חיפוש
  • דף הבית
  • מאמרים
  • לפעמים אני כינור ולפעמים - תופים: הפוטנציאל של עבודה עם מצבי-עצמי

לפעמים אני כינור ולפעמים - תופים: הפוטנציאל של עבודה עם מצבי-עצמי

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה
גיליון 30/18

מושגי יסוד בעבודתו של פיליפ ברומברג | הדיאלוג הטיפולי בין האישי לתחבולתי | מגע עם מצבי-עצמי לא ידועים דרך אנאקטמאנט | מצבי-עצמי בסכמה תרפיה העצמי המדוכא: מצבי עצמי של ייאוש

גישה ההתיחסותית


"לפעמים אני כינור ולפעמים - תופים":
הפוטנציאל התרפויטי של עבודה עם מצבי-עצמי

"לפעמים אני כינור ולפעמים - תופים.
אבל
אני תמיד נשאר אני"
-דתיה בן דור-

אחת התובנות המשמעותיות, שצמחה מתוך התפיסות הפוסטמודרניסטיות וההתייחסותיות, היא שהעצמי אינו יחיד אלא מרובה, ושהוא מצוי בתנועה מתמדת בין "מצבי-עצמי" (self states) שונים. באופן זה, בהשאלה מדתיה בן-דור, יכול להיות לנו מצב-עצמי מיילל ונוגה כמו כינור, ומצב-עצמי אחר קצבי וסוער כמו תופים, ובשני המצבים אנחנו עצמנו. בגיליון זה, נביא בפניכם מאמרים מעניינים לגבי מצבי-עצמי והפוטנציאל התרפויטי של עבודה עימם.

אחד מההוגים המשמעותיים בהקשר של מצבי-עצמי הוא פיליפ ברומברג, שהדגיש את החשיבות של עבודה עם החלקים הדיסוציאטיביים של המטפל והמטופל, על מנת לחדש תנועה בין חלקי-העצמי השונים, ולאפשר אינטגרציה. במאמר המערכת תוכלו למצוא סקירה יעילה של מושגי יסוד בעבודתו של ברומברג, והפנייה למגוון סיכומים לפרקי הספר המכונן שלו - "Standing in the spaces" מ- 1998, באדיבות מטפלים מקבוצת-שיח. תוכלו למצוא שם התייחסות נרחבת לעבודה הקלינית של ברומברג עם מצבי-עצמי בראי דיסוציאציה, קונפליקט וטראומה.

ומה לגבי מצבי-העצמי של המטפל? כיצד המטפל יכול לעבוד עם מצבי-העצמי שלו בחדר-הטיפולים באופן מיטיב? במאמרה המעניין - הדיאלוג הטיפולי בין האישי לתחבולתי - דנה איילה יפת-שילוני באופן בו מצבי העצמי של המטפל ויחסי העברה, המצויים בבסיס הנוכחות הטיפולית, משפיעים על הקשר הטיפולי. דרך תיאוריות רלוונטיות, והדגמות מאירות-עיניים מתוך מפגשים טיפוליים, מתייחסת יפת-שילוני לחשיבות היות המטפל מחובר לאנושיותו, ולפגישתו את חלקיו הכושלים. מזווית אחרת, אודי חן, עוסק במאמרו נסיגה והתמסרות בגישה ההתיחסותית באפשרות של המטפל והמטופל להיות במגע עם מצבי-עצמי לא-ידועים באמצעות תהליכי אנאקטמאנט משותפים. חן מדגים תהליך זה בכנות ובבהירות באמצעות שני מקרים טיפוליים מרגשים במיוחד. מומלץ!

על אף שהכתיבה לגבי "מצבי-עצמי" צמחה בזרם ההתייחסותי, החשיבה וההמשגה אודות אופנויות הוויה, רווחת גם מחוצה לו. למשל, בסכמה-תרפיה יש שימוש רב במושג של "מצבי-עצמי" (modes), ובהבנה כי מצבים שונים בחדר-הטיפולים יכולים להוות טריגר למצבי-עצמי שונים הן של המטופל והן של המטפל. תוכלו לקרוא על כך יותר בסיכום המערכת למאמרם של ניאסטר ונורדל (2008) - עקרונות ויישומים קליניים של סכמה תרפיה באישיות גבולית.

לסיום, נביא בפניכם את תקציר המערכת למאמרה של אדאמס (2009) - העצמי המדוכא: מצבי עצמי של ייאוש - ובו תוכלו למצוא תיאור ומאפיינים של מצב-עצמי שיש בו חוויה של מוות, דיכוי והתמוטטות. השפה הציורית והמלנכולית של המאמר, שהועברה גם בתרגום ,תופסת משהו מהייאוש שמאפיין מצב עצמי זה, ומעוררת מחשבות על הקשיים בעבודה טיפולית עם מצב-עצמי זה לרבות החוויה שהמטפל צריך לשאת מתוך אמונה שבהמשך תוכל להתחולל תנועה בין מצב-עצמי מדוכא זה לבין חווית פוטנציאליות וייעוד.