תוכל לתאר מצב דומה שבו חשת שהתעלית מעל עצמך על אף קושי...?, מה היית רוצה להשאיר כחותם אישי לאחר שיסתיים תהליך ה...?, איזה כוחות חדשים אתה מוצא בעצמך כאשר ....?

9. "הגלאי למה" - דיאלוג סוקרטי בגישור

אני נוהג לכנות את שיטת השאלות הזו "הגלאי למה". בכוחה לגלות את משאביו הפנימיים ועוצמת רוחם של המגושרים בהתבסס על אוצר התכנים, המחשבות, והערכים שלהם עצמם. זוהי שיטה לגילוי מונחה, במסגרתה המגשר מעורר את הצדדים לחפש תובנות חדשות, פרטים ואמיתות בקרבם אליהם לא הם היו מודעים קודם או שלא דובר בהם. שאלותיו של המגשר פותחות ערוצי מחשבה חדשים בפני הצדדים, ומזכירות להם כי עומדות לרשותם כל הזמן אפשרויות בחירה נוספות. אין מדובר כאן בכלי חקירה המשמש לדליית פרטים מעברם של הצדדים, אלא בשיטה הממקדת אותם בדבר האפשרויות שהם מעוניינים לממש בעתיד. העתיד הוא היעד, העבר והזיכרונות חשובים רק אם הם חלק מן הקיום היום יומי של הצדדים, ותורמים להתמודדותם בעתיד עם דאגותיהם.

הגישור הוא דיאלוג מתמשך המעלה בכל שלב ושלב הנחות ורעיונות לבחינה. בדומה לדיאלוג הסוקרטי, מטרתו היא ליילד תובנות בנושאים הרלוונטיים לסכסוך שבין הצדדים כגון: ערכים הבאים לידי ביטוי בפעולה מסוימת, השתלשלות של אירוע, מניעים חשובים, זיהוי אמונות, ערכים, תקוות והזדמנויות, והעלאת פתרונות. עבודה בגישת "הגלאי למה" רלוונטית בכל אחד משלבי הגישור. בדרך כלל היא תתקיים במסגרת של פגישות נפרדות, באופן שיאפשר למגושר להשיב בפתיחות ובכנות, ללא יראת נוכחותו של הצד השני. דיאלוג זה מאפשר למשתתפים:

* לבחון את הסיפור מזוויות נוספות, להטיל ספק ב"וודאויות", לחקור מחדש את ההנחות המוקדמות של כל צד

* להיפגש עם התת-מודע הרוחני (הנואטי) שלהם, לראות את הקונפליקט גם מנקודות מבט ערכיות, מצפוניות, ונשגבות

* לגלות פשר ומשמעות בתוך שרשרת האירועים אשר חוו עם הצד השני, לזהות את הכוח הפנימי החבוי בהם, לדלות ממנו כוחות להמשך דרכם

* להעריך את מצבם בהווה, לשקול מחדש את האפשרויות העומדות לרשותם והמשמעויות לגבי עתידם

הנה כמה דוגמאות לשאלות אותן המגשר יכול להציג בתהליך: איזה ערך זה משרת... ?, מהו הדבר החשוב ביותר שאתה מוצא ב...? , אילו ערכים משתקפים בדבריך / מתוך מה שאת שומעת ?, מדוע זה חשוב מנקודת מבטך / מנקודת המבט של הצד השני ?, איזה דבר חדש אתה לומד על עצמך כתוצאה מ...?

לסיום

בכוחו של המודל המשלב בין לוגותרפיה והמתודה הגישורית לאפשר לצדדים לממש את התפיסה לפיה שאיפתו הבסיסית של האדם היא למצוא פשר ומשמעות בחייו, תוך כיבוד החופש הטבוע בו לנקוט עמדה בהתאם למצפונו וערכיו. הן הגישור והן הלוגותרפיה עוסקים בקיום האנושי, שניהם מקדמים נקודות מבט נוספות והתפתחות אישית מתוך ההתמודדות עם קושי, סבל ומשבר. יש מי שמוצא משמעות בעברו, יש המגלה אותה במשך חייו בכל רגע ורגע, ויש מי שמוצא אותה בהביטו אל העתיד. לכל אלו מציע המודל תהליך ראוי. המודל המלא המתואר בספרי כולל מונחים, מושגים וכלים רבים נוספים, וכן כלים ושיטות ליישום בפרקטיקה, הוא מזמין את כל מי שעוסק בקונפליקטים ובמערכות יחסים, להרחיב את רפרטואר הכלים שלו על ידי יישומה של הלוגותרפיה בעבודתו.

--

מאמר זה מוקדש לפרופ' דוד גוטמן, צעיר בן 91 שהיה חברו הקרוב של ויקטור פראנקל וממשיך דרכו, בארץ ובעולם, אשר מדגים במעשיו ובאורח חייו מה הם חיים מלאי משמעות. פרופ' גוטמן, אשר גם כתב את ההקדמה לספרי, הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. גוטמן כתב ותרגם עשרות ספרים בתחום והוא נחשב מהמובילים בארץ ובעולם בפיתוחה ויישומה של הלוגותרפיה.

על הכותב – דרור שקד

דרור שקד (Ph.D) הוא מנהל המכון ללוגותרפיה יישומית "האסכולה השלישית" ומגשר. בוגר התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטת תל אביב ומוסמך Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl Institute of Logotherapy in Israel & USA. מוסמך לגישור מקצועי וגישור משפחתי בפרידה וגירושין מטעם "גבים" ומכון מגיד האוניברסיטה העברית בירושלים. בוגר תואר שני במדעי ההתנהגות ותואר שלישי בפילוסופיה. מייסד שותף ומנהלו הראשון של "מכון מצפן לחקר המשמעות בחיים" באוניברסיטת תל אביב. מייסד ומנהל מגזין המאמרים "בלוגותרפיה" – לוגותרפיה ומשמעות בחיים. מחברם של הספרים "מבטים נסתרים" (2018) ו"גישור ממוקד משמעות" (2023).

מקורות

לקסיקון לוגותרפי, אתר מגזין בלוגותרפיה. נדלה ב-4 ביולי 2023 מתוך https://www.blogotherapy.co.il/  

שקד, ד' (2023). גישור ממוקד משמעות. יישום הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל בניהול קונפליקטים במערכות יחסים

Alberstein, M. (2007). Jurisprudence of mediation. Magnes

Alberstein, M. & Cohen, A. (2011). Progressive constitutionalism and alternative movements in law. Ohio State Law Journal, 72, 1083-1113

Bush, R. B., & Folger, J. P. (1994). The Promise of Mediation; Responding to Conflict Through Empowerment & Recognition. Jossey-Bass

Frankl, V. E. (1963).  Man’s search for meaning:  An introduction to logotherapy

Frankl, V. E. (1986). The doctor and the soul: From psychotherapy to logotherapy (3rd ed.). Vintage Books

Frankl, V. E. (2004). On the theory and therapy of mental disorders: An introduction to logotherapy and existential analysis (J. M. Dubois, Trans.). Brunner-Routledge

Frankl, V. E. (2010A). The feeling of meaninglessness: A challenge to psychotherapy and philosophy (Alexander Batthyany, Ed.). Marquette University Press

Frankl, V. E. (2010B).  trotzdem Ja zum Leben sagen: ein Psychologe erlebt das Konzentrationslager. Kosel-Verlag

Guttmann, D. (1996). Logotherapy for the helping professional: Meaningful social work. Springer Publishing Co

Lukas, E. S., & Fabry, J. B. (1984). Meaningful living: Logotherapeutic guide to health. Grove Press

Sartre, J. P. (2015). Being and nothingness. Central works of philosophy: the twentieth century: Moore to popper, 4, 155-176

הקרנה מקוונת של הסרט 'פלס"ר הימלאיה' ודיון עם יוצר ומשתתפי הסרט
עם אלדד פריבס (יוצר הסרט), נחי אלון וד"ר תולי פלינט. בהנחיית ד"ר שרון זיו ביימן ויואב בר יוסף. האירוע ללא עלות
מכון מפרשים, אונליין
26.02.24
משחזור לזיכרון – מבט אינטגרטיבי על טיפול בטראומות השבת השחורה והמלחמה שיחה מקוונת עם פרופ' יעל להב
משחזור לזיכרון – מבט אינטגרטיבי על טיפול בטראומות השבת השחורה והמלחמה שיחה מקוונת עם פרופ' יעל להב. בהנחיית פרופ׳ ענר גוברין וד"ר שרון זיו ביימן, ללא עלות
מכון מפרשים, אונליין
יום רביעי 21.02.24 בשעה 20:00
הרשמה לתוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה
ביסוד הרעיון להקמת התוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה עומדת האמונה בחשיבות מפגש רב ממדי ורב תחומי עם חומרי נפש המניעים את הפרט והחברה
מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, תל אביב
שנה"ל תשפ"ה
טיפול דינמי חווייתי אינטנסיבי במצבי הצפה רגשית ופוסט טראומה
פסיכותרפיה דינמית-חווייתית אינטנסיבית (IE-DP) היא מודל פסיכותרפיה מואץ -ולכן חסכוני. הכוח המרפא של הקשר האנושי האמיתי בין המטפל למטופל נמצא בלב מודל IE-DP.
מכון מפרשים, אונליין
05/03/2024
הקרנה מקוונת של הסרט 'פלס"ר הימלאיה' ודיון עם יוצר ומשתתפי הסרט
עם אלדד פריבס (יוצר הסרט), נחי אלון וד"ר תולי פלינט. בהנחיית ד"ר שרון זיו ביימן ויואב בר יוסף. האירוע ללא עלות
מכון מפרשים, אונליין
26.02.24
משחזור לזיכרון – מבט אינטגרטיבי על טיפול בטראומות השבת השחורה והמלחמה שיחה מקוונת עם פרופ' יעל להב
משחזור לזיכרון – מבט אינטגרטיבי על טיפול בטראומות השבת השחורה והמלחמה שיחה מקוונת עם פרופ' יעל להב. בהנחיית פרופ׳ ענר גוברין וד"ר שרון זיו ביימן, ללא עלות
מכון מפרשים, אונליין
יום רביעי 21.02.24 בשעה 20:00
הרשמה לתוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה
ביסוד הרעיון להקמת התוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה עומדת האמונה בחשיבות מפגש רב ממדי ורב תחומי עם חומרי נפש המניעים את הפרט והחברה
מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, תל אביב
שנה"ל תשפ"ה
טיפול דינמי חווייתי אינטנסיבי במצבי הצפה רגשית ופוסט טראומה
פסיכותרפיה דינמית-חווייתית אינטנסיבית (IE-DP) היא מודל פסיכותרפיה מואץ -ולכן חסכוני. הכוח המרפא של הקשר האנושי האמיתי בין המטפל למטופל נמצא בלב מודל IE-DP.
מכון מפרשים, אונליין
05/03/2024