בטיפולנט
כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה, גילון 33/19
רייך: מהשוליים הרדיקליים ללב הדיון בשאלת הגוף-נפש | כשהגוף מגיע לקליניקה: מבט פילוסופי ופסיכואנליטי על פסיכוסומטיקה | הממד המטאפורי, הממד המטונימי והממד הפסיכוטי של התופעה הפסיכוסומטית | הצגת המקרה: כשהמטופל רוצה לשנות את גופו
הוגים שונים הגדירו את החוויה האנושית כחוויה המתהווה במפגש בין העולם החיצוני-פיזי לבין העולם הפנימי-נפשי. את המפגש הזה אנחנו חווים באמצעות גופנו וכיוון שכך, הגוף הוא למעשה השער דרכו אנו מבינים את העולם. ביטויים כמו "זה כבר מאחוריי" או "אני במצב רוח מרומם", מדגימים היטב כיצד החוויה הרגשית שלנו מתורגמת ומפוענחת באמצעות החוויה הגופנית. תחת התבוננות זו, ניתן להבין מדוע השאלה בדבר היחס בין גוף לנפש היא שאלה מרכזית בחשיבה הפסיכואנליטית וההחשיבה הטיפולית בכלל. בגיליון זה בחרנו להביא מאמרים והרצאות מצולמות אשר עוסקים בקשר המורכב גוף-נפש, תוך שהם דנים בתיאוריות פילוסופיות וטיפוליות שונות.
נפתח עם סקירתה של ברכה הדר ליום העיון "רייך: מהשוליים הרדיקליים ללב הדיון המתמשך בשאלת הגוף-נפש". יום העיון ביקש לסקור את פועלו וילהלם רייך, שהיה אחד מתלמידיו הראשונים של פרויד ולהציג את התפיסות שעומדות בלב האנליזה הביואנרגטית. יום העיון ביקש להראות כיצד הגותו של רייך, אשר עוררה מחלוקת בעבר ונדחקה אל השוליים, מתכתבת עם גישות פסיכואנליטיות מקובלות ורלוונטית לעבודה הטיפולית גם כיום.
נמשיך עם מאמרו המרתק של אנדרס קוניצ'זקי, כשהגוף מגיע לקליניקה: מבט פילוסופי ופסיכואנליטי על פסיכוסומטיקה. במאמרו מציע קוניצ'זקי סקירה של תיאוריות פילוסופיות ופסיכואנליטיות שונות במטרה לבחון את 'הבעיה הפסיכופיזית'. בתוך כך, הוא מתמקד בכתיבתם של לייבוביץ', פרויד וקליין, כדי להסביר את ההבדל בין קונברסיה לפסיכוסומטיקה ולתאר את חשיבות ההבנה של הקשר בין גוף לנפש בעבודה הטיפולית.
הרצאה מעניינת במיוחד אודות פסיכוסומטיקה ניתנה ע"י ד"ר דנה אמיר, ביום עיון של מכון מפרשים במכללה האקדמית ת"א-יפו, "פסיכוסומטיקה: תיאוריה, אבחון וקליניקה". בהרצאתה, ד"ר אמיר דנה בממד המטאפורי, המטונימי והפסיכוטי של התופעה הפסיכוסומטית, ותיארה כיצד כל ממד כזה מעצב את אופיו של הסימפטום הגופני.
נסיים עם סיכומה של רוז דגן להצגת המקרה שנתן ד"ר ירון גילת במסגרת הכנס השנתי של החטיבה הרפואית - "כשהמטופל רוצה לשנות את גופו". ד"ר גילת הציג מקרה של מטופלת פסיכוטית שביקשה לקבל אישור על מנת לעבור ניתוח פלסטי. בדיונו הוא ביקש לעסוק בשאלות אתיות ומקצועיות, לבחון מחדש את הגבול בין נוירוזה לפסיכוזה ולהדגיש את מרכזיותה של הבניית הגוף בכינון החוויה האנושית.
