חיפוש

סקירת הכנס השנתי לחקר האובדנות בישראל "להבין בכדי למנוע" 6

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

מניעת אובדנות בישראל: אתגרים, חסמים וטעויות חשיבה – הרצאתו של פרופ' גיל זלצמן

בהרצאתו תיאר פרופ' גיל זלצמן את חשיבותה של הטמעת חשיבה פוליטית ומנהגותית בתחום מניעת האובדנות. בפרט, הוא ביקש לטעון כי הממשק המצומצם מאוד בין גורמים שונים במערכת הציבורית מעכב את פיתוחו של תחום זה. לשם כך, הוא סקר את הצעדים שנוקטות מדינות אחרות לשם מיגור תופעת האובדנות, תוך ניסיון להפריך מיתוסים שהשתרשו בתחום זה ומעכבים גם הם היכולת שלנו לחולל שינוי בשיעורי האובדנות בחברה הישראלית.

התערבויות טיפוליות למניעת אובדנות בקרב תלמידי בית-ספר – הרצאתה של פרופ' ענת ברונשטיין קלומק

בהרצאתה התמקדה פרופ' ענת ברונשטיין קלומק באובדנות בקרב מתבגרים. היא ביקשה לטעון כי ישנו פער בין המחקר הענף אודות גורמי הסיכון והחוסן בגיל ההתבגרות, לבין הידע המצומצם מאוד שיש לנו אודות האפקטיביות של התערבויות טיפוליות למניעת אובדנות במתבגרים. הרצאה זו סקרה את מגוון הגישות הקיימות בתחום זה, את הניסיון לשלב בניהן וכן את האתגרים העומדים עוד לפנינו. 

מה למדנו מ-15 שנות מחקר אודות התנהגות אובדנית חמורה מבחינה רפואית? – הרצאתו של ד"ר יוסי לוי בלז

בהרצאתו המקיפה, תיאר ד"ר יוסי לוי בלז פרויקט מחקר ייחודי בקרב אנשים שביצעו ניסיונות אובדניים חמורים וחריפים. מטרת החוקרים הייתה לבחון ממקור ראשון את מכלול המאפיינים, הנסיבות ורצף האירועים שהובילו לבחירה של אנשים אלה בפעולה קטלנית מסוג זה. לוי בלז עסק בהרחבה ביכולת לשאת כאב נפשי ולהביע אותו באמצעים שונים, ובהשלכות הקליניות של ממצאים אלה. 

להכיר מקרוב את פורצי הדרך במחקר האובדנות בישראל – הרצאתו של פרופ' יצחק לבב

בכיתת אמן ייחודית ואינטימית, סיפר פרופ' יצחק לבב - מחלוצי המחקר בישראל, על התהליכים, הרעיונות והסיפורים שמאחורי תגליותיו המשמעותיות בתחום מניעת אובדנות. הוא תיאר מה משך אותו לחקור את תופעת האובדנות דווקא בקרב אוכלוסיות שוליים, כגון פליטים, ערבים-ישראלים וניצולי שואה. 

יורים ובוכים: פציעה מוסרית והשלכותיה על פסיכופתולוגיה ואובדנות בקרב לוחמים משוחררים – הרצאתו של פרופ' גדי זרח

בהרצאתו התמקד פרופ' גדי זרח במחקר שבוצע בקרב לוחמים לשעבר, אשר ביצעו או היו עדים לאירועים אשר נגדו באופן משמעותית את האמונות המוסריות בהן הם מחזיקים. מחקר זה ביקש לטעון כי לחשיפה לאירועים מסוג זה השלכות נפשיות ארוכות טווח, ובניהן גם שיעור גבוה של אובדנות. לכן, הציע זרח כי קלינאים צריכים לתת את הדעת לחוויות המטלטלות מבחינה מוסרית שעוברים לוחמים בעת שירותם הצבאי, ולא להסתפק בעיבוד האירועים הטראומתיים מבוססי-פחד בלבד. 

"לא להפיל את המקל": ממצאים ראשוניים אודות תהליך בניית רצף טיפול לאנשים שביצעו נסיון אובדני קשה – הרצאתו של גיל רביב

בהרצאתו תיאר גיל רביב את פעילותו של צוות מקצועי ייחודי, אשר שם לו למטרה לייצר רצף טיפולי מחזיק עבור אנשים שביצעו ניסיונות אובדניים חמורים בעבר. מתוך הכרה כי מדובר באוכלוסייה בסיכון גבוה למצוקה נפשית ולניסיונות אובדניים חוזרים, ביקש הצוות לוודא את רציפות העברת המידע בין הגורמים השונים שבאים במגע עם המטופל - בית החולים וגורמי הטיפול בקהילה. רביב תיאר את ממצאי המחקר שביצע בנושא זה, תוך סקירת היתרונות הטמונים באימוץ מודל מניעתי פרואקטיבי ויישומי זה גם בארגוני בריאות נוספים.

"התשמע קולי" - נוכחות חינוכית רגשית: נקודת מבטם של מורים על תפקידם הייחודי במניעת התאבדות – הרצאתן של רחל אברהם וד"ר אלה שראל-מחלב

בהרצאתן ביקשו רחל אברהם וד"ר אלה שראל-מחלב לטעון כי המערכת הבית ספרית היא המקום המרכזי והטבעי לקיומן של תכניות חינוכיות העוסקות במניעת אובדנות. המרצות תיארו תכנית הכשרה ממוקדת מטעם היחידה להתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר של משרד החינוך, אשר מבקשת להכשיר מורים להיות שומרי-סף המספקים תמיכה ומענה לתלמיד האובדני. המחקר שהציגו הציע נקודת מבט ייחודית על הנושא, אשר התמקדה בתפיסות, המחשבות, הפחדים והצרכים של מורים בבואם לעסוק בנושא מורכב זה.

בין כאב לצמיחה: התמודדות צוותים חינוכיים-טיפוליים עם התאבדות תלמיד בבית-ספר –הרצאתה של ד"ר נעה טייך פייר

בהרצאתה תיארה ד"ר נעה טייך פייר מחקר מקיף אודות התמודדותם של אנשי חינוך וטיפול בבית הספר (מחנכי כיתות, מנהלי בית ספר, יועצים ופסיכולוגים) עם אירועי אובדנות בקרב תלמידים. בפרט, נבחנה נטייתם לפתח סימפטומים של אבל מורכב, דיכאון ו-PTSD נוכח אובדן תלמיד כתוצאה מהתאבדות, אך לעיתים גם צמיחה פוסט- טראומטית. ההתמודדות של כל אחת מהאוכלוסיות נבחנה באופן מעמיק, ונמצאה קשורה למשתנים כגון אינטליגנציה רגשית, תחושת מסוגלות עצמית ואסטרטגיות ההתמודדות.

יוצאים לשאלה: התנהגות אובדנית וגורמי הסיכון בקרב יוצאים בשאלה מהמגזר החרדי – הרצאתו של אלעד שלו

בהרצאתו הציג אלעד שלו מחקר אשר ביקש לבחון גורמי סיכון וחוסן הקשורים להתנהגות אובדנית בקרב משתתפים יוצאים בשאלה מהציבור החרדי. הוא ביקש לטעון כי אוכלוסייה זו נמצאת בסיכון גבוה לאובדנות, זאת לאור השינויים והלחצים המופעלים עליהם בעת הבחירה באורח חיים חדש - סנסקציות חברתיות, בדידות, קשיי הסתכלות ומתח נפשי. המחקר העיד על הצורך להקים תוכניות מניעה ספציפיות לקבוצה זו, תוך גיבוש מענים מותאמים תרבותית.

"קהילה בסיכון" - מודל פסיכולוגי אינטגרטיבי לניבוי התנהגות אובדנית בקרב להט"בים בישראל – הרצאתה של דני פלג

מחקרי עבר מצביעים על העובדה כי הקהילה הלהט"בית נמצאת בסיכון מוגבר לחשיבה ולהתנהגות אובדנית. בהרצאתה הציגה דני פלד מחקר ראשון מסוגו בארץ, בו השתתפו מאות נבדקים להט"בים. הממצאים העידו על מספר רחב של גורמים אשר עשויים להסביר את הסיכון המוגבר באוכלוסייה זו, ובניהם הפנמת עמדות שליליות וסטיגמות חברתיות, ריבוי אירועי חיים שליליים, אחוזים גבוהים של דיכאון ותחושת עול על אחרים.

דיכאון ואימפולסיביות בקרב חיילי צה"ל שהתאבדו - מחקר בשיטת "ניתוח פסיכולוגי לאחר המוות" – הרצאתו של ד"ר אסף יעקבי

על אף הידע הרב שהצטבר בשנים האחרונות בנוגע לתופעת האובדנות בצבא, התאבדות מלאה ממשיכה להיות קשה לחיזוי ומניעה, בין היתר מאחר והתאבדויות רבות מתרחשות באימפולסיביות. בהרצאה זו, הציג ד"ר אסף יעקבי סקירה של כל החיילים (גברים בלבד) אשר התאבדו במהלך שירות חובה בשנים 2009-2013, תוך שילוב בין מידע רפואי ומשטרתי. תוצאות המחקר העידו על שתי אוכלוסיות קליניות נבדלות - האחת מתאפיינת בהפרעה דיכאונית ואילו השנייה ברמות גבוהות של אימפולסיביות. בעוד שההתאבדות בקרב הדכאוניים נטתה להיות מתוכננת יותר, נמצא כי קשה יותר למנוע את המעשה אובדני. לעומתם, ההתאבדות בקרב האימפולסיביים נטתה להיות פחות צפויה, לרוב מתוך מוטיבציה לנקום או להעניש את הסביבה, אך עם אפשרות רבה להתערב ולמנוע את המעשה.

 

בין אובדן בן עקב התאבדות בצבא לאובדן בן עקב פעילות מבצעית: הדומה והשונה בחוויית השכול ההורי – הרצאתה של פארה אדלמן

מחקר זה, אותו הציגה פארה אדלמן בהרצאתה, עוסק בחוויית השכול של הורים אשר איבדו את בניהם במסגרת שירותם הצבאי, עקב התאבדות או פעילות מבצעית. מטרת המחקר הייתה להתחקות אחר קווי הדמיון וההבדלים הקיימים בין חוויות השכול של שתי הקבוצות, בתהליכים התוך-אישיים, אותם עברו ההורים השכולים בעקבות האובדן. כמו-כן, ביקש המחקר להעמיק בתפיסותיהם של ההורים וחוויותיהם בנוגע לתמיכה החברתית, הן במעגל החברתי האישי והן בזירה הציבורית הרחבה.

גישות חדשות להבנה ומניעת אובדנות: התיאוריה התלת שלבית של קלונסקי – הרצאתו של  פרופ' דיוויד קלונסקי

הרצאה זו עסקה במודל שהגה פרופ' קלונסקי בשנת 2014, לפיו הקשר שבין מחשבה אובדנית לפעולה צריכה להנחות את כל מסגרות החשיבה התיאורטיות בתחום האובדנות. מסגרת זו חשובה משום שמרבית האנשים עם מחשבות אובדניות מעולם לא ניסו לבצע ניסיון אובדני, ולכן יש לשאול את עצמנו מה מבחין אותם מאלה אשר כן פועלים את כוונותיהם. 

התערבויות לא קליניות למניעת אובדנות: פאנל בנושא התפתחויות עדכניות מהשטח במגוון אפיקים