חיפוש

הכנס השנתי של החברה הנוירופסיכולוגית בישראל

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

בתאריך ה-20.4.20 התקיים במכללה האקדמית תל אביב-יפו הכנס השנתי של החברה הנוירופסיכולוגית בישראל. במסגרת כנס זה הוצגו ממצאים מחקריים מעולם הנוירופסיכולוגיה, תחום מחקר מגוון ונרחב, שבבסיסו עומד תפקידו החשוב והמעניין של המוח האנושי. הכנס כלל מושבים אודות חידושים מעולם המחקר בתחומי הנוירוכירורגיה ונוירופסיכולוגיה, המנגנונים המוחיים העומדים בבסיסן של הפרעות שפה והרצף האוטיסטי, וכן הרצאות מרתקות על הקשר בין מודעות ויכולות זיכרון לידע מחקרי על המוח האנושי. את הכנס פתחו פרופ' יונתה לוי וד"ר אודליה אלקנה.

מושב בנושא חידושים בנוירוכירורגיה ונוירופסיכולוגיה

את המושב הראשון פתח פרופ' דני הופיין בדברי ברכה, אשר הוקדשו לזכרה של ד"ר פאני אנדלמן.

ניתוחים חדשניים באפילפסיה ובכאב עמיד – ד"ר עידו שטראוס

במסגרת הרצאתו, ד"ר שטראוס הציג את התפיסה הנוכחית בעולם הטיפול בכאב, אשר רואה כאב כתופעה רב-מימדית, בה החלק הפיזיולוגי הינו רכיב אחד בלבד. לאור תפיסה זו, הוא דן בפתרונות נוירוכירורגיים שמאפשרים לטפל בכאב. בחלקה הראשון, ההרצאה התמקדה בהתערבויות כירורגיות בחולי סרטן, אשר מאפשרות להקל על הסבל הנפשי שכרוך בחוויה של כאב פיזי. בחלקה השני, הציג ד"ר שטראוס ניתוח חדשני בחולי אפילפסיה, אשר כולל שימוש בלייזר על מנת לצרוב באופן ממוקד איזורים בעומק המוח.

מקומו של האבחון הנוירופסיכולוגי בתהליך קבלת החלטות במקרי אפילפסיה עקשנית – ד"ר נעמי כהנא לוי

בהרצאתה של ד"ר נעמי כהנא לוי הוצג השימוש המרתק באבחון נוירופסיכולוגי ובמיפוי תפקודי שפה וזיכרון בחולי אפילפסיה קשים, על מנת להתאים ולדייק את מהלך הטיפול הכירורגי בהם. ד"ר כהנא לוי תיארה את מטרתם החשובה של כלים אלה, שמאפשרים לבחון טרום הניתוח אילו תפקודים קוגניטיביים פגועים בחולי אפילפסיה. כמו כן, על מנת לוודא שתפקודי שפה וזיכרון של האדם לא ייפגעו במהלך הליכים ניתוחיים, ניתן להשתמש בכלים הללו על מנת לנסות ולנבא אילו איזורים מוחיים אחראיים על תפקודים אלה. זאת ועוד, היא הציגה פרוצדורה חדשנית שמאפשרת למפות במהלך הניתוח עצמו איזורי שפה וזיכרון במוח.


בין מציאות לחלום: תעתועי תפיסה בעת סטימולציה חשמלית של המוח – ד"ר מיכל אנדלמן-גור

ד"ר מיכל אנדלמן-גור תיארה בהרצאתה מהם המאפיינים הייחודיים של תופעות אקספיריאנטליות (Experiential Phenomena), אשר הינן חוויות מוחשיות שמתרחשות רק בתודעה של האדם, ולא בעולם המציאותי שסביבו. לאורך השנים, חולים שקיבלו גירוי חשמלי ישירות למוחם, דיווחו על חוויה של תופעות אקספיריאנטליות – כגון ראייה או שמיעה של גירויים שונים. ד"ר אנדלמן-גור הציגה את תוצאותיו של מחקר שערכה, בו בחנה מהם האיזורים המוחיים שמעורבים בהפקת תופעות אלה.

של מי הפרכוס הזה? הטיפול בפרכוסים ממקור לא אפילפטי – ד"ר שירי בן נאים

הרצאתה של ד"ר שירי בן נאים ביקשה לדון בחווייתם של חולי אפילפסיה שסובלים מפרכוסים ממקור לא אפילפטי, כאשר ההנחה הרווחת כיום היא שהתקפים אלה קשורים להשפעות נפשיות. בדבריה, ד"ר בן נאים שמה דגש חשוב על כך שמחסור בידע מחקרי וטיפולי עשוי להוביל חולים רבים לקבל טיפול שאינו מותאם למצבם. על כן, היא תיארה את המאפיינים שלהם ואת הידוע עליהם כיום, וכן את דרכי הטיפול שמאפשרות להקל את עוצמת ההתקפים הללו ולהפחית את תדירותם.

מושב בנושא הפרעות שפה ותסמונת הקשת האוטיסטית

מערכות מוחיות המתווכות שטף דיבור: מחקרי דימות מוחי באנשים עם גמגום התפתחותי ובחולי טרשת נפוצה – פרופ' מיכל בן שחר

פרופ' מיכל בן שחר הציגה את התחום של מחקר מוחי במערכות המתווכות שטף דיבור, ומיפתה את השינוי הדרמטי שהתחולל בתחום מחקר זה ב-20 השנה האחרונות. כיום, סיפרה פרופ' בן שחר, ההנחה היא שבמוח קיים אוסף נרחב של מסלולים מוחיים ענפים עם תפקידים שונים, שנמצאים באינטראקציה המובילה לדיבור והבנת שפה. במקביל לשינויים בהבנת הנוירוביולוגיה של יכולות השפה, תיארה פרופ' בן שחר את הגישות המתפתחות למיפוי מוחי באנשים חיים. על בסיס הכלים הקיימים, היא הציגה ממצאים ממחקרים באנשים עם קשיים שפתיים, אשר שופכים אור על תפקידן הכולל של מערכות מוחיות ביצירת והפקת שטף דיבור.

תסמונת הקשת האוטיסטית – יש דבר כזה? – פרופ' יונתה לוי

הרצאתה של פרופ' יונתה לוי ביקשה לסקור לעומק את ההתפתחות ההיסטורית של הקטגוריה האבחונית של תסמונת הקשת האוטיסטית, ולבחון האם קטגוריה זו בכלל תקפה. פרופ' לוי טענה כי הגישה העכשווית לתסמונת נובעת מהשאיפה המתמשכת לדבוק במודל הרפואי, מתוך כוונה להצביע על המקור הביולוגי שלה. עם זאת, לאחר עשרות שנים של מחקר וטיפול באנשים שמאובחנים על הרצף האוטיסטי, ביקשה פרופ' לוי לתת מקום לספקות ואף לערער על האבחנה והראייה הדומיננטית של אוטיזם, והסבירה את החסרונות המובנים שלדעתה קיימים בקטגוריה האבחנתית של תסמונת הקשת האוטיסטית.

המנגנונים המוחיים העומדים בבסיסם של קשיי סנכרון בין-אישי באוטיזם – ענבר מרטון אלפר

במסגרת הרצאתה של ענבר מרטון-אלפר, היא ביקשה להציג את הקושי של אנשים על הרצף האוטיסטי לסנכרון בין-אישי עם חברי קבוצתם. יכולת זו לסנכרון למעשה כוללת מצב בו משתתפים בקבוצה מתאימים את ההתנהגות שלהם האחד לשני, אך התאמה זו נובעת מהדדיות מתמשכת ולא מחיקוי. היא תיארה מחקר שבחן קושי זה בקרב אנשים עם תכונות אוטיסטיות, תוך שימוש בפרדיגמות חדשניות המאפשרות לבחון אינטראקציה בין פעילות מוחית באנשים שונים, וכן סנכרון בהתנהגות בתוך קבוצה.


תפקוד מוטורי וזיהוי הבעות פנים אצל חולי הנטינגטון – נטע יצחק

בהרצאתה של נטע יצחק, היא דנה בקשר שבין תפקוד מוטורי וזיהוי רגש בחולי הנטינגטון. ראשית, יצחק הדגימה את הכלי הנפוץ כיום למדידת זיהוי הבעות פנים רגשיות, והציגה את מגבלותיו. כמו כן, היא סיפרה על שימוש חדשני בסט הבעות פנים שכולל הבעה עדינה יותר של רגשות שונים. בעזרת כלי מחקרי זה, תיארה יצחק, ניתן היה לבחון את קיומם של ליקויים עדינים בזיהוי רגש אצל חולי הנטינגטון, אשר לעתים קרובות מציגים ליקוי ביכולת זו בשלבים שונים של התקדמות המחלה.

מושב בנושא תודעה וזיכרון במוח האנושי

כיצד אנו הופכים מודעים לחוויה הרגשית – פרופ' נחשון מירן

במסגרת הרצאתו, פרופ' נחשון מירן ביקש לטעון שהחוויה הרגשית המודעת עליה ניתן לדווח, היא למעשה רק חלק מסוים מתוך מגוון הרכיבים של חוויית רגש אנושי. הוא הציג תיאוריות משדה המחקר הנוירופסיכולוגי וממצאים חדשניים מהמעבדה שלו ששופכים אור על האופן בו חוויה רגשית מקבילה לחוויה תפיסתית. מכיוון זה, עסק פרופ' מירן ביתרונותיהם של מודלים חישוביים שונים בעזרתם ניתן לחקור כיצד אנשים תופסים ומזהים רגשות.

דברי פתיחה

  • פרופ' יונתה לוי

  • ד"ר אודליה אלקנה

  • פרופ' דני הופיין